שלושה בנים ניסו לנשל את אמם מרכוש רב; ביהמ"ש עצר את המהלך

סכסוך ירושה סוער בין אלמנה לבין ילדיה על נכסים בשווי גדול, הגיע לאחרונה לכדי פסק דין דרמטי בביהמ"ש למשפחה בירושלים, שסירב לאשר את הצוואה האחרונה אותה לכאורה נתן המנוח. באותה צוואה נושלה אלמנתו מהעיזבון.

השופט שלמה אלבז קבע כי הצוואה התקפה היא הצוואה שקדמה לה, במסגרתה הוריש המנוח את מלוא רכושו לאשתו, תוך שציווה כי היא תדאג לילדיהם המשותפים ולעתידם הכלכלי. פסק הדין ניתן בחודש מאי אך רק בימים האחרונים הותר לפרסום.

במרכז המאבק המשפחתי עמדו 4 צוואות שונות עליהן חתם אבי המשפחה המנוח החל משנת 2011 ועד שהגיע אל ערש דווי בסוף שנת 2017. הן לאלמנה והן למנוח היו אלה נישואים שניים, והשניים הביאו במסגרתם שלושה ילדים לעולם. המנוח היה אדם עתיר נכסים וממון.

צילום: bigstock

4 צוואות בין 2011 ל-2017

בשתי צוואותיו הראשונות, שנרשמו בשנת 2011, העניק המנוח את כל רכושו לשלושת ילדי בני הזוג, בעוד שהוא מותיר לאשתו 1,000 דולר בלבד מהירושה. בין בני הזוג היתה הפרדה רכושית וחשבונות בנק נפרדים, כך שבמצב בו היתה מנושלת מהעזבון היא לא היתה מקבלת דבר מהרכוש הרב שכלל בין היתר 5 דירות בירושלים, למעט 1,000 דולר.

השופט שלמה אלבז צילום: אתר בתי המשפט

בשנת 2016, משנודע לאלמנה דבר הצוואה, שמדירה אותה למעשה מכלל רכושו של המנוח - נוסחו צוואות הדדיות בין בני הזוג, אשר ביטלו כל צוואה קודמת, ובמסגרתן הוריש כל אחד מבני הזוג את מלוא רכושו לבן הזוג שיוותר בחיים – תוך הסמכתו לדאוג לעתיד ילדיהם.

בשנת 2017 לקה המנוח במחלה סופנית, ומספר שבועות לפני מותו חתם על צוואה נוספת – רביעית במספר, שלה צורף סרטון וידיאו המנציח את רצונו - ובהם הוא מורה על ביטול הצוואה השלישית, ומבקש למלא את דבר הצוואה.

לטענת עוה"ד אבי גפן, שייצג את האלמנה, נפלו בצוואה פגמים צורניים קשים שלא מאפשרים להכיר בה כצוואה. בנוסף טען עו"ד גפן, כי הצוואה נחתמה תוך השפעה בלתי הוגנת של ילדי המנוח עליו, וכי בימים שבהם חתם המנוח על צוואתו האחרונה, הוא כבר היה נתון להשפעתם של סמי הרגעה וקנאביס רפואי וברישום הרפואי נרשם כי הוא לוקה בבלבול.

מנגד, ילדיו של המנוח טענו, באמצעות עו"ד יובל נבון, כי הצוואה ההדדית היא זו שנערכה תחת השפעה לא הוגנת של האלמנה על בעלה המנוח, וכי הצוואה הרביעית היא זו שמבטאת נכונה את רצונו האמיתי בטרם מותו.

"פגמים רבים בצוואה הרביעית"

השופט הבכיר שלמה אלבז פסק כי נפלו בצוואה הרביעית פגמים רבים: העדים לצוואה לא חתומים עליה, קיים חשד כבד כי ילדי בני הזוג עומדים מאחורי ניסוח הצוואה לטובתם (דבר האסור בחוק) וכן קיים חשד שאין היא מבטאת את רצונו האמיתי של המנוח.

עו"ד אבי גפן צילום: ברוך בן יצחק

בפתח פסק דינו כתב השופט אלבז שההליך הוא מבין סוג הסכסוכים הקשים הבאים לפתחו וכי נקודת המוצא של הדיון הוא עיקרון כיבוד רצון המת. השופט כתב כי קיים ספק באשר לשאלה האם הצוואה הרביעית של המנוח אכן משקפת את רצונו החופשי והאמיתי. ראשית, כתב השופט, קיים ספק באשר לכשרותו של המנוח לערוך את הצוואה הרביעית עת היה מרותק למיטתו על ערש דווי. השופט כתב כי מצפיה בווידאו בו צולם המנוח הוא נשאל באיזו שנה נערכת צוואתו השיב 1917 במקום 2017, שגיאה בולטת ומעוררת תמיהה.

בנוסף ציין השופט כי חברו הקרוב של המנוח שוחח עמו בעת אשפוזו בביה"ח והמנוח אמר לו שאינו מעוניין לערוך צוואה נוספת מעבר לצוואה השלישית, אף שיממה לפני כן חתם על צוואה בעדים. "כמי שהיה איש אמונו והמנוח סומך עליו, הדעת נותנת שלא היה מסתיר ממנו את דבר עריכת הצוואה הנוספת אלא אם לא היה מצוי במצב קוגניטיבי שפיר לערוך את הצוואה הרביעית", נכתב בפסק הדין.

בעניין הצוואה השלישית קבע השופט שהיא תקינה מבחינה צורנית והוא דחה את הטענה שנערכה תחת כפיה והשפעה בלתי הוגנת של האלמנה.

לטענת הילדים, משנודע לאמם על עריכת 2 הצוואות הראשונות בהן הוריש לה 1000 דולר בלבד, פעלה היא להפעלת לחץ והשפעה בלתי הוגנת על המנוח לרבות באמצעות לחץ רכושי, תלונות סרק במשטרה והרחקה מביתו מה שהוביל אותו לחתום על הצוואה השלישית.

השופט קבע שבמועד עריכת הצוואה היה המנוח אדם עצמאי פיסית והכרתית, דעתן תקיף שעומד על דעתו ולא אדם שניתן להשפיע עליו בקלות. אומנם, כתב השופט, נראה שמערכת יחסיהם הזוגית לא היתה מהמשופרים במהלך פרקי זמן שונים בחייהם המשותפים ושהאלמנה הודתה גם בעובדה שהמנוח כינה אותה "מלכת הריבים", "מלאך המוות" ו"פרעה" אך הדברים אינם מביאים לבטלות הצוואה.

"השתכנעתי כי המנוח ערך את הצוואה מתוך רצון חופשי ובחירה בחלופה 'הרעה במיעוטה' על מנת להמשיך קיום יחסים זוגיים תקינים עם רעייתו התובעת, והיה מוכן לשלם 'מחיר' בדמות עריכת צוואה שונה מקודמותיה על מנת לשמור על שקט תעשייתי בביתם. נראה שהמנוח הניח שהתובעת שהיא אמם של ילדיהם המשותפים, תדאג לכל מחסורם. התנהלות זו חוסה אף היא תחת רצונו של המנוח".

השופט אלבז כתב כי כפועל יוצא הרי שיש לקיים את צוואתו השלישית של המנוח, אשר כוללת הוראה שהתובעת (האלמנה) תירש את עיזבונו אולם לצד זאת קיימת הוראה נוספת המחייבת אותה לדאוג כלכלית לילדיהם של בני הזוג. על התובעת למלא אחר רצונו המלא של המנוח ולספק את צרכיהם של ילדיה, לרבות הנתבעים, כדי צרכיהם ונזקקותם, ללא תלות באיכות מערכת היחסים ביניהם.