מפעלי אוטובוסים מתקשים לגייס עובדים: "הם מעדיפים אבטלה"

מפעלי האוטובוסים הישראליים "מרכבים" ו"הארגז" קיבלו בשבועות האחרונים הזמנת ענק מאגד, אבל מתקשים לגייס עובדים כדי לממש אותה.

אגד תצטייד ב־725 אוטובוסים, מהם כ־675 ייבנו במפעלים המקומיים בשווי של כחצי מיליארד שקל, בחלוקה של 50:50 בין שני המפעלים, מרכבים שבאזור התעשייה קיסריה והארגז באזור התעשייה תימורים שליד קריית־מלאכי. רק 50 אוטובוסים יוזמנו בסין וייבנו על ידי "גולדן דראגון", והשאר בארץ, לאחר שהמכרז, במימון משרד התחבורה, נתן ניקוד עודף לבחירה באוטובוסים שיורכבו בארץ. את המספר הגדול ביותר של שלדות תספק מרצדס (259 עירוניים ו־150 בין־עירוניים), ואחריה וולוו (200 עירוניים) ומאן (60 אוטובוסים עירוניים).

צילום: נמרוד גליקמן

"ההטבה במכרז סייעה להעדיף אוטובוסים ישראליים, ואגד הבינה שהם איכותיים מהסיניים", אומר חגי שלום, בעלי הארגז. "אנו מגייסים עוד 70־80 עובדים כדי לבנות את 349 האוטובוסים שבהם זכינו במכרז, אך נתקלים בבעיה בגיוס מכיוון שעובדים שמקבלים דמי אבטלה מובטחים לא ממהרים לעבוד. אנחנו מחפשים רתכים, חשמלאים, מסגרים ואנשי הרכבה, אבל הגיוס זז לאט מדי. אם המדינה הייתה נותנת את ההטבה ישירות למפעלים, ומשתתפת במימון שכר העובדים, היינו מגייסים עובדים מוקדם יותר".

המפעלים מציעים שכר של כ־6,000 שקל נטו לעובדי הייצור לעומת דמי אבטלה של כ־4,500 שקל. "התכנון היה להתחיל לגייס מאוגוסט בהדרגה עד ינואר את כל 100 העובדים. לצערי, בגלל הארכת החל"ת קשה לגייס עובדים. הם מעדיפים להישאר בחל"ת ואפילו מובטלים", אומר ניר פוזנר, מנכ"ל מרכבים. "המדינה בחרה בחלופה שלא מעודדת עובדים לחזור לעבודה ואולי אפילו מעודדת אותם להישען על תשלומי הביטוח הלאומי ולעבוד מפעם לפעם 'בשחור'".

רון תומר, מנכ"ל התאחדות התעשיינים: "תעדוף רכש מקומי יוצר מקומות עבודה, משדרג ידע של התעשייה ומאפשר לה לפתח את המוצרים הבאים. ישראל לא צריכה להיות משק אוטרקי, לא כל דבר צריך להיות מיוצר כאן, אבל רק כך אפשר יהיה לטפל במשבר התעסוקה. מפעלי האוטובוסים הם דוגמה טובה - ממוקמים באזורים מוכי אבטלה".

מפעלי האוטובוסים צפויים לקבל כשליש מ־2,000 האוטובוסים שחברות האוטובוסים הפרטיות צפויות להזמין בשנה הקרובה בשמונה מכרזים אזוריים. משרד התחבורה קבע שחברה שתציע צי שלפחות 30% ממנו ייבנה בישראל תקבל נקודה עודפת בציון להצעתה במכרז, ששווה 20 מיליון שקל. חברות התחבורה עתרו לביהמ"ש נגד משרד התחבורה בטענה שהמכרזים החדשים לא נותנים מענה לאי־הוודאות שבפעילות בימי הקורונה, אך נדחו.