ההימור של גמזו על סגר בחגים מסוכן למשק - וגם להפך

הפרויקטור הלאומי של הקורונה פרופ' רוני גמזו, חוגג חודש ראשון בתפקיד ויש לו מעט מאוד סיבות לשמוח: נכון לסוף השבוע האחרון, ישראל עדיין מככבת בראש טבלת הנשאים ל־1 מיליון נפש במדינות ה־OECD, (הודות לקולומביה שהצטרפה לארגון לפני 3 חודשים וכבשה את המקום הראשון), עם שיעור הדבקה של כ־160 למיליון איש.

ישראל מדורגת בעשירייה הפותחת של ההדבקות זה חודש לפחות כשעד תחילת יולי, תחילתו של הגל הראשון, המספר הזה עמד על כ־61 למיליון איש (הנתונים לפי אוניברסיטת אוקספורד). יתרה מזו, שיעור התמותה מקורונה שעמד בישראל על 0.2 בתחילת יולי והיה בין הנמוכים ביותר בעולם, כבר הגיע ל־2.38 למיליון איש (ממוצע נע שבועית).

פרופ' רוני גמזו. מציין חודש בתפקיד הפרויקטור, בלי הרבה סיבות לחגיגה צילום: לע"מ

דוגמה מהעולם השבדים הוכיחו לדנים: הסגר לא קובע צוות של חוקרים מדנמרק רצה להוכיח שההתנהגות ה"מזלזלת" של השבדים כלפי הקורונה היתה שגויה. אולם ממצאי המחקר שעשו מראים כי מרבית ההתכווצות הכלכלית שנרשמה בתקופת הסגר נגרמה על ידי הנגיף עצמו - ללא קשר להגבלות הריחוק החברתי שהוטלו אדריאן פילוט לכתבה המלאה 

המספרים העגומים מביאים את גמזו לקצה וממקמים את האיש שהבטיח כי הוא "יעשה את זה ללא סגר" ויצליח איפה שכולם נכשלו בין הפטיש לסדן. שעון החול שהוקצה לו אוזל וממשלת ישראל מתקרבת להכרעה דרמטית מכולן: להמשיך עם התיאוריה של גמזו ולהסתכן בכך שהמספרים יתייצבו בטווח של 1,500 עד 2,000 נדבקים (ללא שבת, שם מספר הבדיקות צונח באופן עקבי) או להיכנע וללכת בכל זאת על פתרון הסגר.

"שכנעתי את ראש הממשלה שחייבים סגר עכשיו", מסביר פרופ' דב שוורץ, מאוניברסיטת בן גוריון, שמייעץ לקבינט הקורונה, ומשמש כראש צוות מומחים לחיזוי קורונה באוניברסיטת בן גוריון בשיחה עם "כלכליסט". "יש בחירות באוויר", אומר שוורץ שכיהן כמדען הראשי של הוועדה לאנרגיה אטומית ויש לו לא מעט שעות נתניהו ברזומה. "אני מניח שהוא עלול לחשוש שהציבור לא יתמוך בסגר, ואז יהיו במקום עשרת אלפים מפגינים בבלפור 230 אלף", הוא מסביר "לכלכליסט".

נדנדת המגפה שומרת על יציבות

לדברי שוורץ כבר לפני שבועיים הוא התריע בפני ראש הממשלה כי חלופה א' הכוללת שגרת מאמץ כפי שנראים חיי הישראלים אינה עובדת. גם אופציה ב' הכוללת ריסון חלקי והחרפת מגבלות היא כזו שלא תצליח להשיג את שיטוח עקומת הנדבקים ונועדה לכישלון. ולכן רק חלופה ג' הכוללת סדר הדוק היא זו שתאפשר להחזיר את ישראל למצב שליטה במחלה. "נתנו לגמזו את שעות החסד ואין כלום. אם היינו מתחילים בסוף יולי עם הסגר, הינו היום עם תחושה שאפשר וניתן לפתוח את שנת הלימודים בסדר. אי אפשר לחכות אפילו לא דקה. אם יחליטו על סגר עכשיו - אבל ממש עכשיו - יכול להיות שעוד נוכל להחזיר את ישראל לרמה של 200 חולים ליום. אבל זה כבר לא בטוח. אנחנו באיחור", הוא מסביר.

שוורץ דוגל בסגר "לא מלא", קרי, מותר לצאת לעבודה במהלך היום ובשעות הערב ובסופי שבוע נכנסים הביתה. "סגר חלקי שבו עושים מה שמוכרחים לעשות כדי להרוויח כסף, אבל אין בילוי ואין פנאי. לא בערב ולא בסופי שבוע".

"סגר הוא האקמול שמוריד חום"

"אף אחד לא יודע לקטוע שרשראות הדבקה עם 1,500־2,000 חולים חדשים ליום. זה בלתי אפשרי מתמטית וסטטיסטית כי אחרי 5 ימים אתה חייב לרוץ אחרי חצי מדינה", אומר שוורץ. "בקוריאה, בטייוואן, באוסטריה ובגרמניה הם הצליחו רק אחרי שהם הורידו את מספר הנדבקים היומי", הוא מסביר ומבקר את גמזו: "גמזו הכריז כי "אני אני ואני אצליח בלי סגר. אין דרך בעולם שאפשר להוריד את מספר הנדבקים היומי מ־2,000 ל־200 באמצעות חיילים שרצים ומחפשים מגעים. קודם כל, סגר. סגר הוא האקמול, שמוריד חום, אחרי זה נחזור לדבר על טיפול במחלה הכרונית".

שוורץ סבור כי ראש הממשלה מבין היטב את מצבה של ישראל וכי הוא נמצא "באיחור של 3 שבועות. הוא חזר על זה חמש פעמים: אתה בעצם אומר לי שאי אפשר להוריד מ־2,000 ל־200 שלא בעזרת סגר ושקטיעת שרשראות הדבקה יעילה יכולה להתרחש רק ב־200 יומיים חדשים? הוא הבין זאת מייד ואחרי הפעם הראשונה. הוא רצה ש'הם יבינו'", מסביר שוורץ.

דבריו של שוורץ אכן הדליקו את כל הנורות האדומות ונתניהו הורה לגמזו להכין תוכנית מגרה להעברת כל המשק לחלופה ג'. "אסור להמתין לחגים. המצב לא יציב. יש יותר מדי מתים. אנו במצב רגיש. אנו סופרים כל יום 10־15 מתים". אלא שמה שמדיר את שנתו של שוורץ הוא תרחיש הבלהות קורונה ושפעת ביחד. "זה לא עניין של מיטות אלא של רופאים שיודעים להנשים. אם לא עושים כלום אנו בביטחון מוחלט נגיע לסוף אוקטובר עם הרבה נדבקי קורונה במצב קשה או מונשמים ושם מתחילה השפעת - ואז הלך עלינו".

"הגנה לווירוס אלים בעזרת הילדים"

בקצה השני של המתרס ניצבת פרופ' שושי אלטוביה, מהמחלקה למיקרוביולוגיה וגנטיקה מולקולרית של האוניברסיטה העברית. "המסר שלי ברור: לא סגר. סגר נוסף אולי יאט את ההתפשטות לתקופת הסגר אבל מיד בהסרת ההגבלות נחזור לאותה נקודה בה נסגרנו רק פחות חזקים, רגשית וכלכלית. התגובה חייבת להיות מידתית. עכשיו אתה סוגר את כל המדינה ואתה מייצר בעיה רגשית של ממש ואני לא מדברת בכלל על הכלכלה. בן אדם נמצא סגור בביתו, המקרר ריק, אין להם לאן ללכת, הוא לא יכול לעבוד, זו מתכונת לדיכאון ולדכדוך. חייבים להבין מה אנו מצילים לעומת מה אנו מאבדים או מפסידים. זו הירושה שאנו משאירים לילדים שלנו, מדינה מדולדלת באמצעים ומדינה מדוכאת. וזה פשוט לא נכון. צריך לשמור על המבוגרים ועל האוכלוסיה בסיכון", מסבירה אלטוביה בשיחה עם "כלכליסט".

פרופ' שושי אלטוביה: המסר שלי ברור - לא סגר. עכשיו אתה סוגר את כל המדינה ומייצר בעיה רגשית של ממש ואני לא מדברת בכלל על הכלכלה" צילום: שלו שלום

מסקנותיה של אלטוביה מבוססות על המחקר ונתונים אמפיריים. לדבריה, המידע המצטבר על דינמיקת המגפה מצביע על כך שהנגיף לא מתפשט ברוב האוכלוסייה. בשום מדינה עד היום לא התפשט הנגיף ליותר מכ־20% מהאוכלוסייה, בלי תלות במגבלות שהוטלו על האוכלוסייה. כך שברגע שחמישית מהאוכלוסיה נשאית, מושגת חסינות עדר או עומק ויש לזה הוכחות מתמטיות. זה יותר קל ממה שחשבנו כי המודל התיאורטי דיבר על צורך של 60%", היא מסבירה.

לדבריה, ישנם 7 זנים של קורונה. 4 מהם גורמים לצינון ותו לו, קרי, הם לא אגרסיבים בכלל ורק ה-SARS-COV-2. הוא זה שמייצר את המחלה COVID-19 – המכונה קורונה והיא המסוכנת. אלא שיש הרבה דמיון בין הווירוסים וחשוב מכך ישנה "חסינות צולבת": אם מישהו נחשף לווירוס של ה"צינון" בגלל הדמיון בחלבונים ובאלמנטים הגנטיים. היום יש תמיכה מדעית לקיום חסינות צולבת, תאים המקנים חסינות שכזו התגלו, בחלקים גדולים, המונים עשרות אחוזים, של כל אוכלוסייה שנבדקה עד כה", מסבירה אלטוביה.

אלא שכאן יש עוד חידוש שאלטוביה מביאה עימה: "מה שקורה בארץ שונה מהרבה מדינות בעולם ויש לזה ראיות די חזקות. מספר הילדים כאן עומד על כ־3.3 בממוצע ובאירופה זה 1.5 בלבד. מחקר על האוכלוסייה החרדית שביצע מכון גרטנר מצא כי ילדים בין 0 ל-1 חשופים להדבקה מוגברת בקורונה לעומת בני 3 עד 4 שם נרשם אחוז הכי נמוך בנדבקים לקורונה. הסיבה: הם הולכים לגן, כל הזמן מצוננים ומנוזלים, תגובה לחשיפה לנגיפי הקורונה הלא ארגסיביים, מה שהופך אותם ליותר מוגנים. בגלל מספר הילדים הגבוה בישראל ורמת האינטראקציה הגבוהה בין ילדים לסבים, חלק גדול מהאוכלוסייה כנראה מחוסנת לעומת השיעורים באירופה.

"אם נחשפים לנגיפים הלא אלימים באמצעות הילדים שלך או הנכדים שלך, ייתכן ויש לך כבר הגנה גם לווירוס האלים. הגנה בהדבקה, אך גם הגנה ברמת התחלואה ואפילו הגנה על תמותה. מספר המתים עדיין נמוך ביחס לשאר העולם. יחס תמותה מבוגרת (מעל 65) בישראל הוא 0.0005% מכלל האוכלוסיה כאשר בארה"ב היחס הזה הוא 0.001% - הרבה יותר גבוה. זה מביא אותנו למודל שאני מנסה להוכיח: הילדים שומרים עלינו, בדרך של תחלואה נמוכה וגם רמת תמותה נמוכה יותר".

ההסברה תעשה את העבודה

אלטוביה סבורה, כמו גמזו, כי הכל טמון בהסברה נכונה ובאמון האזרחים. "אנשים צריכים לבחור ואז הם יבחרו נכון. תראה מה קרה עם האוכלוסיה החרדית ועם בתי כנסת. בקהילה הזו אחוז הנשאים והחולים הרבה יותר גבוה מכל אוכלוסייה אחרת, והרבה יותר גבוה ממה שאנו יודעים כי הם לא תמיד מדווחים והם גם מפחדים, מאוד חשוב להם להתפלל".

משך הסגר לא קובע את התכווצות התוצר

לדברי אלטוביה החרדים כבר תקופה מאוד ארוכה נשאים ונדבקים "ולא חלה קטסטרופה שם. הם אנשים מאוד חכמים ואם הם היו רואים אסון הם היו מבקשים לשנות משהו. הם היו זועקים לעזרה. צריך להקשיב לאוכלוסייה ולהסביר לה מה הסיכונים. האם נכון לסגור אותם בכוח? כפיה וסגירה בכוח בלי ללמוד את העובדות ובלי לקבוע מטרות נכונות הן דרכים לא ראויות".

אלטוביה מסכמת ומסבירה כי יש צורך אמיתי לשינוי פרדיגמה: אי אפשר לקבוע מטרה שאנשים לא ידבקו בכלל־ זה פשוט לא יקרה. אנשים יצטרכו לחיות עם הווירוס". גמזו, בינתיים, בצדה של אלטוביה והוא רוצה למנוע סגר בכל מחיר. ב־10 לספטמבר, עם כינוס קבינט הקורונה אחרי פתיחת הלימודים, הנתונים הם אלו שיקבעו האם ישראל בדרך לסגר נוסף.