מטרו גולדווין מאייר
האם אין זה המקום לשקול שוב את סדרי העדיפויות, ואם חשוב, ובצדק, להעניק עדיפות לנושא התשתיות, האם לא עדיף להעניק עדיפות לתשתיות של דורנו אנו ולא דור המחר?
מוגש מטעם DUN'S 100
מן הראוי שלואי בי. מאייר, הנשיא המיתולוגי של חברת ההפקות המיתולוגית מטרו גולדווין מאייר, הידועה בסמל האריה השואג, יקום מקברו ויחזה בפיאסקו ששמו תכנית המטרו, תכנית גרנדיוזית, שלא לאמר מגלומאנית, שמקבלי ההחלטות מצאו עיתוי לקדם, דווקא בימי המיתון העמוק של מגיפת הקורונה.
לכאורה, רק לכאורה, זה יכול היה להיות דווקא עיתוי מוצלח למדי. ככלות הכל, מה נכון יותר לקדם בימים טרופים אלה מאשר פרויקט תשתיות ענק שיביא למנופי צמיחה אדירים, יעסיק, במישרין ובעקיפין, רבבות עובדים, יסייע לחידוש הצמיחה, ובסופו של דבר יביא מזור לגוש דן וסביבותיו הפקוקים לעייפה?
אולם, וזה אולם גדול, קידום התכנית נעשה, לטעמי, בטיימינג הכי לא נכון שאפשר, כלכלית, תודעתית ובוודאי ובוודאי מבחינת סדרי העדיפות הלאומיים.
כלכלית, למי שעדיין לא שמע, עלותו של הפרויקט הזה נסקה זה מכבר לסכום דמיוני של 150 מיליארדי שקלים ועוד היד נטויה. נכון, סכום זה לא יושקע ב"מכה אחת" ובשנה אחת, ובכל זאת ולמרות הכל, מדובר בהרבה, הרבה מאוד כסף כיום איננו בנמצא, ובמיוחד בשעה שהגירעון בתקציב המדינה הול ומעמיק במהירות מסחררת.
תודעתית, מבחינת הטיימינג העכשווי, האם זה לא יהיה נכון הרבה יותר לשקוד על קידום נת"צים, נתיבים מיוחדים לתחבורה ציבורית, בכל רחבי הארץ, מה שיעלה הרבה פחות, כי הם יוקמו על תשתיות קיימות, ידרוש הרבה פחות זמן ביצוע, כי אין כאן בכלל את הנושא של התנגדויות תושבים ויהיה הרבה יותר פרקטי והרבה יותר יעיל, יסייע להרחיב את שוק הדיור ואת פיזור האוכלוסייה אל מחוץ למדינת תל אביב, יקצר יוממות(זמני נסיעה מהבית לעבודה) ויחסוך הון עתק למשק הישראלי כבר בשנים הקרובות?
ישראל אברמוב קרדיט: יח"צ
ואם ברכבות עסקינן, מדוע לא להעניק עדיפות, בו זמנית, הן להמשך פיתוח ה"רכבת הכבדה" לכל חלקי הארץ, כולל הגליל העליון ועומק הנגב, כולל קריית המודיעין וכו', ובד בבד להעניק "פוש" אדיר לשלושת הקווים הקיימים של הרכבת הקלה, האדום, הירוק והסגול, שניכר בעליל שזמן השלמתם, כולל הקו האדום הנמצא כבר בביצוע, עודנו רחוק?
במקום זאת, כאמור, M3 ו-M15 , הקווים העתידיים של המטרו כבר גובים מחיר ציבורי כבד, התנגדויות של מאות רבות של תושבים, דוגמת נאות אפקה ב, שם בניינים לא מעטים צפויים להיות "מוזזים" ממקומם, בהוד השרון ובשורה של מקומות נוספים שמן הסתם יככבו כבר בשבועות ובחודשים הקרובים באמצעי התקשורת באמצעות של עורכי דין המייצגים את התושבים, ומדובר, נא זיכרו, ביצור שעדיין לא נולד כלל.
ושאלת השאלות, כמובן, האם כל המטרו הזה הינו חיוני, שעה שניתן ואפשר לבצע מתיחת פנים כוללת למערכת התחבורה הקיימת, גם נת"צים ושיפור מערך הרכבות, כפי שצוין לעיל, וגם הזדמנות פז להיכנס לעידן הטכנולוגי הבא שהינו מכונית אוטונומית, מה שיאפשר קיצור משמעותי ביותר של הפקקים, שלא לדבר על יתרונות עצומים כולל הקטנה דרסטית של מטרדי רעש וזיהום סביבתי.
ולמי שיאמר שאין כלל קשר בין קידום המטרו לבין עידן הקורונה, שכן התכנית גובשה זה מכבר, אומר, אדרבא ואדרבא: האם אין זה המקום לשקול שוב את סדרי העדיפויות, ואם חשוב, ובצדק, להעניק עדיפות לנושא התשתיות, האם לא עדיף להעניק עדיפות לתשתיות של דורנו אנו ולא דור המחר? יורשיו של לואי בי. מאייר, בכך אין כל צל של ספק, יוכלו לייצר תסריט מעולה לסרט "אפוקליפסת המטרו בישראל – לא עכשיו". ודי לחכימא ברמיזא.
מאת ישראל אברמוב, מנכ"ל, קבוצת אלד פסגות
