משימת חיסול בדרך להשפעה על המינויים

1. הערב התייחסו אבי ניסנקורן ושלי יחימוביץ, שהתמודדו על ראשות ההסתדרות ב-2017, לפרשת התיק שנגנז. ניסנקורן בראיון ל'כאן' ויחימוביץ בטוויטר. לניסנקורן אין מושג במה מדובר. הוא למד מהתקשורת, עוד ב-2017, כשהוגשה תלונה למשטרה על זיופים והבטחות פסולות. יחימוביץ', לעומתו, מעודכנת יותר כי היא ואנשיה הגישו את התלונה, ולכן את מסמך הסגירה (שצירפה לציוץ) היא קיבלה לידיה כבר בינואר 2019 כשניסנקורן היה יו"ר ההסתדרות ואף אחד לא דמיין שימונה לשר משפטים.

"התלונה לא הייתה נגד ניסנקורן אישית", מעדכנת יחימוביץ', "ולא היה בדל ראיה נגדו. הוא שר משפטים מעולה, אבל הייתי מפרסמת את המסמך גם אם היה גרוע. גם כי ראוי שהאמת תצא לאור, וגם לא בא לי להיות אידיוטית שימושית של שקרנים חסרי עכבות".

להבהרת התמונה הוסיף היועץ המשפטי לממשלה ביום שישי: "השר ניסנקורן איננו חשוד ולא היה חשוד בעבירה כלשהי, ולא התקיימה בעניינו כל חקירה". אז מה כן היה: הייתה בדיקה מקדימה שלא העלתה דבר והיועץ, לפני מינוי ניסנקורן לשר המשפטים, ביקש לוודא שהסגירה מ-2017 עדיין תקפה. ראש אח"מ דיווח לו כי הכלום נשאר כלום "ועל כן יש לסיים את הטיפול בנושא ולגנוז את העניין, כפי שהומלץ ב-2017".

2. לחוסר תפקודה של ממשלת נתניהו-גנץ יש גם יתרונות. אחד מהם הוא אי הקמת צוות המינויים הבכירים. ביום שני מסתיימים 100 הימים שקצב ההסכם הקואליציוני להקמת צוות משותף לליכוד ולכחול-לבן שאמור היה להציע מנגנון חדש שיעביר לפוליטיקאים את הדומיננטיות במינוי בכירים במקום המנגנונים הקיימים היום - ועדות איתור וועדת גולדברג. לכך ניסנקורן מתנגד ועל כן חטף. נתניהו חושד ששר המשפטים זומם את הנורא מכל - להפעיל את מנגנוני הבחירה הקיימים, שחותרים למינויים עצמאיים ככל שניתן. במיוחד ועדת האיתור לבחירת פרקליט מדינה. החשד הזה החריד מרבצה את היחידה לחשיפת שחיתויות של הליכוד-בלפור. ולאחר היועץ המשפטי אביחי מנדלבליט ("שהשיג את משרתו במרמה") והתובעת ליאת בן ארי ("עבריינית בנייה"), הגיע תורו של ניסנקורן. ומכאן מתפצל הסיפור לשניים – סיפור גניזת הבדיקה לניסנקורן ומינויי הבכירים שבפתח.

ליאת בן ארי צילום: עמית שעל

3. ביום שישי פרסם הליכוד את ההודעה הבאה: "האם ניסנקורן גורר את המדינה לבחירות בגלל עסקה סודית עם מנדלבליט שסגר את התיק נגדו?" וזה הספין - לא נסגר תיק כי לא היה תיק אלא בדיקה שלא הבשילה לתיק.

מדובר ב"בדיקה מקדימה" שמעוגנת בהנחיית היועץ המשפט לממשלה. הבדיקה נועדה לבחון האם יש תשתית לפתיחת חקירה פלילית שדי בה להחריב עולמם של אנשי ציבור שמהווים מטרות נפוצות להפצת שמועות ולהלשנות סרק. אם ההדק על פתיחת חקירה היה קל מדי, קל יהיה להרוס במהירות את שמם הטוב. תהליך הבדיקה נועד לבירור מעמיק יותר כדי לבחון את רצינות החשד, ההלשנה, השמועה.

שר המשפטים אבי ניסנקורן. הבדיקה נגדו לא הבשילה לחקירה צילום: משרד המשפטים

אחד ההבדלים הדרמטיים בין חקירה לבדיקה הוא שסגירת תיק חקירה מחייב לנקוב בעילת הסגירה - חוסר אשמה, חוסר ראיות, חוסר עניין לציבור. וכפי שהתברר בשנים האחרונות, הקרב על העילה יכול להפוך לתאונת שרשרת בפני עצמה, כפי שהיה במקרה של מנדלבליט עצמו.

הבדיקה המקדימה נסגרת בגניזה, לא בסגירה שמחייבת נימוק. היא אינה מוסדרת בחוק אלא בהנחיית היועץ שנכתב בה בין השאר: "אם מוצתה הבדיקה, ובעקבותיה לא נתגבש חשד סביר לביצוען של עבירות פליליות, כי אז אין הצדקה לפתיחה בחקירה פלילית על כלל ההשלכות הכרוכות בה, והתיק ייגנז". ומהי גניזה להבדיל מסגירה? עילת הסגירה היא מהותית כיוון שהיא מכריעה בין אפשרויות שונות. הגניזה היא טכנית, החותמת ששולחת את התיק לבית הקברות של הארכיון. ואם הוחלט שאין לפתוח בחקירה פלילית נגד ניסנקורן אין תיק, אין עילת סגירה ואין מה לסגור. לכן השתמש היועץ בהודעתו מיום שישי במונח "לגנוז את העניין". הבחינה המחודשת ערב מינויו של ניסנקורן היא סוג של זהירות יתרה ויש שיאמרו מיותרת. אלא שבמקום לברך עליה, מצאו נתניהו ואנשיו עוד הזדמנות לקלל - את ניסנקורן, את היועץ את הפרקליטות.

4. מינויי בכירים: הקרב על המפכ"ל ופרקליט המדינה

ועדת גולדברג אמורה לבחון האם לא דבק כתם כלשהו במועמד, אמיתי או שקרי, מהסוג שנמצאו ביעקב פרנקל (כמועמד לנגיד בנק ישראל), יואב גלנט (רמטכ"ל), גל הירש (מפכ"ל).

שני מינויים דרמטיים על הפרק: מפכ"ל משטרה ופרקליט מדינה. שניהם מוסדרים כיום במנגנוני בחירה שונים. את המפכ"ל בוחר השר לביטחון פנים, אמיר אוחנה, וועדת גולדברג אמורה לבחון האם לא דבק כתם כלשהו במועמד, מהסוג שנמצאו ביעקב פרנקל (כמועמד לנגיד בנק ישראל), יואב גלנט (רמטכ"ל), גל הירש (מפכ"ל). ההיסטוריה מלמדת שהפגמים קופצים עוד הרבה לפני שהמינוי בכלל מגיע לוועדה. זהו המנגנון למינוי שבע המשרות הבכירות - רמטכ"ל, מפכ"ל, וראשי מוסד, שב"כ ושב"ס, וכן נגיד בנק ישראל ומשנהו.

לעומת זאת המינויים הבכירים במערכת המשפט נבחרים בוועדות איתור ועולים לאישור הממשלה. את פרקליט המדינה בוחרת ועדה בראשות היועץ המשפטי לממשלה ואילו את היועץ בוחרת ועדה בראשות שופט בית המשפט העליון. בשנים האחרונות נוצרה מעין מסורת חלוקתית: היועץ הנבחר הוא מועמדו המועדף של ראש הממשלה. כך יהודה וינשטיין ומנדלבליט היו מועמדיהם של נתניהו ושרי המשפטים שלו, יעקב נאמן ואיילת שקד. שניהם הגיעו מחוץ למשרד המשפטים. לעומתם, פרקליטי המדינה מתמנים מהמשרד עצמו. לאחר שהיועץ הוא מינוי של ראש הממשלה, התחזק הצורך להרחיק את פרקליט המדינה מכל השפעה פוליטית. אבל, נתניהו ונאמניו המשפטיים, בעיקר אוחנה ויריב לוין, לא מוכנים יותר לראות שכפולים של שי ניצן בכס פרקליט המדינה. במיוחד לא את מועמדי מנדלבליט כשוקי למברגר, ליאת בן-ארי ועמית איסמן ש"נגועים" בתיקי האלפים של נתניהו.

שי ניצן צילום: יהונתן ולצר, TPS

ניסנקורן מתגלה כנוקשה במיוחד. לא רק כשר משפטים, אלא כמגן המסורות הוותיקות של המשרד שדורשות את הרחקת הפוליטיקאים, במיוחד הנאשם ביניהם ובמיוחד המיוחד מהמינוי הבכיר והרגיש ביותר במערכת אכיפת החוק. נתניהו, שכבר הוכיח שאין לו אלוהים ובלמים, בחר נציבי שירות מדינה ומבקר מדינה כדי להחליש פונקציות אלה, ועכשיו, פרקליט המדינה ומפכ"ל המשטרה הם היעדים.

מבחינה פוליטית אפשר לחשוב על פשרה - נתניהו ואוחנה ימנו מפכ"ל, ניסנקורן ומנדלבליט ימנו פרקליט מדינה. ובקנה יש עוד. שני משנים ליועץ המשפטי. האחד במקום דינה זילבר הפורשת, והשני במקום רז נזרי שאוחז כרגע בשני תפקידים של משנה. ומינוי נוסף הוא של היועץ המשפטי של הכנסת במקום אייל ינון. מועמדת מובילה לתפקיד היא עו"ד שגית אפק, היועצת של ועדת הכספים שנהנית מתמיכת החרדים. מועמדים נוספים הם גור בליי ורז נזרי.

ברקע מרחפת המניעות של נתניהו כנאשם לעסוק במינויים. אנשיו אמורים להסדיר בשבוע הבא את ניגוד ענייניו מול דינה זילבר, וכל עוד אין הסכמה, מחייבת טיוטת חוות דעתו של מנדלבליט לבג"ץ שמרחיקה את נתניהו ממינויים, חקיקה, תקשורת וכל עניין שקשור למשפטו.