הרעלת התה מוכיחה מה באמת מטריד את פוטין בימים אלה

ביקורים בכלא כבר הפכו לשגרה עבור אלכסיי נבלני, המתנגד המפורסם ביותר של הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין, אך טעמו של רעל עדיין חדש למדי עבורו.

לפני שנה אושפז עורך הדין בן ה־44, שמנצח על צוות גדול שחוקר ומפרסם תחקירי ענק על שחיתויות ממשל פוטין, עם חשד להרעלה. הוא הובהל לבית חולים הישר משהות במעצר מנהלי, עניין שבשגרה עבורו, לאחר שפניו התנפחו וגופו התכסה בפריחה אדומה. בסופו של דבר הרופאים במוסקבה לא מצאו סימני רעל וכולם החליטו להסכים על תגובה אלרגית חריפה. ב־2017 היה ניסיון נוסף לפגוע בו, כאשר אלמונים ריססו את נבלני בחומר כימי מחוץ למשרדי הקרן נגד שחיתות שהקים, מה שגרם לו לאבד 80% מהראייה בעין ימין.

הוטס לבית חולים בברלין

כנראה שמי שניסה להרעיל את מנהיג האופוזיציה הרוסי הפיק לקחים, וביום חמישי האחרון כבר לא נותר לאיש ספק כי מדובר ברעל, כאשר נבלני התמוטט במהלך טיסה, זמן קצר לאחר שלגם תה מכוס חד־פעמית בשדה התעופה.

ואכן, אפילו הרופאים בבית החולים באומסק, המרוחקת 2,700 ק"מ ממוסקבה, הודיעו למלוויו כי הורעל. אלא שהמסר מקרמלין גמא את המרחק במהירות אדירה, וכעת הרופאים מסרבים לומר מה גרם לנבלני להתמוטט תוך שהוא צורח מכאבים, ולשקוע בתרדמת. ייתכן ושתה יותר מדי אלכוהול ערב לפני ואז לקח כדור, הם אומרים.

בעוד נשיא ארה"ב דונלד טראמפ מעדיף לא להסתבך עם החבר־אויב פוטין, הרי שמנהיגי אירופה, קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל ונשיא צרפת עמנואל מקרון הציעו להעביר את נבלני לטיפול באחד מבתי החולים בתחומם. אתמול, לאחר עיכובים, הוא הוטס לבית חולים בברלין.

נבלני הוא נמסיס ותיק של פוטין. במשך יותר מעשור הוא הצליח לבנות תשתית התנגדות אדירה לממשל פוטין כאשר הוא משקיע משאבים רבים בתחקירי עומק על שחיתויות הממשל. לנבלני יש מיליוני עוקבים בטוויטר ובערוץ היוטיוב, בו הוא נוהג לפרסם את תחקיריו בפורמט של סרט דוקומנטרי. לרוב לאחר פרסומים אלה הוא מארגן הפגנות מחאה המוניות, שמסתיימות באופן קבוע בכליאתו הזמנית של מי שה"וול סטריט ג'ורנל" כינה "הפחד הגדול ביותר של פוטין". סרט מפורסם שזכה לתהודה עולמית היה דווקא על דמיטרי מדבדב, סגנו של פוטין שכיהן גם כראש ממשלה, ובו תיאר כיצד בזז לכאורה 1.2 מיליארד דולר מקופת המדינה.

נשיא רוסיה ולדימיר פוטין. יחסים מורכבים עם שליט בלארוס צילום: AP

לנבלני תמיד היתה חיבה לזווית הכלכלית של הפוליטיקה ולעתים נדמה כי חשוב לו יותר לחשוף את השחיתויות של פוטין ומקורביו מאשר להיבחר למשרה ציבורית. ב־2008 הוא רכש מניות בחברות האנרגיה הגדולות של רוסיה ובהן רוסנפט וגזפרום במטרה לדרוש מהן שקיפות רבה יותר במסגרת אסיפות בעלי מניות.

נבלני הוא גם בעל מניות מיעוט קולני במיוחד בשני הבנקים הגדולים ברוסיה, הנמצאים בשליטת המדינה, סברבנק ו־VTB. כך הוא החל לפרסם את הבלוג שלו שצבר תאוצה וכלל אינספור חשיפות על קשרים בין בכירי הממשל למיטב האוליגרכים המוכרים. לאורך השנים הוא גם היה חבר במספר מפלגות אופוזיציה וניסה להיבחר לתפקידים שונים, אך לרוב נחסם מראש באמצעים יצירתיים.

נבלני נעצר אינספור פעמים, אבל לא ריצה יותר מחודש מעצר, המקסימום האפשרי לפי החוק הרוסי בסעיפים כמו "הפרעה לעובד ציבור" או ״הפגנה בלתי חוקית״. הכי קרוב שהגיע לעמדת שליטה אמיתית היה בבחירות לראשות עיריית מוסקבה ב־2013, שם קיבל 27% מהקולות לפי הנתונים הרשמיים, והפסיד למועמדו של פוטין שמכהן בתפקיד עד היום. נבלני, שמימן את הקמפיין מגיוס המונים שזכה להיענות עצומה ברחבי רוסיה, טען, ללא הצלחה, שהתוצאות זוייפו.

קלפיות הוברחו מחלונות

הרעלתו בעיתוי הנוכחי אינה מקרית. היא לא קשורה רק באירועים הפנימיים של רוסיה, אלא גם בעלת קשר הדוק למה שמתרחש בשבועיים האחרונים בבלארוס. פוטין אולי מתפאר בהפקת חיסון לקורונה, אבל מה שמטריד אותו באמת אלה האירועים באיזור החיץ שמפריד בינו לבין מערב אירופה. שם הוא רואה את מה שקורה לאלכסנדר לוקשנקו, בעל בריתו הוותיק והנאמן ביותר ומי שמכונה "הדיקטטור האחרון של אירופה". בתקופה האחרונה היחסים בין פוטין ללוקשנקו הפכו למורכבים, והיו גם מי שטענו כי פוטין היה זה שארגן וחימם את המחאה האדירה ששוטפת את בלארוס, וזאת כדי להחזיר את לוקשנקו לחיקו.

מאז הבחירות שהתקיימו ב־9 באוגוסט והסתיימו בניצחון של 80% ללוקשנקו, מתקיימות בבלארוס הפגנות המוניות. הצעירים במדינה בטוחים שהבחירות זוייפו. המשטרה המקומית מפזרת את המפגינים עם מכתזיות, גז מדמיע, כדורי גומי וגם כולאת רבים מהם, כאשר לוקשנקו כלפי חוץ מזלזל במחאה האדירה, שכבר הובילה להשבתה של מרבית המפעלים, וקורא למפגינים "מובטלים משועממים ואנשים עם עבר פלילי".

הפגנת יחיד בעד אלכסיי נבלני, אתמול בסנט פטרבורג. נעצר אינספור פעמים צילום: איי אף פי

את עניין זיוף הבחירות, אגב, לא קשה להוכיח מאחר והרשת עמוסה בסרטונים שמתעדים את השחיתות, ואפילו הברחה מהחלון של קלפיות שבהן היה רוב למועמדת האופוזיציה סבטלנה טיחנובסקיה. היא כלל לא תיכננה להתמודד, היה זה דווקא בעלה, אלא שלוקשנקו מיהר לכלוא אותו יחד עם מתמודד נוסף. בינתיים, טיחנובסקיה נמלטה לליטא מחשש כי תכלא גם.

עבור פוטין, לבלארוס יש חשיבות אסטרטגית. הגז וחלק מהנפט הרוסי זורמים לאירופה על תשתית ביילורוסית והמדינה מחזיקה גם במספר חברות אסטרטגיות כגון בלארוסקלי, יצרנית כימיקלים ואחת המתחרות המרכזיות של כיל הישראלית ומפעל לייצור טרקטורים האחראי לייצור 10% מהטרקטורים בעולם. פוטין אפילו השתעשע ברעיון של איחוד עם המדינה מה שהיה מאפשר לו לאתחל את חישוב הכהונה שלו ונותן לו עוד שמונה שנים בשלטון. לוקשנקו סירב ופוטין קיים ביולי משאל עם על שינוי החוקה, כמובן לשביעות רצונו. אבל הוא לא שכח ללוקשנקו את הסירוב.

אך גם אם בתחילת הדרך תמך פוטין במחאה הביילורוסית, היום ברור כי הגולם קם על יוצרו. נבלני כבר התבטא בשבוע האחרון כי בקרוב, מה שלוקשנקו רואה מחלון משרדו, יראה גם פוטין. זליגת המחאה ממינסק, בירת בלארוס, היא אחד הפחדים של פוטין ולכן הוא היה חייב לפעול.

ברוסיה רווחות היום שתי סברות להרעלה. הראשונה היא כי נבעה מחששו של נשיא רוסיה שהאופוזיציונר ירכב על גלי המחאה וירים הפקה דומה במוסקבה. השניה גורסת כי ההרעלה נועדה להסיט את תשומת הלב מאירועי בלארוס ובכך להשתיק את ההפגנות. יש גם הסבורים שלא היתה כוונה לחסל את נבלני ולהסתכן בכך בהתקוממות, אלא רק לטשטש אותו כדי לצלמו בהמשך במצב מפליל. גם כאן נראה כי הביצוע היה טוב מדי, וכעת פוטין ולוקשנקו תלויים בהישרדותו של שנוא נפשם.