בלי מסגרת: אחד מ־10 מעונות נסגר ואין צהרונים
התקציב לסבסוד הצהרונים עדיין לא אושר ורשויות רבות לא יספיקו לפתוח אותם בזמן. את הפגיעה מסגירת מעונות היום שלא שרדו את משבר הקורונה נרגיש ביום שאחרי המשבר. כתבה רביעית בסדרה
יש רק דבר אחד בטוח בנושא הצהרונים בגני הילדים והכיתות הנמוכות, והוא שב־1 בספטמבר ישרור בתחום זה כאוס מוחלט. בשל העיכוב באישור התקציבים, כל יישוב נערך בקצב אחר. רק שלשום הודיע שר האוצר ישראל כץ שיהיה תקציב לסבסוד הצהרונים אך סביר שמועצות רבות לא יספיקו להיערך עד פתיחת שנת הלימודים. במקביל אף אחד לא יודע כמה מעונות יום לגילאי 0 עד 3 נסגרו. ברוב המקומות לא צפוי מחסור במעונות למרות הסגירה בשל גל האבטלה שיצר ירידה בביקוש. המחסור יגיע כשהמשק יחזור לפעילות ולהורים לא תהיה מסגרת לילדים.
- התחזית ל־1 בספטמבר: תקציבים על הנייר, נשירת תלמידים ועלייה בעבריינות
- התחזית ל־1 בספטמבר: תלמידים ללא כיתה, מחנכים בלי הכשרה וארגון מורים לעומתי
- סוף למשבר? שר האוצר: נעביר תקציב למימון הצהרונים
למשבר הצהרונים גרם המנהג של שר האוצר לשעבר משה כחלון לחלק תקציבים שלא בטוח שניתן יהיה להשיג אותם גם בשנים הבאות. עד שכחלון הגיע המדינה מימנה כמעט את כל עלות הצהרונים באשכולות 1עד 3 שזה אומר יישובים חרדיים, ערביים, כמה ערי פיתוח וירושלים. התקציב שלהם, בסך 300 מיליון שקל, לא עמד גם השנה בסכנה.
אלא שכחלון הוסיף סבסוד גם לצהרונים באשכולות גבוהים יותר שהולך פוחת ככל שעולים באשכול. עלות הסבסוד היא 700 מיליון שקל, שחלקם התקבלו, אך כדי להפעיל את הצהרונים עד סוף 2020, יש צורך בעוד 280 מיליון שקל. הסכום הזה לא נכלל בתקציב ההמשכי, ולכן אין בשלב זה איך להפעיל את הצהרונים.
ביום ראשון שמע שר האוצר ישראל כץ על הבעיה לראשונה במסגרת ראיון שנערך ב"כלכליסט", הודה שאינו מכיר אותה וזימן דיון. ביום שלישי הוא פרסם הודעה שסיכם על פתרון תקציבי עם החשב הכללי רוני חזקיהו. עם זאת, כלל לא ברור עדיין מה המקור התקציבי ואיך זה יתאפשר חוקית. בהנחה שבסוף הכסף יגיע, המצב יהיה כמובן הרבה היותר טוב ברשויות החזקות. זאת, משום שרבות מהן נערכו להפעיל צהרונים גם בלי סבסוד בהנחה שההורים ישלמו כל מחיר. היתה להן עוד סיבה להנחה הזאת: כיוון שהסבסוד אצלן ממילא היה נמוך, ההורים לא היו נדרשים להוסיף כל כך הרבה. בתל אביב, למשל, היה מדובר בתוספת של 150 שקל בלבד.
הרשויות החלשות יותר שבהן הסבסוד גדול יותר (350-300 שקל) לא יכלו להניח הנחות כאלו ולכן חלקן לא נערכו וספק אם יצליחו לפתוח את הצהרונים, או אפילו את חלקם בתוך פחות משבועיים. "יש רשויות שיפעילו צהרונים רק אחרי החגים", אומר יו"ר איגוד מנהלי מחלקות החינוך ברשויות המקומיות אבי קמינסקי. גם אם יימצא פתרון תקציבי, הוא יאושר רק בשבוע הבא וזה ישאיר שבוע להתארגנות. בכל מקרה, יו"ר מרכז השלטון המקומי חיים ביבס הודיע שלשום שאם לא יימצא פתרון גם לצהרונים ולנושאים תקציביים נוספים, הרשויות המקומיות לא יפתחו את שנת הלימודים.
גל סגירה של משפחתונים
בעיה קשה במיוחד יש לצהרונים של כיתות ג’ ומעלה שבכל מקרה לא מקבלים סבסוד. כיתות ג’־ד’ יפעלו על פי מתווה משרד החינוך בקבוצות של עד 18 תלמידים. על פי מתווה ההפעלה של משרד החינוך למפעילי הצהרונים, אסור לצרף תלמידים מקבוצות שונות. גם אם כל 18 התלמידים יירשמו וזה לא סביר, הם אינם מספיקים להפעלה רווחית. לכן אם ההנחיה לא תשונה, בכיתות אלו צפוי שלא יהיו צהרונים כלל. זאת, גם אם נערך רישום.
משבר הקורונה הביא לגל סגירה של מעונות יום ומשפחתונים. תרמו לכך ההפסדים של תקופת הסגר וכמובן עזיבת תלמידים בעקבות גל האבטלה והחשש מהידבקות. אבל המקום היחיד שבו ידוע שנוצרו תורים ארוכים של תלמידים למעונות היא תל אביב. סגנית ראש עיריית תל אביב הממונה על הגיל הרך ציפי ברנד אומרת שיש מעונות שהתור אליהם מגיעים ל־160 ילדים. "יש לי כמויות של גנים שסגרו והורים שאין להם איפה לשים את הילדים", מספרת ברנד. במקומות אחרים, כך אומר יו"ר איגוד גני הילדים חנן דגן, ירגישו את החוסר רק כשהמשק יחזור לפעילות. "כרגע הרישום נמוך. יש מובטלים שיושבים בבית. יש המון שנרשמו וביטלו".
מעונות פועלים מתחת לרדאר
אף אחד לא יודע כמה מעונות ומשפחתונים נסגרו. הסיבה לכך היא שלמשרד העבודה והרווחה אין כל מידע כמה מעונות ומשפחתונים פועלים בישראל וגם אין קשר סדיר איתם. לכן המשרד לא מסר כל מידע או אומדן למסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת (ממ”מ) בנושא סגירת מעונות יום ומשפחתונים. לממ"מ לא נותר אלא להסתמך על מידע שמסרו כמה ארגונים של מעונות יום.
הנתונים הגבוהים ביותר התקבלו מאיחוד גני הילדים, המייצג 800 מעונות. הוא מסר ש־160 מעונות המהווים 20% מהמוסדות המאוגדים בו כבר נסגרו. יו"ר האיגוד דגן מסביר שבאיגוד שלו חברים גנים גדולים יחסית שפגיעת הסגר בהם תהיה גדולה במיוחד בגלל דמי השכירות הגבוהים. עוד ציין דגן ש־30% מהילדים במעונות לא חזרו ללימודים אחרי המשבר.
מהתאחדות מעונות היום הפרטיים שמאגדת 250 מוסדות נמסר ש־20 גנים הודיעו על סגירתם. מארגון גני הילדים הפרטיים המאגד 800 מעונות נמסר ש־20 גנים כבר נסגרו. מהאיגוד הארצי לגני הילדים הפרטיים (ח.י.ב.ה) שבו חברים כ־600 מעונות, נמסר כי 30 מעונות נסגרו.
"אני כל יום מקבל הודעות על כאלה שלא ממשיכים", אמר דגן ל"כלכליסט". לדבריו, בשבועיים האחרונים נודע לו על כמה עשרות נוספים. הם לא יכולים להתמודד עם סגר נוסף. אז הם מעדיפים לסגור". הארגונים טוענים שבסך הכל נסגרו 2,000 מעונות ומשפחתונים מתוך כ־10,000. אבל לפי אחוזי הסגירה שעליהם הם הצהירו נראה שכאלף תהיה הערכה סבירה יותר. עוד תופעה שצופה דגן היא עליית מחירים בשל הירידה במספר הנרשמים והתייקרות העלויות.
מה שברור זה שיש ירידה גדולה בביקוש למעונות. לאגף למעונות יום ומשפחתונים במשרד העבודה והרווחה יש מידע על כ־2,000 המעונות המפוקחים שרובם מפועלים עעל ידי ארגונים גדולים דוגמת ויצ”ו ונעמת. מהאגף נמסר לממ"מ כי 12% מהילדים במעונות ובמשפחתונים המפוקחים לא חזרו לאחר הפתיחה המחודשת בחודש מאי. בארגוני המעונות המפוקחים מסבירים זאת בסיבות של אבטלה, מצב כלכלי של ההורים וחשש מהידבקות.
יש גם סכסוך בין הממשלה לארגוני המעונות המפוקחים. הארגונים טוענים שטרם קיבלו את תקציבי הפיצוי שהובטחו להם לאחר הסגר. הם גם דורשים התחייבות לשיפוי בסך 60 מיליון שקל לכל חודש הפעלה בתקופת הקורונה. אבל סכסוך מהסוג הזה קצת מזכיר את טקסי האיומים בשביתה של המורים בתחילת כל שנה. המעונות לא רוצים לשבות. האוצר לא רוצה שהם ישבתו. סביר שרגע לפני תחילת שנת הלימודים נציגי המעונות והאוצר ישבו ויגיעו לפשרה.
סגנית ראש עיריית תל אביב ציפי ברנד מתריעה על היבט נוסף של הבעיה. לדבריה, אלפי מעונות ומשפחתונים נסגרים ובמקום נפתחים גני פיראטיים, "יקרים יותר ופחות טובים. כולם", היא מזהירה, "פועלים מתחת לרדאר וללא פיקוח כך שמקרה ההתעללות הבא הוא מעבר לכתף. אנחנו כרשות מקומית לא יכולים לאכוף ולפקח לבד, חייבת להיות שותפות עם השלטון המרכזי".
במשרד העבודה והרווחה אמרו לממ”מ שחסרים להם 80 מפקחים, והם אינם מצליחים לקבל תקציב מהאוצר.