פז נחלצה מ"רבעון הקורונה" בהפסד של 4 מיליון שקל
הרווח התפעולי של חברת האנרגיה צנח ב־80% ברבעון השני של 2020 לעומת הרבעון המקביל, בעקבות הסגר; המכירות צללו ב־60% ל־1.36 מיליארד שקל. למרות זאת, פז חילקה דיבידנד של 60 מיליון שקל
חברת האנרגיה פז סיכמה היום (ד') את הרבעון השני של 2020, שהסתיים בהפסד של 4 מיליון שקל בשורה התחתונה. זאת, לעומת רווח נקי של כ־49 מיליון שקל ברבעון השני של 2019. במדידה חצי שנתית, פז סיימה את המחצית הראשונה של 2020 בהפסד של כ־101 מיליון שקל, לעומת רווח נקי של כ־134 מיליון שקל בתקופה המקבילה. במפתיע, פז החליטה בסוף מאי על חלוקת דיבידנד של כ־60 מיליון שקל, ששולם בפועל ביוני. בחברה טוענים שמצבה הפיננסי יציב מספיק כדי לעמוד בחלוקה, אולם במציאות אחרת ייתכן שהיה אפשר לדחות את התשלום.
- פסגות בהמלצת קנייה לפז: רבעון כזה קשה לא יחזור
- לא סומכת רק על האנרגיה: פז חתמה על מזכר הבנות לרכישת סופר יודה
- צים ניצלה את הקורונה לחיתוך הוצאות, והרווח הנקי קפץ פי 5
מהתוצאות עולה שברבעון השני נרשמה במלואה הפגיעה של מגפת הקורונה. כזכור, פז ספגה שתי מכות מסחריות מצטברות: מצד אחד, הסגר שהוטל בתחילת הרבעון הוביל פחות אנשים לתחנות הדלק ולחנויות הנוחות; במקביל, נרשם איסור מצד הממשלה לסגור את מתחמי התדלוק, כיוון שהם שימשו כספק שירות חיוני. השורה התחתונה: פז המשיכה, בעל כורחה, להפעיל כ־270 תחנות ולשלם את הוצאות הארנונה, השכר והחשמל עבורן, מבלי שייכנס כמעט כסף לקופה.
מנכ"ל פז ניר שטרן צילום: עמית שעל
אם שני הפרמטרים הללו לא מספיקים, הצניחה בביקוש לדלקים היוותה את המכה השלישית: לפי פז "התפרצות מגיפת הקורונה הביאה לירידה חדה בביקושים בצריכת הדלקים. שיא השפל בביקוש לתזקיקים נרשם במהלך אפריל 2020, עם ירידה של כ־50% בביקוש לסולר ובנזין". בנוסף, "החל מחודש מרץ חל קיטון משמעותי של כ־80% במכירות הדלק הסילוני ובהיקף שירותי התדלוק שמספקת החברה בנתב"ג".
לקראת סוף הרבעון השני ובמהלך הרבעון השלישי פז כבר מדווחת על התאוששות, פועל יוצא של הסרת הסגר וכניסה לחופש הגדול, עם פוטנציאל של עוד מיליון קונים שלא הצליחו לברוח לחו"ל. פז החזירה את רוב העובדים שיצאו לחל"ת לעבודה, ואולי היקף המכירות של הרבעון האחרון בחנויות הנוחות שוב יזנק, אם לא יוטל סגר בתקופת חגי תשרי ועם ישראל יחרוש את המדינה בטיולים. עם זאת, גם בפז מודים שאף אחד לא יודע מתי המשבר ייגמר, כאשר לפחות מבחינת טיסות נראה כי 2020 היא שנה אבודה.
מפילוח מגזרי הפעילות, עולה כי מגזרי הנדל"ן והתעשיות רשמו ירידה קלה או עלייה, בעוד שמגזרי הקמעונאות והזיקוק רשמו צניחה: הרווח התפעולי בקמעונאות עמד על 57 מיליון שקל, לעומת 81 מיליון שקל ברבעון המקביל; ואילו ההפסד התפעולי במגזר הזיקוק עמד על 76 מיליון שקל ברבעון המדווח, לעומת הפסד תפעולי של 22 מיליון שקל ברבעון המקביל. מכירות החברה הסתכמו ברבעון בכ־1.36 מיליארד שקל בלבד, לעומת כ־3.45 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד, צניחה של כ־60%. למזלה של החברה מחיר הנפט הנמוך סייע להשיג עלות מכירות מדודה, שהסתכמה בכ־1.1 מיליארד שקל (ירידה של כ־64%). הרווח התפעולי צנח משמעותית, והסתכם בכ־25 מיליון שקל, לעומת 127 מיליון שקל בשנה שעברה.
פז רשמה צניחה בהוצאות המימון (25 מיליון שקל ברבעון המדווח לעומת כ־61 מיליון שקל בשנה שעברה), שמיוחסת ל"קיטון בהוצאות מימון על אג"ח צמודות מדד, בשל ירידה בשיעור המדד בין התקופות וכן מקיטון בהיקף החוב הממוצע". לכן השורה התחתונה מבחינת החברה היא כאמור הפסד קטן יחסית, של כ־4 מיליון שקל.
פז נותנת ביטוי למגעים למכירת פעילות הזיקוק ורכישת רשת סופר יודה, ומודה שבעוד בתחום הזיקוק מדובר במהלך ארוך טווח שיארך חודשים עם משוכות רגולטוריות קשות, בתחום הקמעונאות החברה נכנסה להליך בדיקת נאותות שיארך כמה שבועות בלבד. בפז עוד לא יודעים אם הם ימתגו את רשת החנויות החדשה תחת מותגי פז או YELLOW, אבל מעריכים שחלק מהמוצרים ברשת יזלגו למתחמי הנוחות.
בנוגע לתוכנית האסטרטגית להשבחת הנדל"ן, פז טרם נתנה ביטוי לפער האדיר בשווי הרכוש (2 מיליארד שקל בספרים, 4 מיליארד שלק לפי הערכות שווי חיצוניות), שיכול לשמש אותה להקפצת שווי הרכוש וחלוקת דיבידנד בעקבותיו. פז מפתיעה וקובעת שהשמאים ששכרה "מתייחסים בהערכות השווי לפרסומים של משרד האנרגיה, לפיהם שוק הדלק המסורתי עומד בפני שינויי מגמות", כלומר ירידה בביקוש לדלקים ומעבר לרכב חשמלי, אך טוענת כי "אין לשמאים אפשרות לכמת את היקף השינויים ועוצמתם" ולכן "רווחיות התחנות בטווח הזמן הנראה לעין לא תפחת".
