שיחת ועידה
רוטשטיין: "לסל הקודם הוגשו תרופות וטכנולוגיות ב-2 מיליארד שקל וקיבלנו רק חלק קטן יחסית"
כך לדברי מנכ"ל הדסה ויו"ר ועדת סל התרופות, שביקר את ההתנהלות התקציבית סביב מערכת הבריאות בפאנל בכנס הבריאות של כלכליסט, יחד עם ד"ר שני שילה, מייסדת ומנכ"לית העמותה הישראלית לסרטן ריאה ואיריס גינזבורג, כלכלנית בריאות; לדבריו, כרגע: "המלחמה היא על התקציב שיגיע בספטמבר"
פרופ' זאב רוטשטיין, מנכ"ל מרכז הבריאות הדסה ויו"ר ועדת סל התרופות 2020 ביקר את ההתנהלות התקציבית סביב מערכת הבריאות בכנס הבריאות של כלכליסט: ״התקציב שהיה אמור להגיע הגיע במלואו ועכשיו המלחמה היא על התקציב שאמור להגיע בספטמבר, וכך נמשיך להתנהל באותה אי ודאות עד לסיום אותה סאגה של תקציב מערכת הבריאות כולה וכמובן איך תפעל הדסה בעתיד״.
כשנשאל אם יש לו מסגרת תקציבית ל2021, ענה: ״ישראל התברכה בחוק בריאות ממלכתי טוב ויש לה סל בריאות שמתעדכן כל שנה ולא מפספס את ההתפתחות הטכנולוגית. אבל כמובן שהתקציב של כל המדינה משפיע גם על עדכון הסל. את אותו מספר מאגי של בכמה מאות מיליוני שקלים יתעדכן הסל אנחנו לא יודעים. בסיבוב הקודם ליצמן לחץ והצליח להעלות מ-300 מיליון ל-500 מיליון.
מימין: ד"ר שני שילה, פרופ' זאב רוטשטיין, איריס גינזבורג
"לסל הקודם הוגשו תרופות וטכנולוגיות ב-2 מיליארד שקל זאת אומרת שקיבלנו חלק קטן יחסית ממה שהיה אפשרי לתת לציבור. גם השנה הוגשו כבר בקשות לסל בגובה של 733 מיליון שקל תרופות ולמעלה מ-110 מיליון לטכנולוגיות״.
רוטשטיין המשיך וסיפר כי ״הוועדות יושבות כבר לארגן את הבקשות ונתחיל אני או מי שיחליף אותי. הרכב הוועדה או היו״ר טרם נקבעו אבל הכוונה לסיים את העבודה ב-1 לינואר כדי לספק סל תרופות מעודכן״.
״השאלה אם חצי מיליארד שקל מספיקים היא שאלה שאין עליה תשובה״ הוסיפה איריס גינזבורג, כלכלנית בריאות, חברה לשעבר בוועדת סל התרופות. ״צריך לבחון את הדברים מול צרכים אחרים בתוך ומחוץ למערכת הבריאות. הסל הישראלי אינו נחות מבחינת היצע השירותים שלו. אין היום מנגנון אוטומטי לעדכון ולכן מדי תקופה כשמתבסס הסדר ממשלתי נקבע כמה מקצים לנושא הזה״.
האם בשנת קורונה זה נכון ללכת דווקא על הארכת חיים של חולים אונקולוגיים או להשקיע את השקל השולי בעוד מכשירי הנשמה למשל?
גינזבורג: ״העובדה שהתוספת הזו לא מתעדכנת אוטומטית מאפשרת לממשל להתמודד עם מצבים של חוסר ודאות ולשנות אולי סדרי עדיפויות לטווח הקצר. הפעם היחידה שלא ניתנה בה תוספת טכנולוגית לסל הייתה ב-2003 במשבר הכלכלי, אבל מאז משרד הבריאות למד שאם מורידים את התוספת הזו לשנה מסוימת לאחר תקופה זה בא עם ריבית. אח״כ התוספת לסל קפצה ביותר מפי שניים. המנגנון של ועדת הסל והקצאת המקורות הוא מהמנגנונים הכי מקצועיים ומסוגרים במשרד הבריאות ובממשלה בכלל ויהיה מאוד חבל למסמס אותו, ראוי אפילו לשכפל אותו בתוך מערכת הבריאות״.
״אם יש דבר אחד שהקורונה לימדה אותנו זה שבבריאות לא מזלזלים ולא מקצצים״, אמרה ד"ר שני שילה, מייסדת ומנכ"לית העמותה הישראלית לסרטן ריאה. ״אנחנו רואים מה קורה עכשיו כשיש שריפה גדולה כמו קורונה, שופכים מיליארדים בשביל להקים מערכים שיוכלו להתמודד.
״הסכום של שנה שעברה לא מספיק - אם כל הגורמים המקצועיים חושבים שצריך אותם לחולים ולמשפחות אבל הם לא נכנסים בגלל מגבלה תקציבית אז התקציב לא מספיק. חולה שמחכה לתרופה שתציל את חייו או תטפל במחהל כרונית זה מצב נורא. הכסף שלוועדת הסל הוא בסופו של דבר לא תקציב ענק ובכסף הזה אפשר לעזור לאנשים.
״אני הקמתי את העמותה כי בעלי אובחן עם סרטן ריאה לפני 9 שנים. כשמדברים על חולים אומרים חולה, מה עם המשפחה שסביבו? גם עם הקורונה האפקט לא ממוקד רק בחולה אלא בכל המסביב ותראו מה קרה לכלכלה. חולה הוא גם משפחה והסובבים אותו וכולם סובלים ממנו. כשעוזרים לחולה, עוזרים לכל מי שמסביב״.
פרופ׳ רוטשטיין נשאל על השינויים שניסה להכניס לסל - לנהל מו״מ עם חברות התרופות במקום לקבל את המחיר שהן מכתיבות ולבדוק את היעילות הקלינית מול ההצהרות של החברות.
רוטשטיין: ״אני חושב שסל 2020 היה חריג לא בהרכב התרופות אלא כי הצלחנו לתום את התעשייה ללוות אותנו. לכן התאפשר לנו ואני מקווה שהתהליך יימשך - הנחות והשתתפות בסיכונים. גיוון שאנחנו עוסקים בטיפולים מתקדמים שאין בהם 100% יעילות, חלוקת הסיכון נעשית על פי יעילות התרופות. השגנו את שני ההישגים הללו ואני תקווה שנמשיך הלאה אם מנגנונים נוספים.
"ועדת הסל היא ועדה ציבורית והשיקולים מתפזרים בין האינטרסנטים השונים וקשה מאוד להגיע להסכמה בקונצנזוס. זה שכנועים של יום וליל ותן וקח לפעמים, אבל זה מה שקורה בדמוקרטיה. ברור שהקורונה טרפה את הקלפים ואי אפשר לחזור לועדת הסל הקודמת כשבחוץ קורונה - האם נתחיל למשל לדון בחיסונים? האם יעלו לוועדת הסל טיפולים בקורונה? קשה להגיד, אולי תהיה תרופה למניעה כרונית. העתיד לוטה בערפל וכרגע אנחנו מתמקדים המלחמה בקורונה שם יש מספיק חידושים יומיוים ואני רוצה לחשוב שכשנתחיל את הדיונים על הסל אימת הקרונה תשכך קצת ונוכל להתמקד גם בדברים אחרים.
דיברת על תרופות סרטן וזו אחת הבעיות הקשות - כיצד אתה מודד הצלחות ואיך זה עומד מול טיפול במחלות אחרות כמו סוכרת שמפילה חללים לא מעטים?
"בסל הקודם ניסינו לתת טכנולוגיה של מניעה ולא לטפל בחולה אחרי שכבר חלה. היה מאוד קשה להעביר ולדאבוני זה לא צלח".
שילה: "יש טכנולוגיה שמאפשרת אבחון מוקדם של סרטן ריאה ע״י סיטי. מאבחנים כבר בשלב 1 לעומת אבחון בשלב 4. הראשון הולך הביתה והשני הוא חולה גרורתי. חברי ועדת הסל עושים עבודה נהדרת והתוכנית אושרה כתוכנית פיילוט אבל מאז לא קרה כלום ואיבדנו כמעט שנה של הצלת האנשים. צריך להבין שכלל החולים הם קבוצת סיכון לקורונה וצריך לטפל בהם״.
