מדוע אפליקציית המגן לא מצליחה לעצור את התפשטות נגיף הקורונה?

פתרון אפשרי אחד, שלדברי תומכיו לא נבדק ולא נפרס כראוי, הוא אפליקציית איתור המגעים "מגן 2". הגרסה החדשה של האפליקציה הושקה, אחרי עיכובים רבים, בסוף יולי ומשתמשת בנתוני GPS ובלוטות' על מנת לזהות את מיקום המשתמש והאנשים שבה אתם במגע, ולהתריע במקרה שהיה במגע קרוב עם אדם שזוהה כנשא קורונה.

אפליקציית המגן 2

אפליקציית מגן מעולם לא זכתה לשיעורי שימוש נרחבים בציבור הישראלי, ולאחרונה פרסם משרד הבריאות נתונים שלפיהם רבים מאלו שכבר התקינו אותה בחרו להסירה. בעקבות כך, הופסק הקמפיין לקידום השימוש בה. בעמותת פרטיות ישראל, שמייסדיה הובילו את ההתנגדות לאיכוני השב"כ, אמרו בהקשר זה שהאפליקציה עשויה לסייע לקטוע את שרשראות ההדבקה ביעילות רבה מזו של מעקבי השב"כ, להגביר את אמון הציבור בפעולות הממשלה, לקדם ערכים של ערבות הדדית - ולעשות כל זאת אגב כיבוד פרטיותם של אנשים.

ואולם, לדברי ד"ר קימון דראקופולוס, מהמחלקה למדע הנתונים בבית הספר לעסקים של אוניברסיטת דרום קליפורניה, התפיסה של מגן, ואפליקציות איתור מגעים בכלל, ככלי למלחמה ישירה בהתפשטות הנגיף, אמצעי שנועד להתריע בזמן אמת על מגע עם נשא קורונה, היא שגויה ומביאה להחמצה של היכולות החשובות האחרות של הטכנולוגיה. "עד עכשיו, אפליקציות איתור מגעים לא הצליחו לעשות הרבה כדי לעצור את הנגיף", הוא כתב במאמר שפרסם בוויירד. "מדעים באוקספורד העריכו ש-60% מהאוכלוסייה צריכה להשתמש באפליקציה כדי שתהיה יעילה, ושום מדינה לא מתקרבת לסף הזה".

הפתרון, לדברי דראקופולוס, שחוקר התפשטות של מחלות מדבקות ואת האמצעים לשלוט במגיפות, הוא לא לזנוח את האפליקציות האלו אלא להשתמש בהן בדרך אחרת לגמרי. "אנחנו חושבים על אפליקציות איתור מגעים בצורה שגויה לחלוטין. כמובן שזה חשוב להגיד לפרטים אם הם נחשפוו לנשא. אבל הערך הגדול יותר של האפליקציות האלו טמון במידע בזמן אמת על התנהגות אנושית שהן יכולות לספק למקבלי החלטות, באמצעות חשיפת תמונה גדולה יותר על האופן שבו אנשים נחשפים לנגיף בקהילה והמקומות שבהם זה קורה".

ניטור חולי קורונה צילום: שאטרסטוק

השימוש הנכון באפליקציות כאלו צריך להיות, למשל, על מנת לגבש תמונה כללית על היקף המגעים שיש למשתמשים עם אנשים אחרים. "פרט המידע היחיד הזה, מספר המגעים הממוצע, ולכן פוטנציאל החשיפה, יכול לסייע למנהיגים לקבל החלטות חכמות יותר לגבי מתי ואיך לפתוח מחדש את המשק", הסביר דראקופולוס. "מדע הרשתות מלמד אותנו שמאבק במגיפה הוא כמו מאבק בשריפה. צריך להגיב מהר כדי להכיל את האש לפני שתתפשט".

המצב עתה שקול לכך שהכבאים עזבו את זירת האירוע אחרי שחשבו שהשתלטו על השריפה, ובמשך שבועות לא ידעו שהיא מתפשטת בחשאי. "אנחנו צריכים לעקוב אחרי השריפה בזמן אמת ולמקד את המשאבים שלנו באזורים גבוליים שמהם היא יכולה להתפשט למוקדים נוספים".

אפליקציות דוגמת מגן יכולות לשמש את רשויות הבריאות על מנת לאסוף מידע בזמן אמת על הפעילויות והמיקומים שנמצאים בסיכון גבוה לחשיפות. למשל: האם פתיחה של מסעדות מכפילה את כמות המגעים הממוצעת של אדם, או אולי דווקא מגדילה אותה פי 20? "התשובה לשאלה מייצרת הבדל משמעותי בהחלטה בנושא. אבל עכשיו אין לנו שום דרך לדעת.האפליקציות האלו יכולות לסייע לנו לנטר בזמן אמת את התוצאות של החלטות מדיניות כמו פתיחת מוסדות חינוך, משרדים וחללים אחרים".

כתבתי כאן בעבר על הצורך הקריטי בנתונים מדויקים ועדכניים על מנת שנוכל לקבל החלטות חכמות, ולא סתם כאלו שמבוססות על היגיון, שעלול לפעמים להיות שגוי. מגן 2 יכולה להיות כלי מצוין לאיסוף נתונים כאלו, שיאפשר לקבל לא רק החלטות עקרוניות לגבי מה לפתוח ואיך, אלא גם החלטות נקודתיות. "אם חוף או פארק מסוימים מהווים נקודה חמה של מפגשים, אולי צריך לסגור אותם אבל להשאיר אזורים פחות מבוקשים פתוחים. אם לתושב ממוצע מיישוב א' יש שלושה מפגשים פנים-מול-פנים ביום, בשעה שלתושב ממוצע מיישוב ב' יש 25 מפגשים כאלו, בהתאם לשיעור הנשאים המקומי אפשר להטיל על יישוב א' מגבלות אחרות, חמורות פחות, מאשר על יישוב ב'", כתב דראקופולוס.

איתור חולי קורונה צילום: שאטרסטוק

היתרון בשימוש באפליקציית מגן באופן כזה הוא שאין צורך בשיעור גדול של משתמשים על מנת להפוך אותה לכלי יעיל. האפליקציה, שכמעט אינה שימושית עם שיעור משתמשים נמוך, תהפוך לכלי עצמתי לאיסוף מידע סטטיסטי שיכול לשרת קבלת החלטות אפילו אם שיעורי השימוש בה עומדים על 20% בלבד. וזאת בתוספת היתרון של שמירה טובה יותר על פרטיות משתמשים, שכן בתרחיש שימוש כזה אין צורך באיסוף מידע מזהה.

מגיפת הקורונה נחתה עלינו בעידן שבו האנושות מחזיקה ביכולות חסרות תקדים לחלץ ממידע תובנות משמעותיות. כלי בינה מלאכותית ולמידת מכונה כיום הם מתקדמים, גמישים, ניתנים להתאמה מהירה ונמצאים בשימוש כל כך רחב ומגוון שלא חסרים חוקרים ומומחים שיכולים להתאים אותם, ואכן עושים זאת בפועל, על מנת לייצר דרכי התמודדות ותגובה עם המגיפה.

ואולם, בדומה למערכות ביג-דאטה רבות, בהתמודדות עם הקורונה אנחנו נמצאים בקושי בכל הנוגע לאיסוף המידע והנתונים שכל כך דרושים למערכות הבינה המלאכותית. אלגוריתם בלי מידע רלוונטי לא שווה כלום, אפילו לא מאמר אקדמי. הסבת מגן מכלי לאיתור מגעים לכלי לאיסוף מידע עדכני בזמן אמת, שאותו ניתן להצליב עם מידע קיים כמו הפריסה הגאוגרפית של הנשאים, יכולה לספק לאותן מערכות את המידע שדרוש להן על מנת לייצר הבנות משמעותיות. כל שדרוש הוא להשתחרר מהקונספציה שהובילה את פיתוח האפליקציה עד עכשיו, ולהתחיל לבחון דרכים חדשות בהן היא יכולה לסייע במאבק במגיפה.