סגירת השמיים הפילה את הכנסות חברות הסלולר

הנפגעת הגדולה של הרבעון השני של 2020, רבעון הקורונה, בשוק הסלולר היא סלקום, שהכנסותיה מתחום הסלולר ירדו ב־8.6% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ועמדו על 532 מיליון שקל. אחריה פלאפון, עם קיטון של 6.1% בהכנסות: 535 מיליון שקל. פרטנר נפגעה פחות ממתחרותיה, והכנסותיה עמדו על 539 מיליון שקל, המשקפות קיטון של 5%.

מימין לשמאל: מנכ”ל פרטנר איציק בנבנישתי, מנכ”ל פלאפון רן גוראון, מנכ”ל סלקום אבי גבאי, מנכ”ל גולן טלקום גיל שרון ומנכ”ל HOT מובייל אילן ברוק. ירידה במכירות צילומים: אוראל כהן, יונתן בלום, אלכס קולומויסקי

הכנסות מגזר הסלולר מחולקות להכנסות משירותים וציוד קצה. הפגיעה העיקרית הגיעה ממגזר השירותים, הכולל בין היתר הכנסות משירותי נדידה (רומינג). סגירת השמים והפסקת הטיסות לחו"ל לצד היעדר תיירות נכנסת הביאו לקיפאון ברווחים מחבילות חו"ל. לכך הצטרפה שחיקת מחירים של שירותי הסלולר כתוצאה מהתחרות המתמשכת בשוק, ובמקביל לקיזוז חלקי מעלייה בצמיחה במנויים ובהכנסות מדמי קישוריות וזמן אוויר — שדווקא עלו בסגר.

באשר להכנסות משירותים בסלולר פרטנר היא זו שספגה את הפגיעה הגדולה יותר לעומת הרבעון המקביל אשתקד, שעמדה על 10%. למרות זאת, הכנסותיה ברבעון הן הגבוהות מבין שלוש החברות ועמדו על 409 מיליון שקל. לאחריה פלאפון, שחוותה ירידה של 8.4% והכנסותיה הסתכמו ב־394 מיליון שקל. סלקום מסיימת עם ירידה דומה של 8.3% בהכנסות שעמדו על 385 מיליון שקל.

בתחום ציוד הקצה החברות מציגות שוני מהותי ביניהן, על רקע סגירת נקודות המכירה הפרונטליות במרכזי הסחר והקניונים וההאטה בתנועת הלקוחות. סלקום מאבדת 9.3% מההכנסות שעמדו על 147 מיליון שקל. פלאפון עם עלייה מינורית של 0.7% בהכנסות שמסתכמות ב־141 מיליון שקל ופרטנר מפתיעה ומציגה עלייה של 13% בהכנסות ל־130 מיליון שקל. למרות הגידול, בפרטנר מציינים כי אכן חלה פגיעה במגזר הציוד, שכן התוצאות יכולות היו להיות טובות יותר. את התוצאות החיוביות יחסית למצב ניתן לייחס למכירות האונליין שצמחו בתקופת הקורונה. סלקום לדוגמה, למרות הקיטון בהכנסות, ציינה שמכירותיה גדלו ב־300%. 

שיפור אצל הקטנות

לעומת שלוש הגדולות, גולן טלקום ו־HOT מובייל מציגות מגמה הפוכה של שיפור בהכנסות מסלולר, שכן הן פעילות ברמה פחותה משל מתחרותיהן בתחום הנדידה. הכנסות גולן, רגע לפני השלמת מכירתה לסלקום, מציגות עלייה של 2.5% ל־135 מיליון שקל. HOT מובייל מציגה עלייה של 4% ל־265 מיליון שקל, הכוללים עלייה של 5% בהכנסות משירותים ופגיעה של 16% בהכנסות מציוד קצה. גולן לא מוכרת ציוד קצה.

בכלל החברות ניתן לראות שחיקה ברווחיות הסלולר. פלאפון מציגה הפסד תפעולי של 8 מיליון שקל ושחיקה של 3.4% ב־EBITDA לכדי 143 מיליון שקל. גולן מציגה הפסד תפעולי של 26 מיליון שקל ושחיקה של 4.7% ב־EBITDA ל־40 מיליון שקל. פרטנר מציגה הפסד תפעולי של 7 מיליון שקל ו־EBITDA של 129 מיליון שקל המשקף קיטון של 19%. ה־EBITDA של סלקום נשחק ב־23.3% ל־125 מיליון שקל.

המנצחת בגיוס מנויים ברבעון השני של 2020 היא פרטנר שגייסה תוך רבעון 32 אלף לקוחות ולה של 2.708 מיליון מנויים. לאחריה פלאפון, שגייסה 9,000 לקוחות לכדי 2.376 מיליון מנויים. גולן וסלקום איבדו יחד 25 אלף לקוחות לכדי של 3.652 מיליון מנויים.

HOT מובייל איבדה 9,000 מנויים ולה 1.036 מיליון לקוחות. בתוך כך, פלאפון מציגה את שיעור הנטישה הנמוך ביותר שעמד על 6.8%. לאחריה גולן עם 6.96%, פרטנר עם 7.5% וסלקום עם השיעור הגבוה ביותר שעמד על 8.7%.

את הפגיעה של נגיף הקורונה במגזר הסלולר ניתן לראות באופן ברור בצניחה של ההכנסה החודשית הממוצעת ממנוי (ARPU), כאשר למעט גולן, שלוש החברות הגדולות מגיעות לשפל היסטורי. סלקום עם ההכנסה הנמוכה ביותר - 46.9 שקל. לאחריה גולן עם 48.7 שקל, פרטנר עם 51 שקל ופלאפון עם 55 שקל. 

תודה לאינטרנט

מה שמחפה על הירידות בסלולר, הוא המגזר הנייח: שירותי טלוויזיה, אינטרנט וטלפוניה. ריבוי צריכת השירותים בתקופת הקורונה מניע את המגזר ליציבות ואף לעליות. פרטנר מציגה גידול של 7% בהכנסות במגזר ל־272 מיליון שקל, וגידול של 15 אלף מנויים בטלוויזיה, עם 215 אלף מנויים. סלקום מציגה קיטון לא מהותי של 2.9% בהכנסות ל־364 מיליון שקל, ואובדן של 1,000 מנויים בטלוויזיה לאור מחיקה עקב שינוי שיטת החישוב, עם 245 אלף מנויים. בנוסף, מציגה סלקום גיוס של 4,000 לקוחות באינטרנט כך שמצבת מנוייה מסתכמת ב־283 אלף מנויים. HOT מציגה גידול של 3.7% בהכנסות ל־564 מיליון שקל וגיוס של 7,000 לקוחות נייחים למצבה של 1.036 מיליון לקוחות.

yes, חברת בת של בזק לצד פלאפון, מציגה ירידה של 5.3% בהכנסות ל־319 מיליון שקל. המגזר הנייח של בזק מציג תוצאות מפתיעות ולראשונה מזה שנתיים הכנסותיו עלו ב־2.4% לעומת רבעון מקביל ועמדו על 1.04 מיליארד שקל. ההכנסות מאינטרנט עלו ב־1.5% והסתכמו ב־402 מיליון שקל. מספר מנויי האינטרנט מציג ברבעון עלייה ראשונה מזה חמש שנים והחברה גייסה 5,000 מנויים כך שהמצבת עמדה בסוף הרבעון על 1.57 מיליון מנויים, 580 אלף מתוכם בסיטונות. גם ההכנסות (ARPU) הקמעונאיות מציגות עלייה של 1 שקל והסתכמו ב־98 שקל.

לצד זאת, ההכנסות מטלפוניה של בזק קטנו ב־2.3% והסתכמו ב־258 מיליון שקל. החברה איבדה 18 אלף מנויי טלפוניה ברבעון ומספרם עמד בסופו על 1.675 מיליון מנויים.

עם זאת, מדובר על ירידה בקצב אבדן המנויים, שכן ברבעון הקודם איבדה החברה 25 אלף מנויים וכך גם בשני רבעונים לפניו. אשר להכנסות ה־ARPU אלה גדלו ב־2 שקלים ועמדו על 51 שקל.

ניתן להבחין בגידול בצריכת השירותים לאור משבר הקורונה. כך, ברבעון השני של 2020 היה מספר הדקות היוצאות בשירותי הטלפון של בזק על 1.079 מיליארד, לעומת 865 מיליון ברבעון המקביל אשתקד.

מספר הדקות הנכנסות עמד על 1.293 מיליארד לעומת 1.056 מיליארד רבעון מקביל. כך, עלה גם קצב החבילה, כלומר הגלישה באינטרנט הביתי ל־70.4 מגה ברבעון בממוצע למנוי לעומת 64 מגה ברבעון מקביל אשתקד.

* * *

חוות הדעת הכלכלית של משרד התקשורת

"מיזוג סלקום־גולן עשוי לתרום לתחרות בסלולר"

"ניתוח השפעות המיזוג על התחרות מעלה כי אין בכוחו לשנות את תמונת התחרות בשוק הסלולר בצורה דרמטית", כך נכתב בחוות הדעת הכלכלית שהובילה את משרד התקשורת לאשר את רכישת גולן טלקום בידי סלקום, ופורסמה אתמול לציבור. "מחוללות התחרות, הוט מובייל ואקספון, אינן חלק מהמיזוג; רמת הריכוזיות בשוק הסלולר בינונית והשינוי בה אינו מהותי ולא מעורר חששות ממשיים לפגיעה בתחרות; החשש לפגיעה באקספון כמחוללת תחרות אינו גבוה, וגם במקרה קיצון שתיווצר פגיעה, קיימים איזונים ובלמים רבים בשוק שיאזנו מגמה זו ולא יאפשרו בקלות לשוק הסלולר לחזור להרגליו הקודמים".

המשרד מציין כי אנשיו קידמו בעשור האחרון מהלכים רגולטורים שחוללו מהפכה תחרותית חסרת תקדים בשוק. עם זאת, מציין המשרד כי חלה במקביל הידרדרות משמעותית באיכות התשתית הסלולרית בישראל. "החברות אינן מצליחות להתמודד עם הביקוש הגובר לשירותים והתשתיות זקוקות להשקעות עתירות הון כדי לענות על הביקושים... אומת הסטארט־אפ הולכת יחפה, ועל סיפה של מהפכת המידע, איכות תשתיות הסלולר בישראל הידרדרה לרף התחתון".

לפי חוות הדעת, המיזוג בין שתי גולן טלקום וסלקום צפוי לסייע לשוק ו"אף עשוי לתרום לתחרות". לפי המשרד, "המיזוג ישבור לראשונה את הסימטריה בין שלוש החברות הוותיקות בשוק, יאפשר כניסה להשקעות בצורה טובה יותר, ויאפשר לשוק להגיע לנקודת איזון טובה יותר בין התחרות על המחיר לתחרות טכנולוגית. אנו סבורים שמדיניות המתמרצת להשקעות שהמשרד נוקט במסגרת מכרז דור 5, בכוחה להקטין חששות מהמיזוג בראי ההשקעות הנדרשות בענף, ובכוחה להביא את שוק הסלולר לנקודת איזון טובה יותר".