האם ימצא חיסון לאפליה המגדרית בנושא מזונות ילדים עוד בימינו?

מוגש מטעם DUN'S 100

לפני מספר שנים, אמר לי ראש הרכב באחד מבתי המשפט המחוזיים, כשייצגתי אב בערעור מזונות, שאני ממציאה דיני מזונות חדשים. טענתי היתה, שיש לקבוע דמי מזונות, בהתחשב בזמני השהות של הילדים עם הוריהם, שהרי כשהילדים גדלים גם בבית האב, הוא נושא ישירות במזונותיהם ואין כל סיבה שהוא ישלם סכום כפול לידי האם, כשההורים מקיימים הורות משותפת. בחלוף השנים, אני יכולה לומר, שהדבר היחיד שעשיתי, היה להקדים את זמני. מאז שופטי משפחה רבים שראו את העוולות, ניסו להשית דמי מזונות נמוכים יותר על אבות שקיימו משמורת משותפת. ביולי 2017, בית המשפט העליון קיבע את הנושא חלקית בהלכה על פיה, הורים לילדים מגיל שש עד חמש עשרה שנים, יישאו בדמי המזונות באופן שווה, בהתחשב בזמני השהות, של הילדים עמם וכמובן בשכר ההורים.

הסוגייה שעומדת עתה לפתחו של בית המשפט העליון, עוסקת במשמעות הלכה זו ותחולתה, על מי שחתם על הסכם, או קיבל פסק דין לפני יולי 2017 ותובע הפחתת מזונות ילדים.

בתיק עליו הגשנו לאחרונה בר"ע ואושר לפרסום, תבע האב אותו אנו מייצגות, להפחית את דמי המזונות שנקבעו בהסכם, לאור שינוי נסיבות מהותי. זמני השהות שלו עם הילדים השתנו, שכרו ירד משמעותית ושכרה של גרושתו עלה משמעותית. התנהלות התיק נמשכת זמן רב והוא נקבע להוכחות, למעלה משנתיים לאחר שהוגש. לאור זאת, הגשנו בקשה להפחתת דמי המזונות באופן זמני ועד למתן פס"ד, שכן האיש, שלא יוצג אז על ידנו, חתם על הסכם, לפיו עליו לשלם סכומי כסף אדירים לידי גרושתו, למרות שהילדים עברו להתגורר כמחצית מן הזמן עמו.

עו"ד יעל גיל

למרות הוכחות חד משמעיות וברורות, על פיהן, יש להפחית את דמי המזונות, כולל תסקיר סעד שממליץ על משמורת משותפת שקיימת בפועל, ביהמ"ש היושב בדין, מסרב לתת החלטות זמניות התואמות את העובדות שבפניו. לתפיסת עולמו, כפי שעולה מהחלטותיו ומהתנהלותו, עדיף שהגבר יעביר כספים רבים לאישה ויישאר עני, מאשר אישה בלתי מרוצה. עוד מגדריסט/ית, שמעדיף את האג'נדות הפרטיות שלו, על פני העובדות, הראיות והאמת. ביהמ"ש דחה את הבקשה להפחתת מזונות זמנית ואנחנו הגשנו בר"ע למחוזי. שטחנו את טענותינו ואף הבר"ע נדחתה.

אחת מטענותינו היתה, כי ניתנות אלפי החלטות זמניות הקובעות, כי על האב להעביר דמי מזונות זמניים לידי האם. החלטות אלו ניתנות על בסיס קבוע, על סמך כתב התביעה והבקשה בלבד. הן מבוססות על ראיות לכאוריות בלבד ובלי שביהמ"ש נדרש להיכנס לעובי הקורה. לעומת זאת, במקרה זה, רב העובדות והראיות עומדות בפני ביהמ"ש, משמע: מזונות זמניים הוא בוודאי יכול לקבוע על סמך הראיות שנמצאות בפניו. כשם שפסיקת מזונות זמניים נועדה על מנת לאפשר לאישה לקיים את ילדיה כשהם נמצאים במשמורתה, כך הסעד להפחתת מזונות באופן זמני, נועד על מנת לאפשר לאב להתקיים בכבוד ולכלכל את ילדיו, אשר מתגוררים בביתו, מחצית מן השבוע. טובת הילדים היא שאף אחד מהוריהם, לא יגיע לקריסה כלכלית.

כל פסיקה הקובעת כי אין להפחית את דמי המזונות הזמניים בנסיבות תיק זה, עולה ממנה ריחה המבאיש של אפליה מגדרית. שכן, משמעותה היא, כי בפועל, זכותה של אם להתקיים עולה על זכותו של אב להתקיים, כששניהם מגדלים באופן שוויוני את ילדיהם. פסיקה כזו מהווה אפליה מגדרית והיא מנוגדת לעקרון השוויון שהוא עיקרון על במדינת ישראל. היא מנוגדת גם להלכת בע"מ 919/15, הקובעת כי די לאפליה המגדרית, בנושא מזונות ילדים.

יתכן כי אף כאן הקדמנו את זמננו, שהרי בתחום דיני המשפחה עדין קיימת אפליה מגדרית חוקית מובנית, כאשר עפ"י החוק ותפיסות עולם של חלק מן השופטים, על הגבר מוטל לשלם דמי מזונות לגרושתו עבור הילדים במקרים רבים וגם כשהוא מטפל באופן שוויוני בילדים ו"חזקת הגיל הרך" משנת 1962 ! עדין קיימת. האם המחוקק יאות להטות סוף סוף אוזן וישנה את העוולות המפלות? זמנים יגידו.