מנועי הכסף
איך מפסיקים לחלק כסף למיליארדי אנשים מבלי למוטט את הכלכלה?
מה יעשו הממשלות והבנקים המרכזיים ביום בו ייאלצו להפסיק את תוכניות הסיוע ורכישות האג"ח. פודקאסט מנועי הכסף של כלכליסט - פרק 115
אף אחד לא האמין במרץ או באפריל שמכל המדינות בעולם - דווקא ניו זילנד תהפוך למודל עולמי למלחמה בקורונה. צמד האיים באוקיאנוס השקט עם פחות מ-5 תושבים קטע השבוע רצף מרשים של 100 ימים ללא אף חולה מאומת חדש. כתוצאה מכך, ראש הממשלה ג'סינדה ארדרן, אף הודיעה כי היא משעה את הליך פיזור הפרלמנט, צעד נדרש לקראת הבחירות שתוכננו להתקיים ב-19 בספטמבר.
ובאותו יום כשגילו שם את חולים חדשים - קרה, ממש במקרה, משהו אחר מפתיע - הודעת הריבית של הבנק המרכזי. בהחלטה עצמה הודיע הבנק כי הוא מותיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 0.25% אבל בניגוד לכל התחזיות מבסיבת העיתונאים לאחר מכן הודיעו בבנק כי הם ממשיכים בתוכנית לרכישות אג"ח של חברות ושוקלים להוריד את הריבית אל מתחת לאפס. במילים אחרות - ממשיכים להדפיס כסף והרבה.
אז מה בעצם ההפתעה הגדולה בהחלטה של ניו זילנד? אין פה הרי משהו חדש. כל העולם שוקל או כבר נמצא בטרטוריה השלילית של הריבית וכולם מדפיסים כסף. אבל בניו זילנד, בדיוק מהסיבות של הניצחון הזמני במלחמה נגד הקורונה - ציפו למשהו אחר. ציפו לתוכנית יציאה כלכלית. למודל כלשהו שיראה לכלכלות האחרות בעולם - "תראו כשמנצחים את הקורונה - אפשר להפסיק להדפיס כסף". אבל זה לא קרה.
בפרק ה-115 של פודקאסט מנועי הכסף של כלכליסט עם האסטרטג והכלכלן הראשי של פסגות אורי גרינפלד דיברנו על ההתמודדות של הבנקים המרכזיים והמדינות עם היום בו ייאלצו להפסיק להזרים כספים לכלכלה. מתי והאם היום הזה יגיע ומה צריך לעשות כדי להתמודדת עם התגובות החריפות של השווקים אם יגיעו. או במילים אחרות - איך מודיעים למיליארדי אנשים שהם מפסיקים לקבל כסף ולא ממוטטים את הכלכלה.