הודעת המדינה לבג"ץ: אין עוד צורך לשמור טביעות אצבע במאגר הביומטרי

אין עוד צורך לשמור טביעות אצבע במאגר הביומטרי, ואפשר להסתפק במאגר ובו תמונות פנים בלבד – כך לפי הודעה שהגישה המדינה לבג"ץ במסגרת העתירה של התנועה לזכויות דיגיטליות נגד המאגר הביומטרי. הודעת המדינה נסמכת על חוות דעת שהעביר ראש מערך הסייבר הלאומי לשר הפנים, אריה דרעי, אך מציינת שזה טרם קיבל החלטה בעניין. 

בנוסף, נתוני אמת שצורפו לתשובת המדינה, מעלים שמאז תחילת פיילוט המאגר הביומטרי, לפני שבע שנים, זוהו רק "מקרים בודדים" של ניסיונות הרכשה כפולה, כלומר הנפקת תעודת זהות תחת שם של אדם אחר, מה שמעמיד בספק רב את עצם נחיצות המאגר עצמו, כפי שטוענים מתנגדי המאגר זה זמן רב. העתירה נגד המאגר הוגשה לפני כ-3.5 שנים, ומתנהלת מאז בעצלתיים.

שר הפנים מנפיק תעודה ביומטרית צילום: מוקי שוורץ

בהודעה שהגישה היום (ה') המדינה, בעקבות בקשת בג"ץ מהצדדים להגיש עדכון בשל חלוף הזמן, היא שבה ואומרת שיש לדחות את העתירה על בסיס הנימוקים שמסרה בתגובתה המקורית, ובהם שמדובר בחוק חוקתי שצולח את מבחני פסקת ההגבלה ושיש בחוק מנגנונים שמגינים על כבוד האדם ועל פרטיותו, כולל הצפנה של המאגר והפעלתו במנותק מחיבור לרשת כלשהי.

מנגד, במסגרת התשובה נראה שהמדינה משנה את עמדתה בנוגע לסוגיית הכללת טביעות האצבע במאגר. עד עכשיו, היתה עמדת המדינה הרשמית שיש צורך בטביעות לצד תמונות פנים על מנת להבטיח פעילות תקינה של המאגר. לפיכך, אין חובה לצרף טביעות אצבע למאגר הביומטרי, אך אזרחים שמסרבים לעשות זאת "נענשים" ומקבלים תעודה שתקפה לחמש שנים בלבד, במקום עשר. המדינה ומשרד הפנים החזיקו בעמדה זו גם בשעה שגורמים מקצועיים כמו הממונה על יישומים ביומטריים במשרד ראש הממשלה סברו שניתן היה להסתפק בתמונות פנים בלבד.

ואולם עתה בוחרת המדינה להתייחס לנושא תוך שהיא מסתמכת על חוות דעת של ראש מערך הסייבר, יגאל אונא. "בחוות דעתו ציין ראש המערך כי הגיע לכלל מסקנה כי יש בנמצא אמצעים טכנולוגיים אשר יש בהם כדי לתת 'מענה במידה נאותה' להנפקת תיעוד לאומי על בסיס מאגר של תמונות פנים בלבד'", נכתב בתשובת המדינה.

"בהתאם להוראות החוק, ראש המערך שמע בעניין זה גם את עמדתו של הממונה על היישומים הביומטריים, אשר במסגרת חוות דעתו ציין בין היתר כי 'קיימים אמצעים טכנולוגיים שיש בהם כדי לתת מענה במידה נאותה, לזיהוי ואימות זהות של תושב לצורך קבלת תוצאת זיהוי על בסיס מאגר של תמונות פנים בלבד', וכי 'אין הצדקה מקצועית להארכה של הוראת השעה מעבר ל- 5 השנים' (סעיף 11)". לפי תשובת המדינה, שר הפנים צפוי לקבל החלטה בנושא בשבועות הקרובים.

המאגר הביומטרי צילום: גטי אימג'ס

"הממשלה עונה היום (ה') לבג"ץ וטוענת שהעתירה אינה נחוצה ושהמאגר הביומטרי מידתי, אבל במסמכים שהיא מצרפת נאמר ההפך", אמר ל"כלכליסט" היועץ המשפטי של התנועה לזכויות דיגיטליות, עו"ד יהונתן קלינגר. "גורמי המקצוע בממשלה: הן הממונה על יישומים ביומטריים והן מערך הסייבר, קובעים חד-משמעית כי לא רק שניתן להוציא את טביעות האצבע מהמאגר, אלא שצריך להוציא אותן. שר הפנים צריך כעת לקבל את ההמלצה שלהם מיד ולסגור את החלק הזה. כלומר, כבר מחר בבוקר צריכים תושבי ישראל לקבל תעודות זהות מאובטחות יותר, בלי שטביעות האצבע שלהם ישמרו במאגר מרכזי".

המדינה ציינה גם כי 88% מבני ה-16 ומעלה שהנפיקו תעודה ביומטרית, כשלושה מיליון איש, הסכימ לשמירת טביעות אצבע במאגר, אף שאין חובה לעשות זאת. "אנשים הגיעו לרשות האוכלוסין, ואמרו להם, 'רוצים תעודה לעשור במקום לחמש? שנים? תחתמו כאן כאן וכאן', כאשר בפועל הכניסו את טביעות האצבע למאגר למאגר הביומטרי", אמר ל"כלכליסט" ניר הירשמן מהתנועה לזכויות דיגיטליות. "המדינה דחפה והסלילה אזרחים למצב בו הם נאלצו להסכים למתן טביעות האצבע שלהם. למעשה, 12% שהסכימו לקיצור של חמש שנים בתוקף אמצעי הזיהוי שלהם, מתווספים ליותר מ-2 מיליון אזרחים שלא רצו מייד להחליף את תעודות הזהות שלהם, כדי לא להיכנס למאגר".

עורך הדין יהונתן קלינגר צילום: גלעד אילוז

לתשובת המדינה מצורפת גם חוות דעת של היחידה להזדהות וליישומים ביומטריים במערך הסייבר, ובה מידע חדש על היקף ההרכשות הכפולות שאתו מתמודד המאגר. לכל אורך הליך החקיקה שימשו הרכשות כפולות וסכנת זיופי תעודת הזהות כצידוק המרכזי להקמת המאגר, אף שבשום שלב לא הוצגו נתוני אמת בנושא. עתה, מתברר שהבעיה שממנה הזהירו כל תומכי המאגר אינה בעיה כזו גדולה.

"נתוני האמת", נכתב, "מצביעים על מקרים בודדים של עצירת הנפקה של תיעוד בחשד לביצוע התחזות או 'הרכשה כפולה', מתחילת הפרויקט ועד היום (כ-7 שנים). באם מקרים אלה (של עצירת הנפקה בשל חשד להרכשה כפולה) מהווים כ-95% מסך ניסיונות ההרכשה הכפולה, הרי שבמספר מוחלט, 5% של מקרי ההרכשה הכפולה שלא אותרו עד היום הוא נמוך ביותר, ואינו משמעותי בקנה מידה לאומי".

חוות הדעת גם דוחה על הטענה שברגע שלא יהיו עוד תעודות זהות רגילות יגדל מספר הניסיונות לבצע הרכשה כפולה מול המאגר: "העובדה כי קצב ניסיונות הרכשה כפולה נשמר בהיקף נמוך מאוד לאורך שתי התקופות, תקופת המבחן והתקופה בה החוק הפך למנדטורי, ועל פני 4.7 מיליון תושבים אשר הורכשו לאורך שתי התקופות, מחזקת את הסברה כי זהו קצב ההרכשות הכפולות בפרוייקט. פרוייקט. לכן, באם קצב ניסיונות ההרכשה הכפולה לא ישתנה עד המועד בו כל תושבי ישראל יורכשו למאגר הביומטרי (צפוי להסתיים סביב שנת 2022), הרי שגם אז כמות המתחזים שלא יאותרו (בהנחה של 5% ממקרי ההרכשה הכפולה), יעמוד על מספר נמוך ביותר". חוות הדעת אמנם מסייגת באומרה שייתכן שלקראת תום התקופה קצב ההתחזות עלול לגדול, אך מוסיפה שגם אם יירשם גידול של פי 10, עדיין יהיה זה מספר נמוך בקנה מידה לאומי.

"התירוץ בו השתמשה הממשלה לקדם את המאגר הביומטרי היתה הטענה כי ישנם אנשים רבים שמגיעים ללשכות האוכלוסין כדי לקבל תעודות זהות בשם אנשים אחרים", אמר קלינגר. "עתה אנו למדים שמאז שהחל המירוץ להקמת המאגר הביומטרי, ובשלוש השנים בו הוא חובה על כל תושבי ישראל, מדובר על מקרים בודדים. מדוע זה כל כך חשוב? כי מקרים בודדים בלבד לא מצדיקים מפלצת שכזו שמסכנת את כולנו. העדר הפרופורציה זועק לשמיים כאשר אנחנו מסתכלים על המשאבים שהממשלה משקיעה בעשור האחרון כדי לדחוף את כולנו למדינת מעקב, ומנגד כאשר מתעמתים מול הנתונים, הרי שאין בעיה של זיופי תעודות כלל וכלל".