מרכז טאוב: החרדים הם המשתמשים העיקריים במעונות היום

הקבוצה שמשתמשת במידה המשמעותית ביותר במעונות היום המפוקחים והמסובסדים היא האוכלוסייה החרדית – 41% ממשקי הבית עם ילדים בגילים הרלוונטיים. זאת, לעומת 16% בקרב יהודים לא חרדים ורק 8% בקרב ערבים. כך עולה ממחקר חדש של מרכז טאוב.

נראה שהסיבה לשימוש המועט של האוכלוסייה הערבית בשירות זה קשורה להיעדר מעונות ותשתיות מספקות ביישובים ערביים.

כלכליסט חשף לאחרונה ששליש מהסבסוד למעונות יום של מדינת ישראל ניתן למשפחות אברכים. מדובר ב־390 מיליון שקל מתוך תקציב של 1.2 מיליארד שקל. זאת, למרות שמטרה מרכזית של הסבסוד למעונות היא עידוד ההורים לצאת לעבוד ולמרות שמשפחות חרדיות מהוות כ־7% בלבד מהמשפחות עם ילדים בקבוצת הגילאים הרלבנטית. משמעות הנתונים היא שסבסוד המעונות, שאינו מותנה בעבודת האב, הפך בעצם לחלק מהמערכת לסבסוד אברכים.

המחקר שערכו פרופ' ג'וני גל והחוקרים שביט מדהלה וגיא ינאי,  גם מגלה שישראל ממוקמת אחרונה בשיעור ההשקעה החברתית בילדים ונוער בין 9 מדינות מערביות שהושוו, כולל ארה"ב.

ילדה במעון (ארכיון) צילום: דודו בכר

גם בהשקעה החברתית הכוללת ממוקמת ישראל בחלק התחתון של טבלת ההשוואה שכוללת 9 מדינות מערביות בולטות. ישראל משקיעה רק 0.17% מהתמ"ג בשיפור שוק העבודה לעומת 0.54% בממוצע ב-OECD.

ההוצאה החברתית כוללת שלושה מרכיבים: הגנה חברתית, השקעה חברתית (ההוצאה לקידום הפרט וההון האנשוי) והוצאות נוספות שהמרכיב המרכזי בהן הוא בריאות. הגנה חברתית כוללת קצבאות סיוע לאנשים במחסור כלכלי. לעומת זאת השקעה חברתית כוללת תוכניות לחיזוק יכולות הפרט, קידום מוביליות חברתית וחינוך וטיפול בגיל הרך.

פרופ' ג'וני גל צילום: אוראל כהן

ב־2017 הגיעה ישראל לשיא שבו ההשקעה החברתית מהווה 48% מההוצאה החברתית. לכאורה זה נתון שמציב אותה בפסגת הטבלה הבינלאומית שיצרו החוקרים, לצד מדינות רווחה מובהקות כמו דנמרק ושבדיה. אולם בחינת ההיקף הכולל של ההוצאה המוקדשת להשקעה חברתית ביחס לתמ"ג מגלה פער ניכר בין ישראל לבין מדינות אלו.

בעוד שדנמרק ושבדיה הוציאו באופן עקבי למעלה מ-11% מהתמ"ג שלהן על השקעה חברתית, בישראל עומדת ההשקעה החברתית על 7.5% מהתמ"ג בלבד והיא שישית מתוך 9 מדינות, הרחק ממדינות הרווחה הסקנדינביות. החוקרים מסבירים שיחס ההשקעה החברתית הגבוה של ישראל נובע מההוצאה החברתית הכל כך נמוכה בישראל.