התרגיל של הליכוד שנועד לפנק באופן חריג את העיר שמצביעה לו

על רקע סיום הוראת השעה שהאריכה את הטבות המס שמקבלים תושביהם של 80 ישובים בצפון ובדרום מעבר למה שהחוק הקובע, דנה היום (ב') וועדת הכספים בהצעת חוק פרטית של חברת הכנסת מיכל שיר מהליכוד שנועדה להגדיל נקודתית את הטבות המס שמקבלים תושבי עכו. בעוד בנהריה הטבת המס היא של 12% מהשכר עד לתקרת שכר של 204 אלף שקל בשנה, בעכו היא עד 9% ועם תקרת שכר של עד 156 אלף שקל בשנה. כאמור עכו אינה הרשות היחידה שנפגעה אולם בכל זאת משרד ראש הממשלה וחברי הכנסת מהליכוד מתמקדים בעיקר בעיר זו, שם נהנה הליכוד משיעור הצבעה של כ-40%.

לפני כחמש שנים אישרה ועדת הכספים מתווה הטבות מס המבוסס על שלושה קריטריונים: מדד סוציו-אקונומי, מרחק מהגבול ופריפריאליות. זאת במקום חקיקה המבוססת על קרבה פוליטית כפי שהיה נהוג עד אז. אלא שאותן רשויות שנפגעו בעקבות הקריטריונים זכו להוראת שעה ששומרת על התנאים שמהם נהנו התושבים עד החקיקה. בפועל בעקבות הבחירות החוזרות ונשנות, הוראת השעה פגה רק בתחילת אוגוסט, זאת למרות ששר האוצר ישראל כץ וראש הממשלה החליפי בני גנץ הכריזו על הארכתה לפני מספר שבועות. מאז קיימת מחלוקת בין משרד המשפטים ויתר משרדי הממשלה לשרים ובין השרים עצמם בנוגע לאפשרות להאריך שוב את אותה הוראת שעה. שכן אותה חקיקה הגיעה בעקבות בג"ץ שקבע כי לא ניתן לחלק כאלו הטבות באופן לא שוויוני ומפלה. כעת הצעת החוק מבקשת להוסיף קריטריון לפיו יגדלו ההטבות לישובים מעורבים שיש בהם פחות מ-80% יהודים.

עכו. אחוז הצבעה גבוה לליכוד

אין שוויון ואין הגיון 

בדיון חשפה נציגת רשות המסים נטליה מירוניצב כי הצעת החוק שמבקשת נציגת הליכוד לקדם תהיה זהה לחלוקת הטבות המס הישנה - לא שוויונית ולא צודקת. לדבריה, "נקבע מודל וקריטריונים שהיו מקובלים על כולם. כעת חיפשו קריטריון נוסף, הקריטריון הזה הוא עלה תאנה ומכניס יישוב אחד (עכו-ע"מ). זה בסדר שהקריטריון שוויוני אבל הוא צריך להיות גם הגיוני. מה ההיגיון שעומד מאחורי מתן הטבות ליישובים מעורבים? רוב הטבות המס יגיעו לאוכלוסייה יהודית מבוססת".

כמובן שהטבות המפחיתות את מס ההכנסה מקלות בעיקר על אוכלוסיות חזקות, אותן אוכלוסיות שמשלמות מלכתחילה מס הכנסה. כאשר חוקקה ועדת הכספים את מתווה ההטבות (לאחר שראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר לשעבר משה כחלון משכו אותו ברגע האחרון מחוק ההסדרים מחשש לביקורת), התנגדו להן כל הגורמים המקצועיים בטענה כי מחקרים הראו שהטבות המס לא באמת משיגות את מטרתן.

עוד הוסיפה נציגת רשות המסים בנוגע לטענות כי ביטול ההטבות הגיע בהפתעה ובתזמון בעייתי כי "מוצג מצג כאילו הוראות השעה היו אמורות להמשיך והופסקו, זה לא המצב, נקבע מודל, נקבעו הוראות שעה זמניות שהיו אמורות להסתיים מזמן. בגלל הבחירות הוארך תוקפן. מי שירדו הכנסותיו פקודת מס הכנסה יודעת לטפל בזה, מי שירד בהכנסה משלם פחות מס וכמובן יש גם מס הכנסה שלילי".

במהלך הדיון ניסה נציג משרד רה"מ, סמנכ"ל פנים תכנון ופיתוח ליאור פרבר, לטעון כי מדובר בסוגייה תקציבית (בעוד שבמשרד האוצר טוענים כי מדובר בעלות של 37 מיליון שקל ראש עיריית עכו שמעון לנקרי טוען כי שר האוצר לשעבר כחלון אמר לו שהעלות היא 8-10 מיליון שקל). אולם כשהקשה עליו יו"ר הוועדה משה גפני ודרש לדעת מה יענו ליתר הישובים שנפגעו כעת, הודה כי "אנחנו נכנסו לסוגייה כעת. בוועדת השרים סוכם כי צריך לתת פתרון לעכו לאור העיוות שנוצר, צריך למצוא פתרון תקציבי ומבלי ליצור השפעת רוחב".

נציגת משרד המשפטים אמרה בדיון כי "הקריטריון לפיו שיעור התושבים היהודים לא עולה על 80% - אנחנו לא יודעים מה הבסיס שלו, אבל יודעים מה התוצאה שלו - עיר אחת בלבד עכו. יש פה חזרה לעידן הרשימות השמיות, זה עלול לעורר קושי משפטי, לאחר מכן יגיעו הצעות אחרות שינקבו בשמות של ישובים אחרים במפורש או במשתמע".

בסופו של דבר החליט גפני שלא לקדם את הצעת החוק הפרטית בשלב זה, לאחר שגם משרד המשפטים וגם הייעוץ המשפטי של ועדת הכספים התריע בפני קשיים משפטיים אולם סיכם כי אם הממשלה לא תקדם פתרון, הוועדה תעשה זאת. לדבריו, "הטענות שלי נגד ראש הממשלה, שר האוצר ויתר השרים שמשאירים אותנו חשופים בצריח. המודל שקבעה הוועדה הוא מודל של קריטריונים שווניונים ושקופים ולא רשימות שמיות, זו מציאות שאנחנו לא יכולים לחזור אליה".