בית המשפט חייב אולם אירועים להשיב מקדמה ששולמה עבור חתונה שבוטלה בשל מגפת הקורונה

בכתב התביעה טען התובע כי ביקש לחתן את ביתו באולם אירועים שבבעלות הנתבעת, כאשר במעמד ההזמנה שילם התובע סך של 5,000 ₪ כמקדמה. בשל הסגר שהתקיים בתקופת הקורונה ביטל אולם האירועים את האירוע המתוכנן וסירב להשיב לתובע את המקדמה ששולמה.

בכתב ההגנה שהוגש ע"י אולם האירועים נטען כי התובע חתם על ההסכם מרצונו החופשי, תוך ידיעה ברורה והסכמה על תנאי התשלום ועל דמי הביטול במידה ולא יתקיים האירוע. עוד נטען כי ההגבלות אשר הטילה הממשלה אינן תלויות או קשורות בנתבעת והן מחייבות את שני הצדדים להסכם. לאולם האירועים נגרם נזק מאחר וכבר התקשר עם ספקים לאירוע המיועד, שולמו משכורות לעובדים ובוצע כל הנדרש על מנת לקיים את האירוע במועדו.

בית המשפט סמך את החלטתו בקבלת התביעה על סעיף 18 לחוק החוזים שכותרתו "פטור בשל אונס או סיכול החוזה" אשר קובע, בין היתר, כי בנסיבות בהן הפרת החוזה לא היתה יכולה להיות צפויה מראש ואין אפשרות לקיים את החוזה , רשאי בית המשפט לחייב כל צד להשיב מה שקיבל ע"פ החוזה.

בהתאם להוראות החוק, טענת סיכול מתגבשת בהתקיים שלושה תנאים:

התנאי הראשון: כי במועד שנקבע לביצוע ההסכם שובשה האפשרות לביצוע החוזה לחלוטין. הכרה בטענת סיכול חוזה מותנית במניעה קבועה לקיימו ולא במניעה זמנית.

התנאי השני: הינו מבחן הצפיות, השאלה האם בעת חתימת החוזה ניתן היה לצפות את התרחשות האירוע המסכל?

התנאי השלישי: הנתבעת לא יכולה היתה למנוע את ההפרה.

בית המשפט חייב אולם אירועים להשיב מקדמה ששולמה עבור חתונה שבוטלה בשל מגפת הקורונה	צילום: Freepik

בנסיבות המקרה הספציפי נקבע כי התקיימו שלושת המבחנים המקימים את טענת הסיכול בדיני החוזים, באשר לתנאי הראשון, לא הייתה מחלוקת בין הצדדים כי במועד שנקבע לקיום החתונה, לא ניתן היה לקיימה בשל המגבלות והצווים שהוציאה הממשלה בשל מגפת הקורונה.

התובע טען כי היה מוכן לקיים את האירוע במועד שנקבע אך האולם היה סגור. ואילו אולם האירועים טען כי ניתן היה לקיים את האירוע במועד חלופי אך התובע סירב לכך בשל רצונו לקיים את האירוע במועד המקורי לאור אמונתו הדתית, ולבסוף ערך אירוע בביתו.

באשר לתנאי השני, קבע בית המשפט כי לא ניתן היה לצפות את משבר הקורונה שהינו חריג ביותר, ובכל מקרה לא ניתן היה לצפות את הצווים שהוציאה הממשלה שסיכלו את אפשרות קיום האירועים בתקופה זו.

באשר לתנאי השלישי, נקבע כי הפרת ההסכם ע"י אולם האירועים נעשה בשל נסיבות שלא היו ידועות ולא ניתן היה למנוע אותן.

בית המשפט קבע כי התוצאה הנכונה היא לחייב כל צד להשיב לצד השני את מה שקיבל על פי החוזה, ובמקרה דנן, על אולם האירועים להשיב לתובע את המקדמה ששילם. בנסיבות שנוצרו, בית המשפט נמנע מלחייב את אולם האירועים בהוצאות משפט.

בתקופה זו של משבר הקורונה, שוררת אי ודאות לגבי חוזים רבים שנחתמו וסוכלו בשל ההגבלות שהוטלו על ידי הממשלה, אף שבמקרה זה חוייב אולם האירועים להשיב את המקדמה ששולמה, אין לדעת כיצד יפסקו בתי המשפט בתביעות אחרות לגבי הסכמים שסוכלו בשל מגפת הקורונה.

הכותב הוא עורך דין גיא קמרי העוסק בתחום המשפט האזרחי ודיני החוזים, ליטיגציה אזרחית. הכותב לא ייצג בתיק נשוא הכתבה, ואין לראות באמור לעיל יעוץ משפטי כלשהו המשתנה בהתאם לנסיבותיו הפרטניות של כל מקרה.