ירוק עד: "חבובות עכשיו" חוזרת

היש דבר יותר ירוק־עד מ"החבובות"? הכוונה היא לא רק לקרמיט, הצפרדע בעל הלהיט הנודע "זה לא פשוט להיות ירוק", אלא לחבורת היצורים הצבעוניים בכלל שקיומם הוא תמיד משמח, שהצליחו להיות גם מתוקים וגם חריפים (ובמקרה של שני הזקנים בקהל, גם עבשים וגם מרעננים). עשרות שנים שיצירי הטלוויזיה הפרוותיים האלה מלווים את צופי הטלוויזיה, שבים וחוזרים בגרסאות שונות, וכמעט תמיד בואם מבורך. בעידן הקורונה, שהביא לחיינו את הזום, העלו ברשתות החברתיות תמונה מתוך הפתיח של התוכנית "החבובות" של שנות השבעים, ובה כל אחת מהדמויות נמצאת בריבוע מואר משלה ונכתב מעל: "סוף סוף הבנתי מה פגישות הזום האלה מזכירות לי".

אלמו צילום: Courtesy of HBO Max

כעת עידן הסטרימינג מחזיר לא אחת אלא שתי תוכניות עם החבובות. הראשונה, "חבובות עכשיו" של דיסני פלוס, והשנייה היא "הלייט שואו הלא מאוחר מדי עם אלמו" של HBO MAX (שתי חברות הסטרימינג אינן זמינות בישראל). שתי התוכניות מספרות את סיפורם של יציריהם של ג'ים הנסון ופרנק אוז. הם התחילו כבובות לילדים ב"רחוב סומסום" בשנות השישים. בובות רכות ועגולות עיניים, עם הבעות פנים, שהופעלו בידיים ומקלות. בובות צבעוניות שהיו להן חוש הומור, מודעות חברתית וטלוויזיונית, סטאר קוואליטי ואישיות ייחודית ולפעמים היפית וכאוטית כיאה לתקופה שנוצרו (במילה אחת – אנימל). כעשור אחר כך נהפכו כל אלה לכוכבי טלוויזיה למבוגרים, שם שכללו את היכולות המצחיקות, הציניות והיצירתיות שלהן. החבובות היו טלוויזיה ומטא־טלוויזיה, וכך גם חזרו כעת.

התוכנית החדשה של אלמו מיועדת לקהל צעיר, אבל גם בה יש הצצה לאחורי הקלעים ופרודיה על תוכניות אירוח ליליות, שילדים מן הסתם לא באמת מכירים. הייצור הפרוותי, האדום והמצחקק בקולי קולות הוא מגיש תוכנית "הלייט נייט לשעה מוקדמת" ומאחורי הקלעים, בחדר הבקרה, נראים אריק ובנץ מתווכחים על שטויות.

קרמיט הצפרדע צילום: disney+

"חבובות עכשיו" בת ששת הפרקים של דיסני פלוס (דיסני רכשה את הזכויות ל”חבובות” ב־2004), שעלתה בשבוע שעבר, היא פרודיה הצוחקת על תוכן עכשווי. למיס פיגי יש תוכנית לייף סטייל קטנה עם הופעות אורח של כוכבי טלוויזיה כטיי דיגס ("מרפאה פרטית") ולינדה קרדנילי ("בשבילי אתם מתים"); הטבח השבדי הורס מנות בתוכנית נוסח מאסטר שף; גונזו מצלם תוכנית ריאליטי הישרדותית בטבע; והמדען (חבר של ביקר) ד"ר בונסן האנידו מפוצץ מלא דברים במעבדה. קרמיט וסקוטר מתאמים בין כל הקטעים הקצרים.

"המחשבה מאחורי זה היתה להפסיק להיות כמו כולם ופשוט להיות החבובות", אמר ל"ניו יורק טיימס" ביל בארטה, מדבב חבובות לשעבר ואחד המפיקים של התוכנית החדשה. "רצינו שהם יתמודדו זה עם זה ויהיו שטותניקים וישחקו ויבדרו שוב".

"החבובות", שעלתה ב־1976 ושודרה עד 1981 בארצות הברית (ובמקביל גם כאן), היתה מין פרודיה על אחורי הקלעים של תוכנית מערכונים בסגנון "סאטרדיי נייט לייב", ואחת הטובות בז'אנר הזה. היא הצליחה לדבר על עשייה טלוויזיונית באופן ביקורתי, אירוני וגם חמוד. הדמויות שלה נהיו לקאלט. היא הפכה בעצמה למקור לחיקוי והשראה לסדרות רבות, כמו למשל “רוק 30”. בשתיהן הדמות הראשית מנסה להעלות תוכנית מערכונים שבועית בעודה נדרשת לטפל בחבורה של משוגעים, נפוחי ושברירי אגו.

היו ל"חבובות" עיבודים והמשכים רבים כמו "סרט החבובות" ב־1979, ו"החבובות" מ־2011 שהיו להיטים גדולים, וסיטקום בעל אותו שם של איי.בי.סי ב־2015, שבו מיס פיגי וקרמיט נפרדו. הסדרה האחרונה לא זכתה להצלחה בקרב הקהל או אצל המבקרים ואחרי עונה אחת ביטלו את הפקתה. לזה בארטה מתכוון באומרו "להפסיק להיות כמו כולם". הוא צודק, למה לנסות להיות כמו כולם, כשאתם הדבר האמיתי, הייחודי והחד־פעמי, שכולם רוצים להיות כמותו.