הוולתנ"ע ביטלה את תוכנית בקעת הנדיב, שהוגשה להתנגדויות לפני 13 שנה
מדובר בתוכנית רחבת היקף שהשתרעה על עשרות אלפי דונם בין זכרון יעקב, בנימינה, גבעת עדה ופרדס חנה. הסיבה לביטול: “ההגבלות על החקלאות רבות מדי"
התוכנית כללה אזורים רגישים כמו גבעות אלונה וגבעות מנשה במזרח והיא השתרעה בחלקה המערבי עד לחוף הים בסמוך לקיבוץ מעגן מיכאל. התוכנית הגדירה מחדש את האזור שחלקו הגדול בשימוש חקלאי מתוך מטרה לשמר אותו וחילקה אותו למספר רמות שימור, כגון שטח פתוח מוגן, שטח חקלאי שמור, שטח חקלאי מוגן, שטח חקלאי משקי ורצועות נחל וסביבתם.
פרדס חנה. גובלת בשטח תוכנית צילום: עמית שעל
הגדרות אלה הגבילו בין היתר את השימושים החקלאיים וביטלו זכויות בנייה למגורים בשטחים נרחבים באזור. אף שחלק ממטרות התוכנית נועדו לעודד את החקלאות באזור, בפועל היא לא אפשרה הקמת חממות, בתי רשת ובנייה חקלאית אחרת וכך למעשה הגבילה את חקלאי האזור ולא אפשרה להם לקדם חקלאות מודרנית. כמו כן היא הוסיפה "מסדרונות אקולוגיים רחבים" המטילים מגבלות נוספות על השימוש החקלאי בקרקע.
בעת הפקדת התוכנית ב־2007 התאחדו כ־450 בעלים של חלקות חקלאיות והגישו התנגדות באמצעות עו"ד גד שטילמן, שצירף חוות דעת שמאית שהעריכה את הנזק מירידת ערך הקרקע החקלאית בכמיליארד שקל. ביולי 2018 קבעה הוועדה המחוזית חיפה שיש לבטל את התוכנית, ולאחרונה אישרה זאת המועצה הארצית.
עו"ד גד שטילמן המחוזית קבעה שאין יותר צורך בתוכנית כי לרבים משטחיה מענה בתוכניות אחרות. היא הגדירה חלק מהשטחים כחקלאי שמור וחקלאי מוגן: "ההוראות מגבילות מדי בנייה חקלאית ולא עומדות במבחן הסבירות".
לדברי עוה"ד גד שטילמן "תוכניות המתאר הקיימות היום במושבות אינן מאפשרות הקמת מבנים חקלאיים בתוך שטח הישוב, זאת בניגוד למושבים, בהם יכולים בעלי הנחלות להקים סככות לטרקטורים ולכלים החקלאיים, מחסנים וסככות לציוד החקלאי ב"חלקות א'" של נחלתם".
לדבריו, "מאחר שכך, אין פתרון מעשי לאיכרי המושבות לקיים את עסקיהם כל עוד לא תאושרנה תוכניות מפורטות שתקננה זכות לבניית מבני משק בשטחים החקלאיים וזאת לאחר שיאושרו תוכניות כוללניות לכל אחת מהמושבות".
עוד מבהיר עו"ד שטילמן כי "תכניות המתאר המנדטוריות שלכאורה עדיין חלות על "בקעת הנדיב" מאפשרות לא רק בניה של מבנים חקלאיים אלא גם מבני מגורים למגוריו של החקלאי. אולם מתן היתרים למבנים חקלאיים מחייב אישור הועדה המחוזית וזו נמנעת באופן עקבי מלאשרם. האבסורד במציאות הקיימת היא שדווקא ראשוני האיכרים בישראל שעלו על הקרקע בסיועו של הברון רוטשילד והקימו מושבות המבוססות על פרנסה מחקלאות מוצאים עצמם היום במאבק מול רשויות התכנון במטרה לשמר את מטרת קיומם".
