זכויות הידועה בציבור בעת פטירתו של בן הזוג
מאמר זה עוסק בזכויות הידועה בציבור בעת פטירתו של בן זוגה
מוגש מטעם DUN'S 100
רבים מאיתנו מנהלים חיי זוגיות מבלי להינשא, אם כפרק א' ובמרבית המקרים כפרק ב'.
לחיים זוגיים אלו ישנן השלכות ומשמעויות משפטיות, שלא כולם מודעים אליהם, ולצערי, לאחר לכתו של מי מהצדדים, נוצרים סכסוכים, בפרט כשמדובר בפרק ב', וישנם ילדים מפרק א'..
הפתרון הטוב ביותר, באופן כללי, הוא עריכת הסכמים. ראשית, הסכם לחיים משותפים, שקובע את הזכויות והחובות במהלך החיים המשותפים וברגע הפרידה.
בנוסף, וכדי לקבוע מה יקרה במותו של אחד הצדדים, יש לערוך צוואה, שכן, הסכם לחיים משותפים קובע מה קורה בחיים, בעוד הצוואה קובעת את ההסדרים עם מות אחד הצדדים.
חוק הירושה הוא ככל הנראה החוק החשוב ביותר מבחינתם של הזוגות הידועים בציבור שכן חוק זה העניק זכות משמעותית ביותר לידועים בציבור, והיא זכותו בנכסי בן זוגו אשר נפטר כאילו היו נשואים זה לזו.
בחוק אין התייחסות ספציפית למונח "ידועים בציבור", אך מטרת החוק הייתה להעניק זכויות לבן הזוג הידועה בציבור, בירושת בן זוגו שהלך לעולמו:
"איש ואישה החיים חיי משפחה במשק-בית משותף אך אינם נשואים זה לזה ומת אחד מהם ובשעת מותו אף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר רואים את הנשאר בחיים כאילו המוריש ציווה לו מה שהנשאר בחיים היה מקבל בירושה על פי דין אילו היו נשואים זה לזה והוא כשאין הוראה אחרת מפורשת או משתמעת בצוואה שהשאיר המוריש".
בניגוד לפסיקות של בתי המשפט, שעוסקים בידועים בציבור, חוק הירושה כן קובע תנאי נוסף, לצורך הזכות לרשת, והוא היותם של בני הזוג פנויים.
מכוח חוק הירושה עולה, כי אין כל צורך לכוונה מפורשת ע"י הנפטר לכך שהוא אכן מתכוון להוריש עזבונו לידוע בציבור שלו אלא ירושה הינה תולדה טבעית של מערכת היחסים הכללית אותה ניהלו קודם לפטירה.
בפועל קובע החוק, כי זכותה של הידועה בציבור לקבל לידיה את חלקה בירושתו של המנוח כפי שהייתה מקבלת על פי דין באם הייתה נשואה לו ממש. יודגש כי האמור לעיל חל רק כאשר המנוח לא הותיר אחריו צוואה, שהרי בעת קיומה של צוואה, ברי כי היא זו שקובעת.
בהתאם לסעיף 11 לחוק הירושה, במקרה בו לא השאיר אחריו המנוח צוואה. הידועה בציבור זכאית לחלקה היחסי בעיזבון, כלומר, במקרה בו הניח המוריש ילדים או צאצאים או הורים זוכה הידועה בציבור במחצית העיזבון.
במקרה בו, לא השאיר אחריו המוריש כל קרובים שהם, היינו לא ילדים או צאצאים, הורים, הורי הורים ואף לא אחים זוכה הידועה בציבור בעיזבון בשלמותו.
כמו כן בנוסף לחלקה היחסי בעיזבון המוריש, זוכה הידועה בציבור על פי חוק גם במיטלטלין השייכים למשק הבית המשותף הכוללת גם את הרכב שהיה למוריש.
זכות נוספת ומשמעותית ביותר אשר הוענקה לידועה בציבור על פי החוק מופיעה בסעיף 57 (ג) לחוק הירושה, אשר אף הוא מציב תנאי להיות הצדדים פנויים, וקובע את זכות הידועה בציבור למזונות מן העיזבון.
יש להדגיש, כי זכות זו הינה קבועה, וגם אם המנוח משאיר צוואה, הוא אינו יכול לשלול את זכותה של הידועה בציבור לקבל מזונות מעיזבונו. ולכן, תמיד כדאי לחשוב קדימה, ואם מעוניינים שכן כביכול להתנות על קבלת המזונות מהעיזבון, להוריש לידועה בציבור חלק מהעיזבון.
הלכה למעשה ובפועל, הידועה בציבור, "מוגנת" יותר מאישה נשואה, שהרי לגבי נשים נשואות, קובע החוק כי מי שערב מותו של המוריש נשללה ממנה זכותה למזונות (כגון- בגידה, הליך גירושין וכד'), נשללת גם זכותה למזונות מהעיזבון. לגבי הידועה בציבור, לא קיימת בחוק התניה שכזו.
הגנה נוספת שמעניק חוק הירושה לידועה בציבור, היא לעניין המדור. החוק קובע כי גם אם התגוררו הצדדים בדירה שבבעלות המנוח, וגם אם עסקינן בדירה שכורה, מקבלת הידועה בציבור זכות מגורים למשך ששה חודשים מיום פטירת המנוח, ויתירה מזו, אם הייתה היא תלויה במוריש כמפרנס אזי כלכלתה ופרנסתה יהיו מוטלים במלואם על העיזבון, וזאת למשך החודש הראשון.
מאת עו"ד סיון כהן בעלת משרד עורכי דין סיון כהן