סגן שר הבריאות: לא נותיר ייצוא קנאביס לפני שנסדיר את מחירו בישראל
מדיון בנושא שהתקיים בוועדת העבודה בכנסת עולה כי מטופל ממוצע בקנביס רפואי משלם עליו 834 שקל בחודש; יואב קיש: המטרה להוריד את המחיר ל-300 שקל בחודש
רפורמת הקנאביס הרפואי מקבלת דחיפה מוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת. בתום דיון בוועדה בראשותו של ח"כ חיים כץ הציג סגן שר הבריאות יואב קיש את התיקונים עליהם הוחלט ברפורמת הקנאביס הרפואי. התיקונים כוללים מעבר מהצורך בקבלת רישיון לקבלת מרשם מרופא מומחה, ובנוסף אושר שיווק ישיר מהיצרן לצרכן והוצאת מוצרים עם ריכוז נמוך של פחות מ-0.3% THC, החומר ה"ממסטל" בקנאביס, מפקודת הסמים.
בנוסף כפי שעלה מהדיונים בוועדה, משרד הבריאות דורש תוספת מימון ראשונית של 100 מיליון שקל למימון הקנאביס הרפואי. סגן השר קיש אמר כי "היעד הוא לרדת לעלות ממוצעת של 300 שקל בחודש למטופל. לא נייצא גרם אחד של קנאביס לפני שנסדיר את המחיר בישראל".
- משרד הבריאות יתנה את ייצוא הקנאביס בקבלת 100 מיליון שקל מהאוצר
- קנביט תשלם לאיפקס 2 מיליון שקל בהסכם פשרה בתביעה של 3.65 מיליון שקל
- אינטרקיור מצטיידת במותגים מחו"ל לצורך הקמת חנויות לממכר קנאביס בישראל
בפתח הדיון פתח שר הבריאות יולי יואל אדלשטיין בוידוי מרגש כשסיפר: "כשאשתי עליה השלום הייתה בימיה האחרונים, הרופא הציע לה שימוש בקנאביס רפואי כדי להקל על הכאבים ואני עד שזה עזר לה. כשהגעתי למשרד ידעתי שצריך לקדם את זה, אבל לאור האתגרים הרבים, ובהם כמובן הקורונה, היה לי ברור שלא אצליח להגיע לזה בשנה הקרובה, ולכן ביקשתי מסגני יואב קיש לרכז ולקדם את הטיפול בנושא ולעשות זאת כמה שיותר מהר ומול כל גורם שצריך".
סגן השר קיש ציין כי "קבלת הקנאביס הרפואי תעבור מרישיון למרשם שיונפק על ידי רופאים מומחים וזה יכלול שיתוף פעולה מלא עם ההסתדרות הרפואית וקופות החולים, שכבר הביעו נכונות לקחת חלק במהלך. זו בשורה ענקית לציבור המטופלים, אנחנו פותחים את התחום לאלפי רופאים מומחים שהמדפסת שלהם תדע להוציא מרשם לאנטיביוטיקה וגם לקנאביס רפואי. בשורה חשובה נוספת היא שאנחנו הולכים להוציא מוצרים עתירי CBD שיש להם רמת THC של פחות מ-0.3% מפקודת הסמים. זה קורה בעולם וגם אנחנו הולכים לכיוון הזה".
בסוגיית הפיקוח על המחירים אמר: "בתחום הזה עדיין לא הושלמה העבודה. יש עכשיו ועדת מחירים אבל האוצר מאוד מתנגד להטלת פיקוח ישיר. הסכמנו לוותר על פיקוח ולאפשר ייצוא, בתנאי לקבלת סל תוספתי למימון הקנאביס הרפואי, בשלב הראשון של 100 מיליון שקל שלהערכתנו יביא לאורך זמן להורדת מחיר של עד 20%. אני אומר "עניי עירך קודמים" ולכן לא נייצא גרם אחד של קנאביס לפני שנסדיר את המחיר בישראל. בנוסף נאפשר גם שיווק ישיר בין היצרן לצרכן. זה עדיין יצטרך לעבור דרך עמדה עם רוקח, אבל אפשר שיהיה מטעם היצרן".
יו"ר הוועדה ח"כ חיים כץ ביקש לוודא כי הרפורמה תקודם על פי לוחות זמנים שיקבעו מראש: "צריך לקבוע ולהחליט מה מסיימים מתי. כך מחלקים את העבודה וניתן גם לעקוב אחרי ההתקדמות. כל חקיקה ותקנות שיגיעו לכאן יקודמו במקצועיות וביעילות הנדרשת". סגן השר קיש השיב כי רכיבי הרפורמה שדורשים חקיקה או שינוי תקנות יובאו בתוך חודשיים לדיון בוועדה.
ח"כ עידן רול ציין בדבריו כי "צריך לבחון מחדש את התקינה למגדלים בישראל. התקינה הישראלית מגדילה עלויות ליצרן ואז זה גם מגיע לצרכן, לכן אני חושב שהגיע הזמן לאמץ את התקינה האירופאית, זה יחסוך עלויות וגם יעזור לייצוא וייתן מענה גם לסוגיית חומרי ההדברה". בתגובה לדברים אמר סגן השר קיש: "המדינה הראשונה שהוציאה תקן לגידול קנאביס רפואי היא ישראל והאירופאים התבססו עלינו. אני מסכים שצריך לוודא שלא יהיו חסמים שימנעו בעתיד ייצוא ולכן אנחנו כרגע בתהליך שבו התקן הישראלי יוכר באירופה".
דנה בר און מעמותת הקנאביס הרפואי בישראל בירכה על השינויים אך ציינה כי הטיפול בסוגיית המחיר אינה מספקת: "מדובר בפתרון חלקי שייקח לו הרבה זמן להתממש ויש מטופלים רבים שכבר היום לא מקבלים את הטיפול בגלל עלויות של אלפי שקלים בחודש". בנוסף, התייחסה לנושא התקינה וההדברה לגידולי הקנאביס שלא זכה לדבריה למענה בתיקוני הרפורמה: "השינוי שנעשה בתקינה של ההדברה והגידול, נוגד את התקינה הקיימת בחו"ל והביא לארץ תופעות לוואי שאין דומה להן במדינות אחרות. נוצא מצב אבסורדי שבו אני נוטלת תרופה שנעשה עליה שימוש בחומר הדברה שאסור בחשיפה נשימתית. חיינו בסכנה, לא הסכמנו להיות שפני ניסיונות".
ד"ר אביטל וויס, איגוד רופאי המשפחה: "אנחנו בעד מתן הטיפול לכל מי שעומד בקריטריונים. הבעיה שלנו היא סביב האחריות הטיפולית. חשוב שזה יהיה שייך לרפואה הציבורית, כך שרופאים מיומנים עם הכשרה נכונה וידעו לעסוק בתחום וגם יקבלו הגנה למניעת אלימות. האחריות הטיפולית צריכה להיות במרכזים ייעודיים. חשוב להבין שזה לא רק להוציא מרשם. צריך להתייחס לתופעות לוואי, איזונים תרופתיים, שינויים במינונים ועוד".
ניר יופיטרו, מטופל בקנאביס רפואי: "המתודיקה הקלינית מאוד שנויה במחלוקת. יש היום המון בעיות עם מינונים, ריכוזים, שיטות הטיפול וזמינות של טיפולים שונים. בבתי המרקחת לא יודעים להסביר ולהדריך אותנו נכון - במה ואיך להשתמש. ב-15 שנה שהקנאביס הרפואי בישראל נצבר הרבה ידע במחקרים ואצל מטופלים והוא לא מיושם בפועל. מאז כניסת רפורמת התקינה הישראלית גם איכות החומר ירודה מאוד".
ד"ר נעמי סיגל, ראש אגף רפואה במכבי שירותי בריאות: "צריך הנחיות ברורות. זה נעדר מהנוהל ומקשה על אפשרות לבסיס משותף בין רופא לחולה. חידוש המרשם צריך להיות לשנה עד שנה וחצי ולא כל 3 חודשים אחרת זה מצריך מחולים ורופאים להתעסק בזה בלי סוף. מתן אפשרות לקבל מרשם מרופאי משפחה יצור תורים עצומים והשירות שלנו לא יעמוד בזה. לכן אנחנו מציעים שהרופאים המקצועיים יחליטו. כמו כן יש לקחת בחשבון שקופה צריכה לעשות הכנה גדולה עם כניסת שירות חדש".
ד"ר עירית חרמש, מובילת הקמת החברה לקנאביס רפואי בהסתדרות הרפואית מסרה לאחר הדיון: "אנו מקבלים בברכה את היוזמה לקדם את הרפואה בקנאביס רפואי. הר"י מהווה את הגוף המקצועי להכשרת רופאים, קביעת התוויות ומינון הקנאביס. מערכת בקרה על הטיפול בקנאביס, הן על ההתנהלות המקצועית של הרופאים והן התנהלות המטופלים ומעקב אחר 'זליגה' של קנאביס לאוכלוסייה הכללית הנם מרכיב הכרחי במערכת זו. הדרכת המטופלים וליווים צריכים להעשות במרכזים מקצועיים. כל זאת כאשר בטיחות הצוות נשמרת.