הסרט "ג’יי וסיילנט בוב, ההתחלה": שתיקה מביכה

העשור האחרון היה די גרוע עבור קווין סמית כבמאי. היוצר של “מוכרים בלבד” ו”לרדוף את איימי”, שהיה בשנות ה־90 אחד מבני טיפוחיו הבולטים של הארווי וויינשטיין, הפך בעשר השנים האחרונות ליוצר נידח וזניח. הוא ניסה את כוחו בסרטי אימה, ניסה אפילו לביים סרט אקשן הוליוודי מסחרי עם ברוס וויליס, והכל נכשל.

העשור שהתחיל עם הידיעה המביכה שהבמאי הורד מטיסה כי היה שמן מדי עבור כיסאו, הסתיים כשהוא חטף התקף לב מסיבי שכמעט הרג אותו, וכמה חודשים אחר כך התברר שהמנטור הגדול שלו ומי שמימן את רוב סרטיו, התגלה כאנס. את העשור הנורא הזה מסיים סמית אחרי שעשה טרנספורמציה: הוא נכנס למשטר בריאות, הפך לטבעוני והוריד עשרות קילוגרמים ממשקלו. כיום, בהיותו רזה ובריא, מפתיע לגלות שהוא בעצם די דומה לרוברט דאוני ג’וניור. מי ידע. השבוע חגג יום הולדת 50.

עכשיו, כשהבריאות הסתדרה, סמית מנסה לשקם את הקריירה. ומה עושה כל מי שזקוק דחוף לקאמבק? הולך למחזר את הישגי העבר שלו, הפעם בחסות המיטיב החדש שלו, חיים סבן. סמית הודה שהוא חולם לביים חלק שלישי של “מוכרים בלבד” ואז לפרוש, אבל בינתיים הוא נדחק לעשות סרט המשך דווקא ל”ג’יי וסיילנט בוב מכים שנית” מ־2001.

סרט ההמשך המיותר ההוא זוכה לסרט המשך מיותר לא פחות, “ג’יי וסיילנט בוב, ההתחלה” (עכשיו בשירותי ה־VOD של HOT, yes, סלקום ופרטנר).

הסרט "ג’יי וסיילנט בוב, ההתחלה" צילום: באדיבות yes

ג’יי (ג’ייסון מיוז) וסיילנט בוב (סמית בעצמו) היו דמויות משנה בכל סרטיו המוקדמים של סמית שהחן שלהן היה בעובדה שהיו אנקדוטיאליות לעלילה. ג’יי וסיילנט בוב הם שני סטלנים בטלנים חובבי קומיקס, כשסמית, דברן כפייתי, מגלם את בוב, שכמעט ולא מדבר. בסרט החדש ג’יי וסיילנט בוב מגלים שהולכים לעשות אתחול מחדש (רי־בוט) לסרטם הקודם ללא אישורם, והם יוצאים למסע ממונע מניו ג’רזי להוליווד כדי לעצור את הצילומים, מסע שמשחזר את המסלול שעשו ב־2001, בסרט שעלילתו היתה כמעט זהה. ככה זה ברי־בוט: זה לא סרט המשך ולא רימייק, אלא גם וגם, עם תוספות, כמו למשל קרוס־אובר מיותר עם סרט הסטלנים “How High” ועם שני כוכביו, הראפרים מתודמן ורדמן.

דמיינו שמישהו היה לוקח טורי ביקורת קולנוע שמקניטים את הוליווד על היעדר היצירתיות, עודף המיחזור והכניעה לאופנות של ייצוג — והופך אותם למונולוגים בסרט. זו רמת הכתיבה הבנאלית והצפויה ב”ג’יי וסיילנט בוב, ההתחלה”, סרט שכולו עקיצות על הוליווד תוך כדי שיתוף פעולה עם המנגנון.

כדי להעריך את הבדיחות בו עליכם להיות בקיאים בביוגרפיה ובפילמוגרפיה של סמית, שמארח כאן לא מעט משחקניו בסרטים הקודמים (כולל בן אפלק ומאט דיימון) וקומיקאים אורחים (למשל, פרד ארמיסן ומולי שנון).

נקודת האור היחידה בסרט היא הארלי קווין סמית, בתו בת ה־21 של הבמאי (הקרויה על שם הדמות מהקומיקס של באטמן), שמגלמת את מילניום פלקון, בתו של ג’יי. היא, ועוד שלוש־ארבע בדיחות, הופכים את המערכון הארוך הזה לסרט שברגעיו הטובים הוא חביב בלבד. לאורך השנים קווין סמית התגלה כמי שהקדים את זמנו כבלוגר, פודקאסטר וסטנדאפיסט מוצלח, אבל האמת העצובה שמתגלה בסרטו החדש היא שהוא במאי לא טוב.