נדחתה בקשה ליצוגית נגד עסקת המיזוג שבה רכשה נסטלה את מניות אסם

השופטת רות רונן מהמחלקה הכלכלית במחוזי תל אביב דחתה בקשה לתביעה יצוגית נגד עסקת המיזוג שבה רכשה נסטלה את מניות אסם שהוחזקו בידי הציבור תמורת 82.5 שקל למניה, והפכה כתוצאה מכך את אסם מחברה ציבורית לחברה פרטית. המבקשת שרון עצמון, באמצעות עוה"ד עידן איידן ועידן תירוש, הציגה שורה של טענות נגד הוועדה הבלתי תלויה שניהלה את המו"מ על העסקה ונגד העסקה עצמה: טענות להוגנות העסקה שלקתה בהערכת שווי חסרה; שהוועדה קיבלה ייעוץ משפטי ראשוני מנציג בעלת השליטה; כי העסקה "הותנעה" מאחורי גבם של חברי הדירקטוריון ושל חברי הוועדה ועוד. הבקשה נדחתה בידי השופטת רות רונן בפסק דין של 251 עמודים שקיבלה את מרבית טענות ב"כ אסם, עוה"ד פיני רובין, נעם רונן ותום אלקלעי מ'גורניצקי'.

השופטת רות רונן

העסקה נעשתה בדרך של מיזוג משולש הופכי שבו הקימה נסטלה חברה בת לצורך המיזוג בלבד – אודיסיי מ.ס. בע"מ שנמחקה מהמרשם עם השלמת העסקה. במרץ 2016 אישרה אסיפת בעלי המניות של אסם את העסקה ברוב של 90 אחוז וזאת לאחר בחינתה בידי ועדה מיוחדת שהורכבה מחברי דירקטוריון חיצוניים ובלתי תלויים בראשות ד"ר ליאורה מרידור וכללה את יקי ירושלמי ויוסי אלשיך. הוועדה הבלתי תלויה יוצגה בתביעה בידי עוה"ד דוד פורר, לימור לוי ואמיר אבני מ'גרוס'. את נסטלה ואת אודיסיי ייצגו עו"ד אהרון מיכאלי ועוז סאסי מגולדפרב זליגמן. 

עו"ד דוד פורר צילום: אוסנת רום

הטענה המרכזית של מבקשת הייתה לקנוניה לפיה רכשה נסטלה בשלב הראשון את המניות מהבעלים של אסם דן וגד פרופר ולאחר שנה-שנתיים כשהמניה ירדה היא פנתה לרכוש מהציבור במחיר של 82.5. ועכשיו, טענה התובעת הייצוגית יש לשלם לציבור את ההפרש בין המחיר ששולם לפרופרים לבין המחיר ששולם לציבור. השופטת רונן קיבלה בנקודה זו את הטענות של נסטלה באמצעות עו"ד מיכאלי – לא הוכחה קנוניה והיוזמה לעסקה הייתה של אסם ופרופר ולא של נסטלה. 

עו"ד אהרון מיכאלי צילום: עמית שעל

רונן קבעה שהמחיר ששולם למיעוט עבור מניותיו "הוא מחיר המצוי בגדרי מתחם הסבירות" כלומר מחיר הוגן. לעניין זה נתנה משקל להסכמת רוב הגופים המוסדיים לעסקה כמו גם להסכמתן של משפחות המייסדים. "לטעמי", כתבה רונן, "המשקל המצטבר של הסכמות אלה הוא בעל משמעות וחשיבות בבחינת השאלה האם המחיר ששולם עבור מניות המיעוט היה הוגן, ויש בו כדי לחזק את המסקנה לפיה מחיר העסקה לא חרג ממתחם הסבירות".

השופטת רונן אימצה לראשונה בדיני החברות בישראל את הלכת MFW הדלוורית וקבעה, בהתאם לדין החל בארה"ב, כי בעסקאות מסוג going private (רכישת מניות הציבור, והפיכת החברה הציבורית לפרטית) - ישום מנגנון ההגנה פרוצדוראלית כפולה (אישור העסקה ברוב של בעלי מניות המיעוט וניהול מו"מ על תנאי העסקה באמצעות וועדה בלתי תלויה יספיק להחלת סטנדרט ביקורת מסוג כלל שיקול הדעת העסקי ואין להחיל בדיקות מחמירות יותר.

עו"ד נעם רונן צילום: יונתן בלום