הקרב על החיסון לקורונה: ההימור של מודרנה סינוור את המשקיעים

את רוב הבאזז מרכזת מודרנה מקיימברידג', אבל דווקא היא החברה הצעירה וחסרת הניסיון ביותר מבין המתחרות שלה. אף שמודרנה היתה הראשונה להתחיל את השלב האחרון של הניסויים, כלל לא בטוח שהיא תהיה דווקא זו שתצליח לספק את הסחורה. מולה במירוץ נמצאות פייזר, אסטרה זנקה וג'ונסון אנד ג'ונסון, שלוש שחקניות ותיקות וחזקות, עם ניסיון רב בפיתוח ובייצור המוני של תרופות וחיסונים. השחקנית החמישית שגם רואה את הגביע הקדוש של החיסון באופק היא סינווק הסינית, שבדומה למודרנה שזוכה לתקציבי ענק מהממשל האמריקאי, מקבלת הזרמות מהממשלה הסינית. כל החברות, פרט לג'ונסון אנד ג'ונסון, נעזרות בשחקן חיזוק כמו אוניברסיטת אוקספורד היוקרתית במקרה של אסטרה זנקה וסינווק, מכון NIH האמריקאי, אחד הגורמים המובילים במחקר הרפואי בעולם, שעובד עם מודרנה וחברת הביומד הגרמנית BIONTECH שנותנת דחיפת חדשנות לפייזר.

מעבר לרווח הבריאותי הברור שבפיתוח חיסון, מהו ההימור הטוב ביותר של מי שרוצה ליהנות גם מהתרומה הכלכלית? אם לשפוט מהתנהגות המניות, הרי שמודרנה היא ההימור הבטוח מה שכבר הקפיץ את מנייתה פי ארבעה מתחילת השנה. העניין השכיח מכולם שמדובר למעשה בחברת ביומד צעירה וחסרת ניסיון של ממש לעומת יתר המתחרות במירוץ, שאמנם מפתחת חיסונים מסקרנים ומבטיחים, אבל עד כה בעשר שנות קיומה לא קיבלה אישור לאף אחד מהם. חלק מהפיתוחים בהם השקיעה לא מעט מאמצים ומשאבים אף נחלו כישלון. עד התפרצות הקורונה לצד ההבטחה הגדולה, בעיקר לחיסונים נגד סרטן, שהפכה בזמנו את מודרנה להנפקת הביוטק הגדולה בהיסטוריה שנערכה לפי שווי שוק של 7.5 מיליארד דולר, לא מעט סימני שאלה ריחפו על היכולת שלה לממש אותה.

יתרה מכך, הקפיצה במניית מודרנה התבססה כולה על ציפיות לפיתוח החיסון ועל ההשפעות שלו על תוצאות החברה שעד היום לא רושמת הכנסות. אף שהחיסון שלה, אם יצליח, יהיה יקר יותר מאשר החיסון של המתחרות - 60 דולר לשתי המנות הנדרשות לעומת 40-20 דולר שניתנים על ידי היתר במנה אחת, הרי שהשווי הנוכחי של 30 מיליארד דולר כבר מגלם את המספרים האלה.

גם אם מודרנה תקבל את האישור המיוחל לחיסון, דווקא אז עשויה מנייתה לרדת, שהרי ההבטחה התממשה. מי שמבינים זאת היטב הם בכירי החברה שמושכים לא מעט כותרות ואש בארה"ב בחודשים האחרונים על רקע מכירת מניות מסיבית שכבר הגיעה לסכום מצטבר של 200 מיליון דולר. כך למשל, טל זקס, הישראלי שמכהן בתפקיד המנהל הרפואי הראשי של החברה כבר מימש אופציות למניות ב־40 מיליון דולר, כאשר המפגש האחרון שלו עם מזומנים ב־1.5 מיליון דולר דולר נרשם ממש ביום שבו מודרנה הודיעה על תחילת השלב השלישי של הניסויים הקליניים.

כמה חיסונים במקביל

בפעולות של אנשי מודרנה אין בהכרח כדי להצביע על חוסר האמון שלהם ביכולת החברה לממש את ההבטחה לחיסון, אלא ברצון לפזר את הסיכונים והרצון האנושי לנצל את הזינוק הפנומנלי במניה. זאת מתוך הבנה כי למודרנה אין עוד מוצרים ועל כן כשלון בפיתוח החיסון הנוכחי עלול להיות קטסטרופלי.

בניגוד למודרנה, ביתר החברות שנמצאות במירוץ אחרי החיסון לא מדובר בסיפור של "הכל או לא כלום", אלא בונוס נאה ולא פחות מכך מוניטין שיצטרפו לסל מוצרים קיים. מניותיהן של פייזר, אסטרה זנקה וג'ונסון אנד ג'ונסון כמעט ולא עלו מתחילת השנה ולכן באופן יחסי הן זולות הרבה יותר ממודרנה. ג'ונסון אנד ג'ונסון נמצאת אמנם בשלב קצת פחות מתקדם מהיתר, אבל דווקא היא היתה זו שקיבלה אישור לחיסון נגד אבולה שרבים רואים בו דמיון לקורונה ויכולה להשתמש באותם ביו־ריאקטורים גם לחיסון החדש.

(אילוסטרציה) צילום: איי אף פי

בכל תרחיש, סביר להניח שדווקא הרגולטורים לא ירצו לשים את כל הביצים בסל אחד ולכן לשוק ייכנסו כמה חיסונים שיוכחו כיעילים ביותר עם תופעות הלוואי המועטות ביותר. חשוב לזכור גם כי תהליך ייצור המוני של חיסון אינו פשוט כמו גם שרשרת ההפצה הלוגיסטית, שכן חיסונים לרוב רגישים מאוד לחום, בעיקר חיסוני RNA שדורשים שמירה בתנאי הקפאה עמוקה ומאבדים מהאפקטיביות שלהם במידה ואינם נשמרים בתנאים מדוייקים.

תרחיש הפיזור בין חברות רבות מתחזק לאור הפרסומים האחרונים כי ניתן לחלות בקורונה גם לאחר פיתוח נוגדנים נקודתי, מה שאומר שאוכלוסיית העולם תצטרך להתחסן מפני קורונה על בסיס שנתי בדומה לשפעת.

פיתוח חיסון והבאתו לאישור מינהל התרופות והמזון בארה"ב, שנחשב לרגולטור שקובע את הטון בעולם כולו, דומה לתהליך פיתוח של תרופה. בשלבים הפרה־קליניים נבחנת השפעה על בעלי חיים ולאחר שמוכחת בטיחות בשימוש, עוברות החברות לניסויים קליניים בבני אדם. הניסויים בבני אדם בנויים משלושה שלבים: השלב הראשון, שנערך בקרב מדגם קטן של נסיינים, מיועד בעיקר להוכחת בטיחות בשימוש. השלב השני, שגם בו נבחנים מאות נסיינים לכל היותר, בודק גם את היעילות. בשלב השלישי והמכריע, שכבר כולל מדגם מייצג של אלפי מטופלים, נבחנת היכולת לייצר נוגדנים ולהגן מפני הדבקה.

דור חדש של חיסונים

מה שקורה היום הוא האצה בתהליכי הפיתוח, כאשר החברות מקבלות אישורים חריגים לבצע מספר שלבים קליניים בו זמנית. חלקן אף החלו לייצר את החיסון למרות שעדיין לא ידוע אם הוא יוכח כיעיל ובטוח. בלחץ הממשלות שכבר חותמות על הסכמי רכישה, כפי שעשו ארה"ב, בריטניה וישראל, החברות מעדיפות לבנות מלאי מתוך הבנה שיהיה צורך במספר אדיר של חיסונים כדי להדביר, או לפחות למתן, את המגפה.

החיסונים הקיימים בשוק מתבססים על נגיף מומת או מוחלש או במקרים החדשניים יותר על גרסה סינתטית שלו (רקומביננט). ההאצה בפיתוח מתאפשרת גם הודות לטכנולוגיה להפקת RNA, מולקולה שמשחקת תפקיד חשוב בבניית DNA. לאחר שהוחדרה לגוף האדם, היא תשמש לבניית תאים ויראליים. ברגע שהגוף מייצר תאים אלה, התגובה המיידית שלו היא הפקת נוגדנים, וכך האדם מתחסן.

עד היום אף חיסון מבוסס טכנולוגיה זו לא קיבל אישור שימוש. לא היה חיסון כזה שהוכיח אפקטיביות, אם כי במישור הזה נדמה שהקורונה הורידה את הרף ו"צאר" הקורונה האמריקאי ד”ר אנתוני פאוצ'י כבר אמר כי יסתפק גם ב־50% הצלחה מול חיסון דמה.

מודרנה מספקת בינתיים את הסחורה לאחר שרשמה שיא היסטורי של בניית חיסון בתוך 63 ימים בלבד והחלה כבר במרץ את הניסויים במתנדבים בסיאטל. הדבר הוביל גם להזרמת סכום אדיר של מיליארד דולר, מחציתו על ידי הממשל האמריקאי כדי להסיר כל מכשול לוגיסטי שיעמוד בדרכה. גם פייזר מהמרת על טכנולוגיית RNA והודיעה באותו יום עם מודרנה על מעבר לשלב השלישי של הניסויים הקליניים. יתר החברות מתבססות על השיטה של הזרקת וירוס מוחלש או מומת.