בלעדי לכלכליסט
במשבר הקורונה, פחות משנתיים מובילות ממעמד הביניים לעוני
בדיקה של עמותת "לתת" חושפת כיצד משבר הקורונה והיעדר רשת ביטחון כלכלית מהמדינה עלולים לדרדר במהירות גם משפחות מבוססות לקושי לשלם על מזון • מה שקורה עכשיו זה רק קדימון, משבר העוני האמיתי יגיע ב־2021
כמה זמן לוקח המסלול ממעמד הביניים אל עוני העמוק והיעזרות בעמותות מזון? עמותת "לתת", שפועלת לצמצום העוני, חישבה עבור "כלכליסט" חמישה תרחישים שמשרטטים את דרכם של מובטלי הקורונה החדשים אל העוני, אל הצורך להסתייע בעמותת מזון כדי להאכיל את בני משפחתם. הדרך הזאת אורכת בין שבעה ל־30 חודשים, בהתאם לנתוני הפתיחה - מי שיש לו חסכונות או מכונית שהוא יכול למכור יחזיק מעמד יותר ממי שאין לו.
- הלמ"ס: כל ישראלי חמישי קיצץ במזון מפרוץ הקורונה; חוסר האמון בממשלה זינק ל-53%
- שיעור העוני בקרב משפחות עם ילדים קטנים כפול מבכלל משקי הבית
- המובטלים הופכים לעניים החדשים: "יש רעבים גם בת"א"
אחת המסקנות המדאיגות והכואבות מהבדיקה היא שזה יכול לקרות לכולם. גם משפחה שנמצאת בעשירון השביעי הגבוה תגיע לעוני ולקושי לרכוש מזון בתוך שנתיים. עצמאים ייפלו מהר יותר, גם בגלל ההוצאות של העסק וגם בגלל שהמענקים קטנים יותר מדמי האבטלה.
ואולי המסקנה המפתיעה ביותר היא שלא צריך ששני המפרנסים יאבדו את העבודה כדי להידרדר לעוני. מספיק אחד. מנכ"ל לתת ערן וינטרוב אומר ש"ברגע שמאבדים את מקור הפרנסה העיקרי זה לוקח את המשפחה כמעט מיד אל מתחת לקו העוני. זה קורה גם אם המפרנס השני משתכר מעל לשכר מינימום. אי אפשר לתת מענה לצרכים הבסיסיים כאשר מקור הפרנסה העיקרי הלך לאיבוד".
וינטרוב אומר ש"יש תופעה של עניי קורונה שנמצאים בצניחה חופשית. אנחנו יודעים שמעמד ביניים גדול וחזק הוא כוח הייצור העיקרי של המשק. אם לא נבלום את הצניחה אל העוני נשאר עם מעמד ביניים מאוד קטן ועם הרבה יותר עניים ממה שהחברה הישראלית יכולה להכיל". עוד לדבריו, "המשבר הזה פוגע יותר קשה באנשים עובדים, עניים עובדים או מעמד בינוני נמוך. זה פוגע לא רק במי שהשתכר שכר מינימום אלא גם במי השתכר שכר ממוצע".
סימנים מדאיגים
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה שלשום נתון קשה מאוד: אחד מכל חמישה ישראלים קיצץ במהלך משבר הקורונה בהוצאות המזון. כמו כן, שיעור החוששים מקושי בכיסוי הוצאות עלה מ־46% ל־55%. "כלכליסט" חשף שלפני חודשיים ערכה מחלקת המחקר של הביטוח הלאומי סימולציה של דו"ח העוני, שממנו עלתה המסקנה שתחולת העוני של נפשות עלתה מאז תחילת המשבר בעד 15% ושל ילדים בעד 13%. גם חומרת העוני גדלה, בעד 11%. אלא שכפי שעולה מהסקר של הביטוח הלאומי מחודש מאי המצב החמיר לא מעט.
לפי נתונים שמסר ארגון לתת ל"כלכליסט", מספר הפניות אליו לסיוע עלה ב־116% יחסית לתקופה המקבילה אשתקד - מ־21,500 פניות ל־46,500. צריך לזכור שפנייה לסיוע במזון נחשבת לעניין משפיל והיא כרוכה בהתגברות על מעצורים נפשיים - ולכן מדד זה לא מייצג את מימדי התופעה המלאים.
התרחישים של לתת ממחישים כמה קלה הדרך של מובטלים אל העוני. וינטרוב מסביר ש"רצינו לבדוק את המשפחות שנמצאות מעל לקו העוני ומשפחות בעשירונים ממוצעים שמסתדרות בעבודה קשה. מה קורה כאשר מקור הכנסה העיקרי נלקח מהן ותוך כמה זמן הן יתדרדרו לעוני במצב שבו ניצלו כבר את כל המשאבים ואין שום יכולת להגדיל את ההכנסות. הנחת המוצא היא שאין להן יכולת לחזור לשוק העבודה, שזה המנוף העיקרי שמאפשר להיחלץ מהעוני".
וינטרוב אומר שרוב המשפחות מהמעמד הבינוני־הנמוך או מאזור קרבת העוני יתדרדרו להזדקקות לסיוע במזון תוך כשנה. "אם יהיו דמי אבטלה עד יוני 2021 זה ייקח שנה וחצי. כמעט כל משפחה במעמד הבינוני הנמוך, אם לוקחים לה את מקור הפרנסה העיקרי, תגיע תוך שנתיים לעוני עמוק. זה יכול לקרות לכל אחד והרבה מאוד משפחות מרגישות את זה כרגע על בשרן", הוסיף וינטרוב.
כל התרחישים מתחילים עם סגירת המשק בתחילת משבר הקורונה במרץ ומשקללים את ההטבות שנתנה המדינה. הם מבוססים על משפחות שבהן ההורים משתכרים סכומים מקובלים — השכר הממוצע במשק, שכר מינימום או ההכנסה הממוצעת לעצמאי. ברובם מדובר במשפחות שהיו באיזון בין ההוצאות להכנסות, ללא משיכת יתר אבל גם ללא חסכונות משמעותיים. חלקן נמצאות ממש מעל לקו העוני וחלקן במעמד הבינוני.
הידרדרות איטית יותר
ההנחה היא שבדרך אל העוני המשפחות ימצו את האפשרויות הבאות: הלוואות שרק יחמירו את מצבן, שימוש בכספי פיצויי פיטורים - מה שיפגע קשה בפנסיה העתידית שלהן - ומכירת הרכב המשפחתי. כל התרחישים מניחים מצב של 6‑7 חודשי דמי אבטלה. אם אכן יוארך תשלום דמי האבטלה עד סוף יוני 2021, זה יעכב את התהליכים בחמישה עד שישה חודשים, אך יהיה זה עיכוב בלבד. ההידרדרות תימשך, רק לאט יותר. מבחינה זאת, להחלטה על הארכת תשלום דמי האבטלה היתה חשיבות גדולה ביותר במלחמה בעוני.
התרחישים כוללים ציוני דרך משמעותיים כמו סיום דמי האבטלה, חציית קו העוני וההגעה לעוני עמוק וחוסר ביטחון תזונתי, המתבטאים בצורך לפנות לסיוע של עמותת מזון. התהליכים האלה גם צפויים להשפיע קשות על התפתחות הילדים ועל סיכוייהם בחינוך. זאת גם בגלל הקיצוצים שיאלצו ההורים לעשות בתחום ההוצאות על חינוך, גם בגלל השפעת המתחים בבית על היכולת ללמוד וגם בגלל הפגיעה של המצב התזונתי ביכולת זו.
ואלה חמשת התרחישים של ההידרדרות לעוני. משפחה מהעשירון השלישי שבה שני המפרנסים משתכרים שכר מינימום. עצם פיטוריו של אחד מבני המשפחה יוריד אותם אל מתחת לקו העוני. למשפחה אין כמעט יכולת לגייס כספים ממקורות אחרים: אין רכב למכור, אין חסכונות והיכולת לקחת הלוואות מוגבלת מאוד. משפחה כזאת תתחיל לקצץ בהוצאות המזון אחרי 9 חודשים ותזדקק לסיוע מעמותות מזון אחרי 11 חודש - או 16 אם אכן ישולמו דמי אבטלה עד יוני.
התרחיש השני בוחן משפחה מהעשירון השלישי שבה אם יחידנית המשתכרת את השכר הממוצע במשק - שהוא גבוה ב־25% בערך מהשכר הממוצע לאישה. משפחה כזאת תרד אל מתחת לקו העוני לאחר 7 חודשים, כשיסתיימו דמי האבטלה. גם חזרה של האם לעבודה בחצי משרה לא תוציא את המשפחה מהמשבר. בנוסף, התרחיש בנוי על הנחה שהמזונות משולמים לאם מדי חודש כסדרם, אך במקרים רבים זה לא המצב. המשפחה תזדקק לסיוע מעמותות מזון לאחר 11 חודש - או 16 אם אכן ישולמו דמי אבטלה עד יוני.
התרחיש השלישי בוחן משפחה מהעשירון החמישי, כלומר מעמד ביניים, שבה מפרנס אחד שמשתכר בגובה השכר הממוצע ושני בגובה שכר המינימום. לבני הזוג ארבעה ילדים, ולכן עצם האבטלה של אחד מהם מורידה אותם אל מתחת לקו העוני. במצב כזה, הם יזדקקו לסיוע מעמותות מזון לאחר 13 חודשים, או 18 אם האבטלה תוארך.
התרחיש הרביעי בוחן משפחה מהעשירון החמישי שבה אחד המפרנסים הוא עצמאי. המצב שלהם גרוע בהרבה. לא רק שההכנסה הממוצעת לעצמאי היא כחצי מהשכר הממוצע במשק, מענקי הפיצוי לעצמאים היו נמוכים מדמי האבטלה, שעה שההוצאות לספקים נמשכו. משפחה כזאת תגיע לסיוע מעמותות מזון תוך 8 חודשים. במקרה שלה, יהיו מענקים לעצמאים במקום דמי אבטלה, אך הם נמוכים יותר ויסייעו פחות.
התרחיש החמישי עוסק במשפחה מהעשירון השביעי, כלומר מעמד בינוני גבוה, שבה אחד המפרנסים משתכר שכר ממוצע והשני שכר גבוה יותר. היתרונות העיקריים של משפחה כזו בהתמודדות עם המשבר הם החסכונות, למשל קרן השתלמות ורכב יקר יותר שניתן לממש. החיסרון הוא רמת הוצאות גבוהה בהרבה שקשה לרדת ממנה. כתוצאה, משפחה כזו מכלה את הכסף העומד לרשותה הרבה יותר מהר. אם המפרנס המובטל לא ימצא עבודה, המשפחה תעבור מחיי רווחה לנזקקות לסיוע מעמותות מזון אחרי שנתיים וחודש, למרות שהמפרנס המשני ממשיך לעבוד.
כל התרחישים מבהירים ומדגישים את המובן מאליו: ככל שהמשבר יימשך ושוק העבודה יישאר בקיפאון, העוני יקיף יותר אנשים ויעמיק. לכן, המצב הקשה הנוכחי הוא רק קדימון למשבר הנורא שצפוי לפקוד את ישראל בראשית 2021. "זה יהיה חלום בלהות", אומר וינטרוב. לדבריו, כרגע אנשים לוקחים הלוואות ואוכלים את החסכונות. "מתישהו החמצן ייגמר. זה יקרה לקראת סוף 2020 ותחילת 2021".
פיצויי הפיטורים יישאבו
כל התרחישים מניחים שהמשפחות יעשו שימוש בפיצויי הפיטורין. הכסף הזה הוא חלק מהחיסכון לפנסיה, כך שהאבטלה ההמונית לא רק פוגעת קשות במשפחות רבות כיום, אלא מבטיחה עוני המוני של המובטלים בזקנתם. "אנחנו רואים עדויות לאכילת הפנסיה כבר עכשיו", אומר וינטרוב. "אנחנו מדברים על הישרדות ואנשים צריכים להתקיים. כשאין לך ברירה, אתה תאכל כל משאב ולא תסתכל על הטווח הארוך". וינטרוב מזכיר שזוג קשישים שאין להם פנסיה וחיים מקצבת זקנה והשלמת הכנסה נמצאים מתחת לקו העוני. לדבריו, "זו ללא ספק סכנה גדולה בטווח הארוך".
כל התרחישים מניחים גם שהמדינה נותנת רשת ביטחון כלשהי, דמי אבטלה או אפילו המענקים הזעומים לעצמאים. אלא שעבור עשרות אלפי אנשים שנכנסו למשבר הקורונה אין אפילו את זה. מדובר באנשים שהפכו למובטלים ב־2019 ולא מצאו עבודה או לעצמאים שהעסק שלהם נסגר לפני המשבר. למדינה אין שום מעקב אחריהם, אבל ההידרדרות שלהם לעוני תהיה מהירה עוד יותר.
דוגמה למצב הזה הזה היא חנה רוצקי, יזמת שמפתחת משחקי קופסה לחשבון, נשואה ואם ל־4 מקרית ארבע. רוצקי הפסיקה לעבוד בסוף 2018 והשקיעה 14 אלף שקל בפיתוח המשחקים, שהגיעו לארץ בנובמבר 2019. היא קיוותה למכירות גדולות לקראת פסח, שאותן רצתה לקדם באמצעות דוכנים ומפגשים בבתי ספר - אבל הסגר מנע את זה. "הצלחתי למכור בקושי מאה משחקים", אמרה. במקביל, בעלה הוצא לחל"ת מעבודתו כמנופאי והיא נאלצה לפנות לסיוע לארגון לתת. היא עצמה לא מקבלת שום סיוע מהמדינה, לא דמי אבטלה ולא מענקי אמצעים. לאחרונה בעלה חזר לעבוד, אבל לדבריה גם כשהמשכורות יתחילו להיכנס ייקח זמן לצאת מהבור.
דוגמה נוספת לנפגע קורונה שכבר כעת מתקשה לשלם על מזון הוא א"ע, תושב רחובות. א"ע השתקם מתאונה קשה ופתח לפני הקורונה עסק למכירת קינוחים. לדבריו, הקורונה גרמה לביטול ארבעה אירועים בשווי מצטבר של עשרות אלפי שקלים, עד למצב ש"העסק קרס", כדבריו. במקביל, הוא צריך לשלם 4,000 שקל מזונות בחודש. "אני לא משלם ויש לי בעיות עם ההוצאה לפועל. אני לא רואה את האור כי עוד כמה חודשים תגיע פקודת מעצר". השבוע הוא מצא עבודה בחצי משרה, אבל הוא פסימי כי הוא חשש שבקרוב יהיה סגר שיביא להפסקת העבודה. לדבריו, את הילדים הוא בקושי רואה "כי אין לי מה לתת להם לאכול ולא מקום להיות איתם. אני אצל ההורים. זו בושת פנים".
וינטרוב מציין שהחברה הישראלית נכנסה למשבר במצב בעייתי במיוחד. ישראל מוקמה במקום הרביעי מבין חברות ארגון OECD בשיעור העוני של משפחות, ובמקום השני בשיעור העוני של ילדים. "נכנסו למשבר בלי מכונות הנשמה כלכליות, בלי תוכנית ממשלתית לצמצום העוני ובלי תמיכה משמעותית במגזר השלישי", הוא אומר. וינטרוב תוקף את העובדה ש"בממשלת ישראל אין שום אדם שאחראי על צמצום העוני ומתכלל את המאבק בעוני ואין יעד ממשלתי לצמצום העוני". לדבריו, "אי אפשר להתחמק יותר, כי יכול להיווצר פה עוני קשה להרבה שנים".
"המאבק יהיה ארוך מאוד"
וינטרוב צופה שהמשבר ימשך 3‑4 שנים, כלומר עד 2024. "אי אפשר להסתפק בהסתכלות קצרת טווח לשנה הקרובה. הולך להיות מאבק מאוד ארוך", הוא אומר. ההתמחות של לתת היא בסיוע במזון, אבל וינטרוב אומר ש"לנו במגזר השלישי אין משאבים להתמודד עם כל המשפחות שפונות. אנחנו מצפים לעלייה מאוד משמעותית בבקשות לסיוע". במקביל הוא מציין כי צפויה ירידה גדולה בתרומות בגלל המשבר הכלכלי בארצות הברית.
ברגע שמובטלי הקורונה יפסיקו לקבל דמי אבטלה, רובם לא יכולים לצפות לסיוע מהמדינה, או לסיוע סמלי במקרה הטוב. זה נכון במיוחד אם אחד מהם עובד. הסיבה היא תנאים קשוחים מאוד שהציבה המדינה לקבלת קצבת הבטחת הכנסה, שהיא חגורת הביטחון האחרונה המוצעת לתושבים. זוג עם שני ילדים או יותר, שאחד מהם משתכר מעבודה 5,500 שקל ומעלה, לא יזכה בקצבה. אם שני בני הזוג מובטלים, הזוג יקבל מהמדינה 3,000 שקל, סכום שלפי סמנכ"ל המחקר של הביטוח הלאומי ד"ר דניאל גוטליב אינו מספקי לקיום בסיסי. אם זוג עם 2‑3 ילדים משתכר בעצמו 3,000 שקל, הוא יקבל מהמדינה סיוע של 1,500 שקל בלבד. הסיבה לקצבאות הנמוכות כל כך הוא הרצון של המדינה לעודד יציאה לעבודה והחשש שקצבאות גבוהות יעודדו אנשים להישאר בבית. אלא שבמצב הנוכחי, הקצבאות מעבירות מסר אחר: מבחינת המדינה, האזרחים יכולים לרעוב.
וינטרוב מציין שבינתיים יש בתקציב המדינה רק כ־20 מיליון שקל לביטחון תזונתי, סכום שמסייע ל־11 אלף משפחות בלבד - לעומת הערכה של 160 אלף משפחות שנזקקות לסיוע. "הגיע הזמן שהמדינה תכיר בכך שביטחון תזונתי הוא צורך אמיתי ותכניס אותו לבסיס התקציב. מדובר בכסף קטן יחסית שנדרש למשפחות כדי לשרוד".
אלא שבאוצר באופן מסורתי מתגנדים לתקציבים לביטחון תזונתי, בטענה שהם מעודדים אנשים לא לעבוד. למרות עמדה זו, שר הפנים אריה דרעי השיג הבטחה ל־700 מיליון שקל עבור סיוע בביטחון תזונתי. דרעי שאף לחלק את הכסף לפי קריטריון של הנחה של 70% ומעלה בארנונה, שתפור לטובת משפחות אברכים - שעה שחלק ממשפחות האברכים לא סובלות מחוסר ביטחון תזונתי. וינטרוב קורא להקצות לפחות חלק מהכספים לחלוקה לפי קריטריון של חוסר ביטחון תזונתי. על הכוונה לחלק את הכספים דרך הרשויות המקומיות הוא אומר: "אי אפשר להחליט שמי שנושא בנטל הן עמותות סיוע ובשעת חירום לעקוף אותן".