בג"ץ ביטל את ימי המחלה על בידוד - אך לא דן בשאלה האמיתית

החלטת בג"ץ לבטל את החלטת הרשב"ץ - פרופ' סיגל סדצקי, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות - פתרה בעיה אחת ויצרה אחרת תחתיה. המעסיקים הפרטיים עתרו לבג"ץ בבקשה לבטל את הזכאות הגורפת לדמי מחלה לעובדים שנשלחו לבידוד. אלא שבג"ץ, שהתמקד בהיעדר הסמכות של סדצקי, לא דן בשאלה האמיתית - מי ישלם את המחיר? העובדים שלא יקבלו דמי מחלה למרות שנעדרו בעל כורחם, או המעסיקים שזכו אתמול לניצחון צודק שעשוי להיות זמני?

מתחחם בידוד של נשאי קורונה בבי"ח שיבא

המעסיקים הפרטיים לא אמורים לממן עובדים שהמדינה כפתה עליהם בידוד והעובדים לא אמורים "להידפק" בגלל היעדרות שלא באשמתם. ומי העובדים שבהם מדובר? לא מדובר בעובדים חזקים שמסוגלים לעבוד מהבית כמו עורכי דין, פקידי בנק, רואי חשבון או הייטקיסטים. הנפגעים מהבג"ץ הם בעיקר העובדים החלשים – עובדי חנויות, מסעדות, ניקיון, אלה שלא יכולים לעבוד מהבידוד בבית.

הדילמה כאן דומה קצת לדילמת ה"כוח העליון" שנדחתה בפסק הדין של בית המשפט המחוזי, שחייב שוכרי חנות בתשלום דמי שכירות, למרות שהחנות הושבתה בצווי המדינה בגלל הסגר. בשני המקרים סילקו בתי המשפט את הקורונה מהמשוואה. וגם אם בצדק, עקבות העוול עדיין קיימים.

פרשנות המדינה, שנגדה פסק בג"ץ, היא שעובד שכיר שנכפה עליו בידוד מטעמים שעיקרם הגנה על בריאות הציבור, הוא עובד שאינו יכול לעבוד מפאת מחלה ולכן מגיעה לו ההטבה הסוציאלית בדמות דמי מחלה. המדינה, אגב, לא רק נאה דורשת - היא גם מקיימת, אבל על חשבון כולנו. עובד בבידוד שמועסק בשירות הציבורי מקבל שכר מהמדינה, והמדינה רוצה ליישר את הקו עם ועל חשבון המעסיקים הפרטיים שחלקם נחנקים לא פחות מעובדיהם.

השופט אלכס שטיין דחה את רעיון "החולה הסטטיסטי". מבחינתו יש רק "חולה אינדיווידואלי", שזכאי לדמי מחלה רק מכוח תעודת מחלה שחתם עליו רופא משפחה - ולא ד"ר סדצקי. אלא שמחר יבוא העובד הזה לבית הדין לעבודה ויתבע את השכר ששלל ממנו בג"ץ. ואם לא תהיה הידברות והסכמה ארגונית, לא יהיה מנוס מחלוקה מחודשת של הנזק בינו לבין המעסיק.

הנשיאה אסתר חיות, שהסכימה לתוצאה של שטיין, פתחה פתח להכרה בדמי מחלה גם ב"מקרים שבהם מונפקות תעודות מחלה המזכות את העובד בדמי מחלה מבלי שקיימת אבחנה ודאית של חולי". כלומר, כשהוא משוגר לבידוד בעל כורחו.