בג"ץ ביטל את הצו הגורף שאישר ימי מחלה על בידוד

נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות: "שינוי איזון כזה, אשר לו השלכות על זכויותיהם של הצדדים ליחסי העבודה, אינו מצוי בסמכותו של הגורם המבצע במשרד הבריאות – הוא נתון למחוקק".

לפיכך בוטל צו בריאות העם שהוצא על ידי מנכ"ל משרד הבריאות משום שהבידוד אינו מוגדר כמחלה. ההחלטה התקבלה במסגרת עתירה של התאחדות התעשיינים וארגוני הניקיון שדרשו כי נטל המימון של ימי המחלה לא ייפול על כתפי המעסיקים. בית המשפט העליון השהה את ההחלטה עד ל-6 בספטמבר בכדי לאפשר למדינה להתארגן ולהסדיר את הנושא.

השופט אלכס שטיין כתב בפסק הדין כי "אנו מצויים במצב חירום לאומי חסר תקדים. כולנו דואגים, כולנו נזהרים, וכולנו עוטים את המסכה כדי למנוע הדבקוֹת. בד-בבד, אנחנו ממשיכים לדבר באותה שפה ולעשות שימוש באותם עקרונות משפטיים ששימשונו בהצלחה מקדמת דנא. במקרה שלפנינו, שפה זו ועקרונות אלה אומרים לנו כי 'חולים סטטיסטיים' השוהים בבידוד מניעתי, בעודם נקיים מתסמיני מחלה ומהנגיף, אינם חולים בשום מחלה אשר שוללת את יכולתם לעבוד; כי אי-כושרם לבצע את עבודתם נכפה עליהם על ידי צו-בידוד שלטוני, ולא על ידי מחלה; וכי תעודת המחלה הגורפת, אשר ניתנה בעניינם על ידי ראש שירותי בריאות הציבור איננה בגדר 'תעודת מחלה' כהגדרתה בתקנות דמי מחלה, שהצגתה מזכה את העובד החולה בדמי מחלה בהתאם לחוק דמי מחלה".

אסתר חיות צילום: עמית שאבי

המדינה טענה שמי שבבידוד מוגדר "חולה סטיטסטי"

העתירה הוגשה כאמור על ידי התאחדות התעשיינים, התאחדות המלאכה והתעשייה בישראל וארגון חברות הניקיון וסל שירותי בריאות, נגד "תעודת מחלה גורפת לעובד השוהה בבידוד לפי צו בריאות העם" שהוציאה פרופ' סיגל סדצקי, ששימשה ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות בפברואר 2020. לפי הצו, ניתן לנצל ימי מחלה עבור ימי בידוד למי שנחשף לחולי קורונה.

העותרים טענו כי עובד "חולה" לעניינו של חוק דמי מחלה, הוא עובד שסובל ממחלה קונקרטית כלשהי, כמשמעה באותו חוק. חוק דמי מחלה מגדיר "מחלה" כ"אי כשרו הזמני או הקבוע של העובד לבצע עבודתו, הנובע, על פי ממצאים רפואיים, ממצב בריאות לקוי". לכן הם דרשו כי בג"ץ יורה כי עובדים הנמצאים בבידוד יצאו לחל"ת, וכך המדינה תפצה את העובדים והנטל לא ייפול על המעסיקים.

המדינה טענה כי הימצאותו של עובד, אשר הוגדר כ"חולה סטטיסטי" על יסוד שיקולים רפואיים, בבידוד כמוה כהיעדרות מהעבודה מפאת מחלה. לטעמה של המדינה, היעדרות כאמור מזכה את העובד בדמי מחלה מכוח חוק דמי מחלה לפי פרשנותו התכליתית, אם לא הלשונית. לכל עובד כזה נתונה הזכות הסוציאלית למצות את מכסת ימי המחלה.

"הממשלה צריכה להעניק פיצוי רטרואקטיבי למעסיקים ולעובדים"

השופט אלכס שטיין כתב את פסק הדין, אליו הצטרפו הנשיאה אסתר חיות והשופט עוזי פוגלמן וקיבל כאמור את עמדת העותרים כי הצו אינו חוקי. "חוק דמי מחלה לא אִפשר לרשב"צ להוציא את תעודת המחלה הגורפת כדי לחייב באמצעותה את כלל המעסיקים בישראל לשלם לעובדיהם, שבבידוד כפוי, דמי מחלה אף כשאלו אינם מגלים שום תסמיני מחלה ואין הם נשאים של הנגיף. תעודה זו הוצאה אפוא בחוסר סמכות ודינה בטלות". עם זאת, הוא קבע כי ביטול הצו לא יחול רטרואקטיבית, ודחה את הביטול עד ל-30.9 כדי לאפשר למדינה להתארגן ולהסדיר את הנושא בחקיקה.

השופט אלכס שטיין צילום: אוהד צויגנברג

ד"ר רון תומר, נשיא התאחדות התעשיינים ויו"ר נשיאות המעסיקים: ״אנו מודים לבג״צ שקבע כי עמדת ההתאחדות נכונה - בידוד הוא אינו מחלה, ונטל התשלום אינו צריך להיות על המעסיקים והעובדים. הממשלה צריכה להעניק פיצוי רטרואקטיבי למעסיקים ולעובדים".

עו"ד ליאת תבל, יוזמת ומגישת הבג״ץ ממשרד meilaw, שהגישה את העתירה בשם חברת ״סל״ שירותי בריאות, בירכה על פסיקת בג״ץ: "אנו מברכים על הפסיקה. נעשה פה צדק עם המעסיקים ועם העובדים. הטלת ימי הבידוד על כתפיהם של המעסיקים והעובדים באמצעות החשבתם בתור ימי מחלה הייתה מעשה לא חוקי ומעשה של אבסורד. אנחנו במצב בו גם המעסיקים בקריסה וגם העובדים חיים בחוסר ודאות כלכלית, אך טבעי שבמצב זה המדינה תקח את האחריות ותשפה את המעסיקים והעובדים על ימי הבידוד. כפי שקבע בג"ץ בפסיקתו על המדינה יהיה עתה לקבוע הוראות מתאימות לטובת העובדים והמעסיקים בנושא. ובכוונתנו לעקוב אחר ביצוע פסיקת בג"ץ בנושא".

את ההתאחדות ייצגו בעתירה עו״ד איה רייך מינא, עו״ד רחל הררי ליפשיץ ועו״ד נטליה זרון ממשרד עמית פולק מטלון ושות'.

מההסתדרות נמסר כי היא "לא תשלים עם פגיעה בשכר העובדים בשל החלטת הממשלה על ימי הבידוד, ותפעל בכל האמצעים הנדרשים כדי למנוע פגיעה זו. בית המשפט העליון קבע כי אין להטיל את עלות ימי הבידוד על העובדים והנחה את המדינה לגבש הסדר הוגן ומאוזן שיבטיח את המשך תשלום שכר העובדים תוך שמירה על בריאות הציבור".

עוד נמסר כי "ההסתדרות שבה וקוראת למדינה להיכנס בהקדם למו"מ, יחד עם ארגוני המעסיקים, במטרה להחיל על ימי בידוד את ההסדר החל בעת מצב מיוחד בעורף. הסדר זה מאפשר לעובדים לקבל את שכרם הרגיל על ימי היעדרות כתוצאה מהוראות פיקוד העורף, בעוד שהמעסיקים מקבלים מהמדינה שיפוי בגין שכרם של העובדים בימים אלה. הסדרים מסוג זה מונהגים במרבית מדינות ה-OECD מאז פרוץ משבר הקורונה".