החשכ”ל שלא היה שם

הדבר הכי מטריד בהתפטרותו של החשב הכללי רוני חזקיהו, הנושא את התפקיד הכי חשוב בצמרת הפקידות הכלכלית, הוא העובדה שללא הודעתו היינו שוכחים את קיומו.

דווקא במשבר הכלכלי החמור ביותר שידע המשק הישראלי, הפקיד הבכיר שהיה צריך להפוך לסוג של מנהיג כלכלי, פשוט נאלם ונעלם כלא היה.

החשב הכללי רוני חזקיהו צילום: דנה קופל

מינויו של חזקיהו החל בקול תרועה רמה ומסתיים בקול ענות חלושה. הוא הצליח בכל התפקידים שמילא עד אז – הנציג בארה"ב של בנק הפועלים, מנהל החטיבה העסקית של בנק דיסקונט וכמובן המפקח על הבנקים בבנק ישראל. את תפקיד המפקח על הבנקים מילא בהצטיינות יתרה בתקופה שכל מערכת הבנקאות בעולם קרסה באופן חסר תקדים, במשבר הפיננסי החמור ביותר שידע הכלכלה הגלובלית המודרנית ב־2008. לאור זאת היה ניתן לצפות שבעת המשבר הנוכחי הוא יתעורר, יקח פיקוד, יוביל. אלא שהוא לא הנהיג ולא הוביל. יתרה מזאת, הוא ממש הסתתר. לא ברור אם זה היה העייפות, התסכול מהכישלון בהשגת שני יעדי־העל שקבע לעצמו – תוכנית תשתיות לאומית גרנדיוזית (שסוכלה על ידי אגף התקציבים מבפנים ועל ידי משרד התחבורה של ישראל כץ מבחוץ) והפחתת הנטל הרגולטורי (שסוכל על ידי משרד ראש הממשלה).

ואולי זו העננה השחורה שמרחפת מעליו מאז "פרשת משחק המספרים" בגירעון 2018־2019. אז עלו חששות כי כדי לסייע בקמפיין של משה כחלון, כמה פקידים שיחקו עם המספרים כדי להקטין את הגירעון של 2018 על חשבון גירעון 2019. הפרשה הגיעה למבקר המדינה ובטיוטה הראשונה של המבקר יוסף שפירא דובר על מסקנות קשות.

בשנה האחרונה חזקיהו פשוט דעך ואיבד סמכותיות. המשק זקוק לחשכ"ל דומיננטי וחזק, במיוחד בעידן הקורונה שהנחית עלינו אי־ודאות וחוסר יציבות. עזיבתו היא פתח למינוי של אדם כזה. נותר רק לקוות ששר האוצר מבין זאת.