מתנות קטנות: תערוכת יצירות של אמנים עבור ילדיהם
בתערוכה החדשה "אומרים אהבה יש בעולם" במוזיאון תל־אביב מוצגות עבודות של 20 אמנים ישראלים עכשוויים. הם מציגים יצירות אישיות לגמרי, שהוכנו עבור ילדיהם במסגרת התא המשפחתי, וחושפים את הקשרים העמוקים שבין הורים לילדים בבתים שהאמנות היא חלק מהחיים בהם. בחרנו להתמקד בארבע מהיצירות ולהביא את הסיפור שמאחוריהן
אלהם רוקני
חלזונות, סרטנים וחיות משק
"העבודה נעשתה בהשראת שטיחי גאבה איראניים. יש בשטיחי הגאבה ז׳אנר שמתאר את שגרת חיי הכפר של האורגות. בציור יש שורת חלזונות שהיו אהובים מאוד על בני אמיר באותה התקופה, וגם סרטנים, חיות משק וחיות פרא שהגיעו בהשראתו".
איך משקפת היצירה את הקשר ביניכם?
"העולם המילולי והאסוציאטיבי של בני מהווה עבורי השראה מאוד גדולה. מחשבות על תפיסתו הנאיבית לעומת המציאות מעסיקות אותי ומופיעות בחלק מהעבודות שלי לאחרונה".
פיליפ רנצר
מכונית עם שיפורים
"המכונית נעשתה לבתי הגדולה נועה (היום בת 32), כשהיתה בת 4. גבריאל, היום בן 21, קיבל את המכונית עם שיפורים כשהיה בן 4. כל מה שבניתי להם נועד לשימוש. היתה לי רשימת הזמנות של כל אחד מהם בהתאם לגילם וצורכיהם. העבודה משקפת את האהבה העמוקה שלי כלפיהם, זה גיוס של כל היכולות והכישורים שלי על מנת לתת".
הם היו מעורבים בתהליך היצירה?
"תלוי בסוג העבודה. בחלק מהמקרים הלכנו לסטודיו ועשינו יחד דברים. חשוב לי שיפיקו הנאה וסיפוק ממעשה ידיי. לצערי ולשמחתי, עצם הכנת הדברים נהפך לאירוע טריוויאלי".
זויה צ'רקסקי
בובות נייר וגיבורי־על
"אלו ציורים שאני עושה לבת שלי ורה כל הזמן. אחר כך אני גוזרת אותם והיא משחקת איתם כמו בובות. ורה כמעט בת 5. רוב הציורים הם מהשנה האחרונה".
מתי התחלת?
"בפעם ראשונה שעשיתי את בובות הנייר האלה זה היה כשוורה ביקשה שאצייר לה את בת הדודה שלה שגרה בקייב, והיא מתגעגעת אליה".
איפה העבודה נמצאה בבית?
"לפעמים ורה מדביקה אותן על הקיר בחדר שלה. היא קוראת לזה ‘תערוכה‘".
ורה מעורבת ביצירה?
"אני תמיד מציעה לוורה לצייר גם, אבל היא יותר אוהבת כשאני מציירת בשבילה. אפשר לראות שהיא עזרה לי לצבוע כמה מהדמויות. היא בעיקר נותנת הוראות — את מי לצייר, באיזה גודל, מה ילבש, מה יהיו האביזרים. אני בדרך כלל עושה מה שהיא מבקשת. פחות מתחברת לצייר דמויות אנימציה, מעדיפה אנשים אמיתיים מהסביבה שלנו".
רועי רוזן
נביאים וטייק אוויי
"ציור לבני האמצעי, יונה, ביום הולדתו ה־12. ביצירה הזו הוא ביקש ציור בנושא יונה הנביא, כמו שמו, וגם בנושא טייק אוויי. מאז שהבן הגדול שלי בן שנתיים, אני מצייר בכל שנה לכל אחד משלושת הילדים שלי ציור בנושא על פי בחירתו, עם שיר קצר. זוהי סדרת עבודות שנעשית ברצף מאז שנת 2000. כמה חודשים לפני כל יום הולדת יש על זה דיונים, והנושאים משתנים מדי שנה בהתאם לגיל של הילדים. הציורים תלויים בחדרים שלהם. הגדול שלי כבר בן 22 ועבר לגור בדירה משלו ובחר שני ציורים לקחת איתו".
איך משקפת היצירה את הקשר ביניכם?
"באמנות יש תמיד נמען וזו אמנות לכל דבר אבל עם נמען שאני מכיר. זה אתגר אמנותי אחר, יש בו ממד של דיאלוג ביני ובין הילד/ה".
הם מעורבים בתהליך?
"הם לא מעורבים, זו הפתעה! מרגע שהם מחליטים על נושא, הם לא יודעים מה יהיה בציור, עד שהם מקבלים את המתנה. הם צריכים לבקש בכל שנה מחדש. אני בטוח שיש להם פייבוריטים, הם אפילו מכירים את השירים בעל פה כי זה תלוי להם מעל המיטה. אמנים הם נרקיסיסטים, גם ככה אני חושב שאף אחד לא אוהב אותי אז אני לא רוצה לכפות על אנשים שלא רוצים לקבל את האמנות שלי לרצות אותה. לכן, זה חשוב שכל העניין כרוך ברצון של הילדים ושהם חייבים לבקש".