החלוקה המסתמנת: גם העשירים יקבלו מענקים על הילדים

משרד האוצר פרסם הלילה תזכיר חוק המבקש להגדיל את קופסת התקציב לקורונה בעוד 6.5 מיליארד שקל עבור המענקים לכלל הציבור ותזכיר חוק המסדיר את חלוקת המענקים. החוק לא כולל את החלטת הקבינט הכלכלי שלא להעניק מענקים לעובדי מדינה בכירים ונבחרי ציבור המשתכרים מעל 30 אלף שקלים ברוטו בחודש.

לפי תזכיר החוק המסדיר את חלוקת המענקים השנויה במחלוקת תושב ישראל יקבל מענק של 750 שקל, וכן 500 שקל נוספים בעבור הילד הראשון, השני או השלישי (דרך ההורה שמקבל את קצבת הילדים). בנוסף, מקבלי קצבאות שונות (גמלת סיעוד, גמלת נכה נזקק, גמלת הבטחת הכנסה, תשלום מזונות או תשלום לעולה נזקק) יקבלו תוספת של 750 שקל. 

מימין שר האוצר ישראל כץ ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון וראש הממשלה החלופי בני גנץ צילומים: דנה קופל, אוליבייה פיטוסי, עמית שעל

על פי תזכיר החוק מי שההכנסה שלו בשנת 2018 או בשנת 2019 עלתה על 651 אלף שקל בשנה, לא יהיה זכאי לקבלת מענק או תוספת למענק למקבלי קצבאות אולם כן יזכה למענק עבור הילדים. זאת בשונה ממה שהוחלט בממשלה וסיכום בין ראש הממשלה, ראש הממשלה החליפי, שר האוצר ושר כלכלה. הסיבה לכך ככל הנראה היא חוסר היכולת של הביטוח הלאומי לאתר במהירות את בעלי השכר הגבוה מבין מקבלי קצבאות הילדים. 

מי שאינו מקבל קצבה מהביטוח הלאומי באופן שוטף (כלומר הורים לילדים ומקבלי הקצבאות השונות) יידרש להגיש בקשה באתר של הביטוח הלאומי, בה ייתן את כל פרטיו האישיים ואת חשבון הבנק שלו. תזכיר החוק מציין כי אם מוסד הביטוח הלאומי יצליח לעשות זאת ניתן יהיה להגיש את הבקשות גם בשיחת טלפון או סמס. תזכיר החוק קובע כי הערכאה השיפוטית לפסוק בכל מחלוקת בנושא תהיה בית הדין האיזורי לעבודה.

תזכיר החוק המעגן את המקור התקציבי של חלוקת המענקים מהווה במידה רבה תמונת מראה הממחישה את המחיר. כאמור למרות שהממשלה החליטה על חלוקת מענקים בגובה 6 מיליארד שקל בפועל תזכיר החוק מדבר על הוצאה של 6.48 מיליארד שקל. בתזכיר החוק המגדיל את הקופסה התקציבית עבור חבילות הסיוע לקורונה ועוקף פעם נוספת את הצורך באישור תקציב ל-2020 (באמצעות הוראת שעה נוספת לחוק יסוד משק המדינה) ועוקף את מגבלות התקציב מדגישים באוצר כי "לפי התחזית המקרו כלכלית של משרד האוצר ובנק ישראל התמ"ג צפוי להתכווץ בכ-5.9% בשנת 2020. העלייה בהוצאות על דמי אבטלה בשל התכנית הכלכלית שנקבעה בהוראת השעה, לצד הירידה החדה בהכנסות המדינה ממסים, צפויים להביא לגירעון תקציבי שנאמד ביותר מ-13.5% אחוזי תוצר. עקב הצמיחה השלילית והזינוק בגירעון, החוב הציבורי צפוי לעלות בצורה משמעותית."