ראיון כלכליסט
הכלכלן סטפן מונייה: "שוויץ, גרמניה וסין כבר חזרו ליותר מ־90% פעילות"
אם לשפוט על פי הפקקים, הקניות ונוכחות במקום העבודה, כלכלת ישראל הדרדרה בחודש האחרון מ־95.9% פעילות ל־82%. בראיון לכלכליסט מסביר מונייה, מנהל ההשקעות הראשי של בנק לומברד אודייה, איך הביג דאטה מאפשר לנתח את תהליך הנורמליזציה בזמן אמת, הרבה לפני שמתפרסמים נתוני הממשלות
"האתגר שאנחנו מתמודדים עמו כעת זה למדוד בזמן אמת את הנזקים הכלכליים ובאיזה קצב תתרחש הנורמליזציה", מסביר סטפן מונייה, מנהל ההשקעות הראשי של בנק לומברד אודייה השוויצרי. בשיחה טלפונית שהתקיימה עמו בחודש שעבר ביום גשום וסוער בז'נבה, מונייה התייחס לגיוס של הביג דאטה שמבצע הבנק זה למעלה מעשור על מנת לספק למשקיעים תמונה אמינה של הכלכלה הגלובלית. כיום, בעיצומו של משבר עולמי חסר תקדים, שיטת איסוף הנתונים הזו מאפשרת לקבל תמונת מצב חיונית לגבי חלקי המפתח של הכלכלה, הרבה לפני פרסומם של נתונים ממשלתיים. "היתרון הגדול של הביג דאטה זה שהתזמון שלו הרבה יותר מדויק מאשר הנתונים הרשמיים שלעתים מגיעים מאוחר מדי", מסביר מונייה.
בישראל, בנק לומברד אודייה פועל באמצעות שני צוותים, האחד בג'נבה, בניהולו של אנטוניו פרז, והשני בתל אביב, בראשותו של המנכ"ל מייקל גרוס.
המגפה הזו היא להערכתך המבחן הגדול ביותר של הביג דאטה עד כה?
"אני לא יודע אם מדובר במבחן הגדול ביותר, אבל זה עוזר לנו מאוד. האתגר שאנחנו מתמודדים אתו עם המשבר הזה כעת, זה למדוד בזמן אמת את הנזקים הכלכליים ובאיזה קצב תתרחש הנורמליזציה. מה שעשינו זה לפתח אינדיקטורים כלכליים, כאשר עבור הכלכלות הגדולות יש לנו מינימום של שבעה סימנים, וזה יכול להגיע גם ל־11,10. למשל, אנחנו בוחנים את רמות היבוא והיצוא, אבל כדי לעשות את זה אנחנו לא מחכים לנתונים הסטטיסטיים של משרדי הסחר במדינות השונות, אלא עושים זאת בעזרת שימוש באיכון של מכליות".
לפי מונייה, האיכון מאפשר לדעת מהם נמלי המוצא ונמלי ההגעה של כלי התעבורה הימיים, וגם לקבל מידע על סוגי הסחורות והנפח שלהן, בהתבסס על הספינות שיוצאות ונכנסות לנמלים. בזירה הישראלית, נתוני לומברד אודייה מצביעים על הדרדרות בפעילות הכלכלית בחודש החולף, כאשר נכון ל־12 ביולי עמדה רמת הנורמליזציה על 82.2% לעומת 95.9% שנמדדו ב־21 ביוני. הצניחה נרשמה בכל המדדים שנבדקו, מפעילות הסחר, דרך הקניות הקמעונאיות ועד לנוכחות במקום העבודה.
הכלכלן סטפן מונייה צילום: לומברד אודייה
בגזרת הביג דאטה, מהם מקורות המידע שלכם?
"אנחנו בוחנים פקקי תנועה בעזרת מידע של מערכות ה־GPS של טום־טום ונתוני זיהום אוויר שגופים סביבתיים מפרסמים באופן קבוע ומעידים על פעילות תעשייתית. אנחנו בוחנים גם נתונים שמספקת גוגל על ניידות, קמעונאות ונוכחות במקום העבודה באמצעות מדדי גוגל טרנזיט, גוגל ריטייל וגוגל וורק".
איך צפויה להיראות ההתאוששות הגלובלית, בהינתן המהלכים שנוקטות הממשלות השונות?
"לממשלות יש כלים בסיסיים להתמודד עם המגפה. סגר ואחר כך פתיחה מחודשת והקפדה על מסכות, ריחוק חברתי, רחיצת ידיים, בנוסף לאיתור מעגלי הדבקה, בידוד וטיפול בנדבקים. אם אוכפים היטב את המתודולוגיה הזו, ישנו פרק זמן שבו הכלכלה מגיעה לרמת פעילות נמוכה מאוד, כפי שהיה בסין, ולאחר זמן מתאוששים, ומתאוששים מהר".
השלב האחרון בהתאוששות יהיה אטי
בבנק לומברד אודייה סבורים, כי להתאוששות תהיה צורה של שורש ריבועי. כלומר, נפילה מהירה מאוד, התאוששות מהירה מאוד עד לשלב מסוים, "ואז ה־10%־15% האחרונים הם די קשים להחזיר, משום שהם קשורים לתעשיות שסבלו במיוחד ממשבר הקורונה. כלומר, מלונות, חברות תעופה, תיירות ובידור — אלה יתאוששו בקצב מאוד מאוד אטי", אומר מונייה.
מהי התחזית שלך לגבי התעשיות הללו? אנשים יטוסו בקיץ הזה?
"אני חושב שהקיץ הזה יהיה אטי מאוד ואנשים אולי ינפשו רק קרוב לבית. אני מניח שלא מתחשק לך לטוס כעת לטקסס או לקליפורניה. אם אני רוצה לקחת את הילדים שלי לפארקי דיסני בארה"ב, אני אולי אחכה עוד שנתיים. כך שתהיה תיירות מקומית מסויימת, אולי בתוך אירופה, אבל לא היקף גדול של תיירות, ובמיוחד לא בינלאומית".
איך בתי המלון ישרדו את השנתיים הבאות אם הם תלויים רק בתיירות פנים?
"רשתות המלון הגדולות וחברות התעופה המובילות כבר איבדו הרבה מאוד משוויין, יש דיבורים על הלאמות של חברות תעופה, כי זה באינטרס האסטרטגי של מדינות מסוימות. לגבי בתי המלון, זה קצת פחות אסטרטגי, אבל עבור מדינות מסוימות, ובכלל זה ישראל, מצרים, דובאי, יש תמריץ לסייע לעסקים הללו, כי התקווה היא שבשלב מסוים ניחלץ מהמגפה. אולי ב־2021 יהיה חיסון או טיפול תרופתי כלשהו, כך שאי אפשר לחשוב רק על התרחישים הגרועים ביותר".
"התרחיש שלנו הוא שבמהלך 2021 הפעילות תחזור לרמות נורמליות. יש תרחיש פסימי לפיו יגיע גל שני חזק מאוד, ובמקרה הזה עלולות להיות הרבה יותר פשיטות רגל. בתרחיש האופטימי יותר, חברת פארמה תציע פתרון להקטנת הסיכון לתמותה, באוקטובר אולי בנובמבר, והביטחון יחזור ואנשים יתחילו לצאת שוב. כך שאנחנו רק מנחשים בשלב זה". אין ספק, אומר מונייה, כי ההתאוששות לא תהיה הומוגנית ברמת המדינות והמגזרים. מבחינת השקעות, לומברד אודייה ממליץ, לדבריו, על פוזיציה בענפי טכנולוגיית המידע ותעשיית הבריאות והימנעות מחשיפה לבנקים, חברות אנרגיה ותיירות.
לפני שפרצה המגפה, מלחמת הסחר נראתה כמו האיום הגדול ביותר על יציבות הכלכלה. התחושה היא שהאיום הזה פחת.
"עדיין מוטלים הרבה מאוד מכסים על סחורות סיניות, אבל פחות ממה שהיה בשיא. החתימה על השלב הראשון של הסכם הסחר בשלהי 2019 החדירה בנו הרבה אופטימיות. כך שכעת נשאלת השאלה האם הסינים ממלאים את חלקם בהסכם. הרושם הוא שהם לא בדיוק ממלאים את המחוייבויות שלהם, אבל זה בעיקר בגלל משבר הקורונה. הערכתנו היא שלסינים יש כוונה לכבד את רוח ההסכם, אבל בגלל המשבר הם לא יכולים לייבא כפי שהיו רוצים ולפי התוכניות המקוריות".
בתגובה למגפה שיצאה מסין, מונייה סבור כי רמת בטיחות המזון בה תשתפר. בעולם, אנשים ינסו לצרוך יותר מוצרים מקומיים. "בהסתכלות קדימה, לדעתי יהיו שרשראות אספקה אזוריות ולא גלובליות", הוא אומר.
 | |||
אילו טרנדים אחרים צפויים להתחזק בעקבות המגפה?
"המגפה פעלה כזרז של טרנדים, הבולט שבהם, תהליך הדיגיטליזציה. כיום, רוב האנשים עושים את הקניות שלהם אונליין, הרבה אנשים עובדים מהבית, ילדים לומדים בבית, נפגשים עם הרופא אונליין. כל הדברים הללו מתפתחים. הטרנד הגדול השני קשור בדמוגרפיה. להוציא את הודו ואפריקה, ברוב המדינות האוכלוסייה העובדת תדלדל ותעשיות ישתמשו ביותר רובוטים. במהלך המגפה, מפעלים מרובי רובוטים עבדו בהיקפים גדולים יותר לעומת מפעלים עם יותר כוח עבודה אנושי. במובנים של צריכה והרגלי צריכה, בני דור המילניום יתחזקו. הם לא בהכרח רוצים להיות הבעלים של המוצר, הם מסתפקים בשכירות, ואם ירכשו דבר מה, הם רוצים לעתים חוויה חדשה. כך שמהסיבה הזו למותגים יהיה בעתיד פחות ערך".
אך הטרנד המשמעותי ביותר שיתחזק בעקבות הקורונה זו הקיימות, סבור מונייה. "כמי שחי בשוויץ, בין האלפים והקרחונים, אני יכול לומר שאנחנו רואים את העדויות הפיזיות להשפעה של ההתחממות הגלובלית. הקרחונים נמסים ומתכווצים", הוא אומר.
"חייבים להשקיע בשינוי האקלימי"
"אנחנו חייבים לפעול מהר כדי להגיע לניהול בר־קיימא של השינוי האקלימי. אם נקבל את העובדה שהטמפרטורות יעלו ב־1.5 מעלות צלסיוס עד 2050, הכלכלה העולמית צריכה להשקיע 5.5 טריליון דולר בשינוי האקלימי. כך שמה שיקרה לדעתנו, זה לחץ עצום שהציבור יפעיל על ממשלות, לנהל בצורה טובה יותר את ההתחממות הגלובלית. האיחוד האירופי משקיע משהו כמו 1.8 טריליון יורו כדי לתמרץ את הכלכלה, כאשר במסגרת הגרין דיל, 25% מהסכום הזה צריכים להיות מושקעים בשינוי האקלימי. אפשר לחשמל את התחבורה, לייעל את צריכת האנרגיה, להפוך בתים לירוקים יותר, להשקיע באנרגיה מתחדשת. אנחנו לא רוצים להגיע לאותו מצב שהיינו בו עם משבר הקורונה, היינו מאוד לא מוכנים למשבר הזה. המדינות שהיו ערוכות בצורה הטובה ביותר היו בעצם באסיה, אחד הדברים שמעידים על כך שמרכז הכובד של העולם עבר לאזור הזה".
בתחילת ינואר, לפני המגפה, המלצת על אסטרטגיית השקעות ל־2020 — תשמרו על גיוון, תתמקדו באיכות ההון העצמי. ההמלצות הללו עדיין בתוקף?
"מסתבר שאלה היו עצות לא רעות בכלל. היום אנחנו ממליצים ללקוחות שלנו לשמור על החשיפה שלהם לנכסי ריסק. אתה רוצה לוודא שיש לך מספיק נכסי ריסק
משום שב־50% מהמקרים תהיה התאוששות בצורת שורש ריבועי וב־20% מהמקרים זה יהיה יותר טוב מכך. בנוסף, אנחנו ממליצים על חשיפה לזהב, לנכסים שהם מקלט בטוח כמו הין היפני, ומעת לעת כאשר השוק נרגע, וזה לא קרה בחודשים האחרונים, כדאי לקנות אופציות פוט, להגן על נתח המניות של תיק ההשקעות".
"נמליץ גם להשקיע בנדל"ן. במדינות רבות שבהן יש ריבית שלילית אפשר עדיין לקבל הכנסה טובה משכירות, משהו כמו 3%־4%. עדיף להשקיע בלוגיסטיקה, נדל"ן למגורים, במיוחד במה שאנשים מחפשים כעת — בתים עם גינות, או דירות עם מרפסת — הייתי ממליץ בשלב זה להימנע ממלונות, משרדים, כי הרבה חברות הבינו שיצטרכו כנראה פחות שטח עבודה".
אנחנו נמצאים בעיצומו של תהליך שאין לחזות לאן הוא הולך. מה התרחיש הסביר ביותר להערכתך?
"זה נכון מאוד, ומשום כך אנחנו זקוקים לביג דאטה, כדי לעקוב אחרי מה שקורה. תרחיש הבייסליין שלנו הוא תרחיש השורש הריבועי, כאשר הפעילות תחזור לנורמלי במחצית השנייה של 2021. יש שני תרחישים חלופיים, האחד יותר בצורת L, לא יימצא חיסון, המגפה שוב תתפשט, יהיה הרבה נזק בארה"ב, בברזיל ובמדינות אחרות, ואנשים ייאלצו להיכנס שוב לסגר, מה שיגרום לנזק רב לכלכלה. ויש גם תרחיש אופטימי, לפיו תהיה תגלית רפואית שתסייע לנו לטפל בחולים ביתר יעילות. הסבירות שאני מייחס לשלושת התרחישים הללו היא 60% לשורש הריבועי, ו־20% לכל אחד מהתרחישים האחרים".
