מיליארד הודים לא טועים: הקרב של חברות הטכנולוגיה על השוק ההודי

זמן קצר אחר כך הודיעה גוגל כי מתוך הקרן, 4.5 מיליארד דולר יושקעו בג'יו (Jio), חברת הטלקום הגדולה במדינה, שלה 388 מיליון מנויים. ג'יו בונה במהירות את התשתית הדיגיטלית של המדינה ומציעה ללקוחותיה מערך שלם של אפליקציות - תשלומים, מסחר, בידור וכל מה שרק אפשר.

ענקיות טכנולוגיה בהודו איור איור: יונתן פופר

מאז פרוץ מגיפת הקורונה, מודיעות ענקיות טכנולוגיה שונות בזו אחר זו על השקעות מסיביות בהודו: אמזון תשקיע מיליארד דולר, אפל תבנה מפעל ייצור, מיקרוסופט תפתח משרד במדינה כדי לחפש הזדמנויות השקעה, וואלמרט תשקיע 1.2 מיליארד דולר, קוואלקום תשקיע 97 מיליון דולר, אינטל תשקיע 253 מיליון דולר ופייסבוק תשקיע 5.7 מיליארד דולר.

העניין בהודו אינו חדש. כבר שנים שהמדינה, שתושביה מתחברים בהדרגה נלהבת לעולם הדיגיטלי, נתפסת כשוק צמיחה מבטיח, מכרה זהב. ועדיין זרימת ההון הרב כעת - בימים של מגפה עולמית שתוקפת גם את הודו באכזריות - היא חריגה. לצד המגפה, הודו דווקא מהדקת באסרטיביות את גבולותיה הדיגיטליים ותובעת ריבונות קיברנטית בתחומי העברת הנתונים, פרטיות השליטה הממשלתית ומיסוי - כל מה שענקיות הטכנולוגיה סולדות ממנו. מה שבכל זאת דוחף להשקעות הן מתיחות גיאו־פוליטית, חוסר בהירות רגולטורית וחוסר האמון העמוק השורר בין המדינות הגדולות בעולם.

1. עצור, גבול דיגיטלי לפניך

חברות אמריקאיות משקיעות בהודו במרץ כבר שנים, אולם סין לא מפגרת מאחור. לפי מכון המחקר Gateway House ממומביי, המשקיעות העיקריות ב־13 מתוך 26 חדי הקרן בהודו הן קרנות או חברות סיניות - אף שבין שתי המדינות קיימת מתיחות צבאית שנמשכת עוד מ־1975. רק בחודש שעבר נרשמה הסלמה בין המעצמות בחבל הלאדק, שבה נהרגו 20 חיילים הודים.

הסכסוך בין שתי המדינות, בשילוב השלטון הלאומני של ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי, הם הסיבות שבגללן הודו מושכת אליה היום הון מערבי. הודו תמיד ניסתה ליהנות מכל העולמות, עד אפריל האחרון, אז החליטה לשנות את כללי ההשקעה הזרים כך שידרשו אישור ממשלתי מכל משקיע שמגיע מסין. הסנקציות לא נגמרו שם. אחרי העימות בחבל הלאדק הכריזה הודו על איסור גורף על 59 אפליקציות סיניות, בהן TikTok הפופולארית במיוחד, עליבאבא, טנסנט וביידו, בטענה כי אלו מעבירות בחשאי נתונים על אזרחי המדינה לידי הרשויות בסין.

2. מלחמה עד הביט האחרון

מגמה זו משתלבת היטב בקמפיין האמריקאי נגד סין, שדוחק את העולם להתפצל לשני צדדים: אמריקאי או סיני. זו מלחמה קרה דיגיטלית שבמידה רבה מתנהלת סביב המשאב הגדול החדש: נתונים. המחלוקת הזו היא הרבה מעבר למלחמות הסחר שאליהן דחף ממשל טראמפ. היא כוללת מהלך דה־לגיטימציה שלם נגד סין, כאילו היתה האומה היחידה שעוקבת אחרי אזרחים, מפעילה אמצעים לא־דמוקרטיים לשיטור בינלאומי או כופה את רצונותיה באלימות קשה.

בין היתר, ארה"ב קראה למדינות העולם להגביל פריסה של טכנולוגיה שחברות סיניות פיתחו ולהטיל עליהן אמברגו; אסרה על חלקן לפעול במדינה; הגבירה את ההתרעות מפני שימוש באפליקציות כמו TikTok; ובמאי אף הודיעה כי לא תאשר לבוגרי אוניברסיטאיות שונות בסין ויזות סטודנט ללימודים מתקדמים בתחומי הבינה המלאכותית. בבריטניה החליטו באחרונה, בעקבות לחץ אמריקאי כמובן, כי ענקית הטלקום וואווי לא תיקח חלק בפרויקט הנחת התשתיות ל־5G. באירופה, נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין כינתה את סין "יריבה סיסטמטית", והדגישה את חילוקי הדעות בין הצדדים בנושאים של קניין רוחני, השקעות וזכויות אדם.

בממשל טראמפ הפנו חלק מהביקורת בקול רם הישר אל עבר הודו ומול המצלמות. כך למשל, מזכיר הסחר ווילבור רוס אמר: "כל מי שחושב שאנחנו עושים זאת למען פרוטקציוניזם פשוט לא יודע את העובדות", והזהיר מפני שיתוף פעולה עם וואוי. "אנו מקווים שהשותפה הגיאו־פוליטית שלנו, הודו, לא תסכן את עצמה בטעות שלא לצורך".

כששניים רבים השלישי זוכה, ובזמן שמעצמות העולם מתגוששות ומנופפות באזהרות, ענקיות הטכנולוגיה ממהרות אל הטרף. עבורן, הודו מפתה במיוחד. היא גדולה כמו סין, סוג של דמוקרטיה ואפילו מזיזה הצידה את התחרות. התנאים האלה מאפשרים מצד אחד סוג של בהירות רגולטורית, כפי שניתן לצפות ממדינה דמוקרטית, ומצד שני אוקיינוס של מידע אישי בתולי שכולל מאות מיליוני משתמשים קיימים ומאות מיליונים נוספים שטרם התחברו. הפוטנציאל האדיר הזה מגיע לענקיות הטכנולוגיה בתזמון טוב. משבר הקורונה מעלה לראשונה זה שנים ארוכות חשש מהאטה בענף. חלקו כבר התחיל לבוא לידי ביטוי בשורת ההכנסות בדו"חות הכספיים של חלק מהענקיות.

3. היהלום שבכתר

השבוע רשמה חברת אפל ניצחון יוצא דופן בזירה האירופית, כשהצליחה להפוך החלטה של נציבות האיחוד האירופי וככל הנראה לא תצטרך לשלם מיסים רטרואקטיביים בהיקף של 13 מיליארד יורו. זו סטירת לחי עזה לנציבות ולמרגרט ואסטגר, נציבת התחרות של האיחוד האירופי, באחד מתיקי הדגל המובילים את הקרב לעצירת תעלולי המסים של ענקיות הטכנולוגיה.

נציבת האיחוד האירופי מרגרט ואסטגר צילום: בלומברג

הסטירה אולי עזה, אבל היא רק סטירה. ענקיות הטכנולוגיה נמצאות בקרב־רב של ממש נגד אינספור רגולטורים ברחבי העולם, אפילו בארה"ב. כולם לא מותירים אף אבן הפוכה ובוחנים כל מה שרק ניתן: פרקטיקות למניעת תחרות, סחר בפרטיות המשתמשים, מנגנוני התחמקות ממסים, שיטות העסקה נצלניות וכליאת רווחים באיים נידחים. לא פלא שיומיים אחרי ההחלטה על אפל, ואסטגר הודיעה על פתיחת חקירת הגבלים עסקיים שתתמקד בעוזרות הווירטואליות סירי, אלקסה וגוגל הום.

התיקון שהרגולטורים מנסים לעשות מייצר עבור הענקיות עיסוק יקר ובלתי נגמר, ובעיקר אי־בהירות עסקית מתמשכת. וכאן הודו שוב נכנסת לתמונה. הפעילות הבינלאומית של חברות הטכנולוגיה דורשת היום יותר מתמיד יצירת ביטחון אסטרטגי לכל הצדדים. אם החברות ידבקו בשיטת המצליח וימשיכו לנסות לפעול "איפה שיתפוס", יהיה בלתי אפשרי לעשות עסקים. המערב לא יכול לשנות את סין או את הודו, אך גם לא להתעלם מהן. אם הן ישכילו ליצור מנגנוני שיתוף פעולה, הן יכולות להבטיח לעצמן עסקים יציבים, בלי אמברגו על אפליקציות או שירותים מקוונים.