ארבל של אמיר הסל מנצלת את הקורונה לגיוס קרן חוב חדשה

פחות משלוש שנים אחרי גיוס הקרן הראשונה יוצאת קרן ארבל, בניהול אמיר הסל וגבי לב, לגיוס קרן שנייה. ל"כלכליסט" נודע כי יעד הגיוס, שהחל באחרונה, הוא 1.4 מיליארד שקל — ב־40% גבוה מהקרן הראשונה.

הסל היה בעבר מנהל ההשקעות הראשי של חברת הביטוח הראל, והחליט לפרוש בעקבות החוק שמגביל את שכר הבכירים במגזר הפיננסי. הסל הקים את ארבל ב־2017 והשלים גיוס של 700 מיליון שקל בסגירה הראשונה ושל 1.025 מיליארד שקל בסך הכל. משקיעי העוגן בקרן הם חברות הביטוח הראל והפניקס וקרנות הפנסיה עמיתים. לאלה צפויות להצטרף בגיוס הנוכחי חברות ביטוח נוספות. 

לצד הסל כולל הצוות שמוביל את הקרן את לב, מייסד־שותף בקרן המנוף KCPS, שכיהן גם בתפקידים בכירים בקבוצת סיטי וניהל השקעות נוסטרו בתחום החובות המסופקים ואג"ח של חברות בקשיים; דייב גל, מהשותפים והמנהלים בקרן המנוף אוריגו; ורד קרין, בעבר מנהלת אשראי לא סחיר בבית ההשקעות פסגות, שכיהנה גם בעבר כקצינת האשראי של בית ההשקעות אלטשולר שחם; ואלעד חן, שהיה מנהל כספים בקרן אלטו ורואה חשבון ב־EY.

בחלק מהעסקאות הקרן מקבלת אופציות למניות

ארבל היא קרן חוב, בניגוד לקרן פרייבט אקוויטי, ורוב השקעותיה הן בהלוואות למימון עסקאות וחברות. בחלק מהן היא מקבלת אופציות למניות. קרן ארבל 1 כבר השקיעה 1.008 מיליארד שקל, כמעט כל סכום הגיוס. מתוך סכום זה חזרו 150 מיליון שקל כקרן של הלוואות שהעניקה ויושקעו בעסקאות נוספות. הקרן מחויבת להשקיע את כל כספיה, כולל כסף חוזר, בתוך 4 שנים מסגירתה. הריבית על הלוואות אלה עמדה על 75 מיליון שקל - סכום שחולק למשקיעים בניכוי הוצאות הקרן - והתשואה עמדה על 20.4% (IRR). התשואה הגלומה ביתר העסקאות היא 16.7%, לא כולל רכיב אופציות.

הקרן גובה כ־1.5% בעבור דמי ניהול בסיסיים, ומעל לתשואה של 8% הרווח מתחלק בצורה שווה בין מנהלי הקרן לבין המשקיעים. עד כה לא הושגה תשואה זו, ולכן עמדו דמי הניהול שגבתה ארבל על 15 מיליון שקל לשנה וכ־40 מיליון שקל עד היום.

השקעות הקרן מתמקדות בעיקר בהלוואות לחברות ישראליות או קשורות לישראל, בהיקף של 10–150 מיליון שקל, ובמודל של ריבית עם השתתפות ברווחים ואופציות להמרה. תשואות היעד של הקרן הן 15% ומעלה ברמת תיק ההשקעות.

אמיר הסל, מייסד,בעלים ומנהל קרן ארבל צילום: אוראל כהן

מאז הקמתה ביצעה קרן ארבל 20 עסקאות, וברבעון השני השנה, שהיה פורה במיוחד, השקיעה 200 מיליון שקל.

על פי המצגות שלה, מגדירה קרן ארבל את תחום פעילותה ככזה שמתאפיין בתחרות נמוכה, מיעוט שחקנים פעילים ואפשרות לקבל תשואות אקוויטי בסיכון חוב. משבר הקורונה, שיצר מצוקת נזילות, יצר גם זרם הזדמנויות גדול.

עקב הקשחת הרגולציה על הבנקים והגופים המוסדיים, והעלייה בהיקף הנכסים שהמוסדיים מנהלים - דבר שמעלה את רף המינימום של עסקאות האשראי שהם מבצעים - נוצרה שכבת חברות ועסקאות שאינן מקבלות מענה מהמערכת הפיננסית. סוג זה של עסקאות משקף, לכאורה, סיכון גבוה יותר, אולם בארבל טוענים כי סלקטיביות הסינון גורמת לכך שרק 4%–5% מהעסקאות שמגיעות אליהם מתבצעות, וכי תהליכי בנייתן וגיבוש הביטחונות מצליחים לייצר תשואה גבוהה מ־15% ברמת סיכון נמוכה יחסית של חוב עם ביטחונות חזקים במרבית המקרים.

הקרן מנסה לנצל את מצוקת הנזילות הישראלית והעולמית בשל משבר הקורונה, ומציינת במצגת הגיוס שלה שתי הלוואות בתחום המלונאות, שבהן יש אפשרות לאירוע כשל, ובגללן הפרישה 6 מיליון שקל. אחת מהן היא רשת מלונאות צעירה, שקיבלה מהקרן דחייה להחזר ההלוואה.

קרנות דומות לה בשוק הן קרן כלירמרק, בהיקף של 2 מילארד שקל, שמשקיעת העוגן בה היא מגדל; קרן יסודות של יצחק מירילשוילי - אף היא בהיקף של כ־2 מיליארד שקל; קרן שקד, שהמשקיעה הגדולה בה היתה כלל ביטוח, שנוהלה באותה עת בידי ענת לוין, ואשר הוקמה בידי גיל דויטש ורוני בירם, יוצאי אקסלנס; קרן ויולה קרדיט, המנוהלת בידי רותי שמחה, וקרנות נוספות קטנות יותר, ובהן פנינסולה וקוגיטו. גם קרן להב של גיורא עופר ויעל גיט פועלת בתחום החוב במקביל לפעילותה בתחום האקוויטי. בימים אלה מנהלים שלמה זוהר ומנכ"ל אי.די.בי פתוח לשעבר ערן סער מגעים ראשוניים להקמת קרן נוספת.

מבין 20 העסקאות שביצעה ארבל בולטת הלוואה של 153 מיליון שקל שניתנה לרכישת מניות בחברת לוגיסטיקה גדולה - חלקה במזומן וחלקה בערבות. ארבל קיבלה אופציה לשש שנים לרכישת 25% ממניות חברת הלוגיסטיקה במחיר העסקה. הריבית בעסקה היא 7% לשנה, כולל הוצאות. ארבל אינה מפרטת את עסקאותיה, אולם ל"כלכליסט" נודע כי מדובר במימון רכישה של 50% מחברת השילוח פריץ בידי קרן פורטיסימו מידי אבשלום נוריאל, שבינתיים רכש את המניות חזרה במחיר דומה לזה שבו מכר, ואחרי חילוקי דעות בין השותפים. התשואה הצפויה מהריבית הכוללת לפי המצגת היא בריבית בסיסית של 11.3%.

הלוואה אחרת, של 57 מיליון שקל, היא זו שניתנה לרשת מלונאות צעירה  והתשואה הצפויה ממנה היא של 16.3%. ארבל העניקה מימון גם לקבוצת הנדל"ן אלדר בהיקף של כ־83 מיליון שקל.

עסקאות נוספות היו מימון רכישת חברת הוסטלים ב־20 מיליון שקל; מימון רכישת חברת תוכנה ישראלית ב־17 מיליון שקל; מימון חברה המפעילה צי מטוסים פרטי ב־15 מיליון שקל; ומימון נדל"ן בספרד ב־11 מיליון שקל. עסקה נוספת היא של איגוח מגובה ביטחונות באוסטרליה של 60 מיליון שקל, שמתוכם נוצלו 44 מיליון. בעסקה שהיקפה 10 מיליון דולר מימנה ארבל הקמה של מרכז רפואי לטיפולים קוגנטיביים באמצעות תא לחץ. עסקה מעניינת נוספת היתה הלוואה של 15 מיליון דולר לחברת טכנולוגיה, שהחזירה כבר את ההלוואה בתשואה של 18%. ארבל מציינת כי לאחר שהחברה כשלה במימוש תוכניתה העסקית להגדלת הגבייה

מפטנטים, לקחה הקרן שליטה על תקבולי הפטנטים והנהיגה שורת צעדים עסקיים, שהובילו לכך שבסוף מרץ השנה היא קיבלה את מלוא הקרן והריבית בנוסף לאפסייד. התשואה של ארבל מהעסקה עמדה על כ־20% והמכפיל כ־1.3.

משבר הקורונה פגע בכל חברות הפורטפוליו

באשר להשפעת משבר הקורונה על עסקיה מציינת ארבל כי לטווח הקצר פגעו הסגר, הצניחה בפעילות והעלייה בחששות ובחוסר הוודאות בכל חברות הפורטפוליו שלה - פגיעה שהובילה לפניות לניצול הזדמנויות לעסקאות המשך. הקרן מציינת כי היא בקשר שוטף עם חברות הפורטפוליו, וכי אלה עדכנו את תוכניות העבודה ואת תקציביהן בעקבות המשבר, וחלקן פנו לתוכניות סיוע והזרמות אקוויטי. על פי הקרן, למרבית חברות הפורטפוליו שלה יש - למרות הפגיעה - אמצעים להמשך פעילותן, ולא נשקף כרגע סיכון מוחשי לארבל להפסדי קרן או ריבית. זאת למעט שתי חברות המלונאות.

ארבל מציינת גם את האפשרות שנוצרה על רקע משבר הקורונה לרכישת חברות במצוקה, בין היתר מכונסים, ומעריכה כי מצוקת האשראי במשק צפויה להימשך בתקופה הנראית לעין.