חזית נגד גפני: "כלכלה חופשית ותקינה מתבססת על שקיפות, לא על שקרים"

כוונתם של גפני ושל ח"כ יעקב אשר שהגישו את הצעת החוק טובה לכאורה - לסייע ללווים שנקלעו לבעיות במשבר, שלא להפוך לאוכלוסייה מודרת אשראי. אולם באופן נדיר, נרשם כמעט קונצנזוס במערכת הפיננסית ובקרב הרגולטורים כי להצעת חוק זו עלולות להיות השלכות דרמטיות, מהתייקרות ההלוואות ועד למחנק אשראי.

יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני. במערכת הפיננסית מייחלים לפשרה, שתקבור את החוק צילום: אלכס קולומויסקי

"הצעה שמתאימה למדינה קומוניסטית"

לפתור בעיות על ידי מחיקת היסטוריה, זו הצעת חוק שמתאימה למדינה קומוניסטית", אמר ל"כלכליסט" מיכה אבני, מנכ"ל קבוצת פנינסולה ויו"ר איגוד חברות האשראי בחוץ בנקאי בישראל, שלא חוסך במילים קשות. לדברי אבני, "כלכלה חופשית ותקינה מתבססת על מידע חופשי ושקיפות, לא על שקרים".

גם ראש אגף לניהול סיכונים בבנק לאומי, זוהרית יוגב, מתנגדת למהלך. "צריך להבין שלמחוק את כל הנתונים זה אומר למחוק גם נתונים טובים לחלק מהלקוחות", היא מסבירה, "הבנק יהיה הרבה יותר חשדן וקפדן, ומטעמי ניהול סיכונים יתמחר כל הצעה גבוה יותר, פשוט כי אין מידע. אין לי דרך לדעת מה קרה לאדם הזה בשלושה-ארבעה חודשים האחרונים, אולי הוא היה לקוח מצוין אבל אין לי מידע על זה אז אני אהיה חשדנית יותר לגבי כולם".

לא רק נותני האשראי מתנגדים להצעה. גם בנק ישראל העביר מסמך מפורט המנמק את התנגדותו למחיקת הנתונים, וכתב כי הדבר עלול להביא למחנק אשראי, וכי גם במדינות אחרות בעולם בעלות מאגר נתוני אשראי, לא בוצעו מחיקות נתונים בעקבות משבר הקורונה.

לאחר שעברה הצעת החוק את ועדת השרים, נקבע כי היא תקודם לאחר דיון בין משרדי המשפטים והאוצר, כאשר ככל הידוע הדרג המקצועי בשני המשרדים מתנגד להצעה. ל"כלכליסט" נודע כי על רקע ההתנגדויות, מתנהל מו"מ בין גפני לבין משרדי האוצר והמשפטים במטרה להגיע לפשרה.

משתדלים לא לעצבן את יו"ר ועדת הכספים גפני

אם מדובר היה בהצעת חוק של אחד מחברי הכנסת, סביר כי היא הייתה נפסלת לאור ההתנגדויות, אולם מכיוון ומציע החוק הוא יו"ר ועדת הכספים, הרי שמדובר בסיטואציה מורכבת יותר, על אחת כמה וכמה בסיטואציה הפוליטית הנוכחית של קואליציה לא יציבה. במשרד האוצר, שם זקוקים לגפני לאישור התקציב, שומרים את הקלפים קרוב לחזה והסכימו רק למסור כי "הנושא נמצא עדיין בדיונים ועל כן לא נתייחס בשלב זה".

לעומת זאת, במשרד המשפטים הסבירו מדוע מדובר בהצעה בעייתית ולכן יש להתנגד לה: "הצעת החוק עלולה לפגוע הן בנותני האשראי והן בלקוחות המבקשים לקבל אשראי, בפרט בתקופה זו, שבה לקוחות נדרשים לאשראי", נמסר ממשרד המשפטים בתגובה לפניית "כלכליסט".

עוד אומרים במשרד המשפטים כי "אי הכללת מלוא המידע במאגר, יוביל לכך שהמאגר יהיה חסר, ויגרום לכך שנותני האשראי לא ירצו לקחת סיכון, ובהכרח, יראו את הלקוחות ככאלו שאינם עומדים בפירעון החובות. היעדר מידע במאגר לא ישפר את מצבם של מקבלי האשראי, אלא דווקא יגרום לנותני האשראי לראות בכל הלקוחות כ'חשודים' באי עמידה בתשלומים. בשל היעדר המידע, קיים חשש כי נותני האשראי יניחו כי הלקוחות אינם עומדים בתשלום ההלוואות וייקרו את עלות האשראי בהתאם. בהתאם להחלטת ועדת שרים, אנו נמצאים בקשר עם הח"כ המציע על מנת להגיע לנוסח מוסכם, לטובת הלקוחות".

כאמור, במערכת הפיננסית נושאים עיניים ומקווים כי תגובש פשרה סבירה וכי הצעת החוק המקורית לא תתקדם. מיכה אבני טוען כי "מה שקרה לפלוני בעת משבר זה מידע חשוב כדי להבין את איכות החוזה שנחתם מולו ולקבל החלטות אשראי נכונות. לדעת מי מתנהל באחריות ומי בצורה חפוזה זה חשוב לא רק לנותן האשראי היום או מחר, אלא גם למי שיתן אשראי גם בעוד שנתיים. מי שהתנהל באחריות ראוי לקבל יותר אשראי במחיר יותר נמוך. המחסור במידע יצור ואקום שאף גוף רציני לא יכול להתמודד איתו".

מאז שהחל לפעול מאגר האשראי הגופים הפיננסיים, מתבססים עליו בצורה משמעותית בעיקר במתן אשראי דיגיטלי שמאושר מראש, והוא זול ונגיש יותר לצרכנים. מעבר לעלויות הגבוהות, מסבירה יוגב כי בהיעדר נתונים הלקוחות לא יוכלו לקבל הצעות בדיגיטל ויצטרכו להגיע לסניף, כך שגם חווית הלקוח תפגע מהמהלך.

"מדובר בהחלטה גורפת שאין ממנה דרך חזרה", מזהירה יוגב, שלדבריה במידה והחוק יעבור, לקוחות חדשים יתקשו מאוד לקבל אשראי מהבנקים, כיוון שאלו לא יחזיקו בשום מידע אודותם. "אנחנו נראה פחות אשראי שניתן ללקוחות ומה שיינתן לא יהיה מתומחר נכון".

מטעויות במתן אשראי ועד פגיעה בתחרות

יוגב הוסיפה עוד כי "היעדר הנתונים יכול לגרום לנו לתת אשראי נוסף ללקוחות ממונפים ובעייתיים - מה שרק יכניס אותם לבור יותר גדול ויסבך אותם עוד יותר, זו התנהלות חסרת אחריות מצד הבנק אבל זה יכול לקרות אם אין בידנו נתונים".

סכנה נוספת שנקפת מהצעת החוק היא פגיעה בתחרות, בעיקר עבור הארגונים החוץ בנקאיים. בעוד שכל בנק מחזיק בהיסטוריית נתונים ופעולות על כל אחד מהלקוחות, לארגונים החוץ בנקאיים אין רישום כזה, מה שבהיעדר מאגר נתוני אשראי ממשלתי מסמא את עיניהם לחלוטין במעמד מתן האשראי. לכן, בעמדה הצפויה היום של בנק ישראל, הוא יציע לפרסם את הנתונים תחת סימון המקטלג את האירוע - למשל פיגור בהלוואה - ככזה שהתרחש במהלך תקופת משבר הקורונה.

"מדובר במהלך שיפגע במשק, שיצמצם את התחרות, יחזיר את השוק אחורה ושוב ישאיר את הקלפים בידיים של הבנקים", אמר ל"כלכליסט" ד"ר גל אביב, מנכ"ל בלנדר.

בלנדר מוסיף ואומר כי "הרי בפני הבנקים חשופה האינפורמציה אודות דירוג האשראי של הלווים לגבי התקופה ממרץ ועוד יולי, ואין ספק שהם יעשו בה שימוש. צודק בנק ישראל שטוען כי המהלך הזה רק יגרום לצמצום ההיצע ולמחנק אשראי. אנחנו בבלנדר שואפים להעמיד חלופה הוגנת וטובה אל מול המונופול של הבנקים, אולם מהלך שכזה יגרום לנו להסס עקב העדר מידע מספק. ושוב, מי שיפגע הוא האזרח".

"כבנקאית, הרבה יותר מפחיד אותי כשמחליטים למחוק את הנתונים לגמרי מאשר להגיד - אלה הנתונים, בואי נתמודד איתם", מדגישה יוגב. "צריך לשים את המידע במאגר ולתת לבנק להפעיל שיקול דעת תחת כותרת של תקופת קורונה". אולם, אבני דווקא מביע התנגדות לכך: "לא צריך להעלים נתונים, לא לסמן ולא כלום. אנשים מספיק מבוגרים ואחראיים כדי לדעת ששנת 2020 הייתה שנת קורונה וכל אחד צריך לייחס לזה את המשקל הראוי לדעתו. אם המדינה רוצה להעמיק סיוע לחלשים ונפגעים, היא צריכה לסייע איפה שצריך ולא להתעסק בשקרים".