שיעור מטופלי הרווחה המובטלים זינק פי 5.5

שיעור המטופלים בלשכות הרווחה שהם גם מובטלים זינק מאז תחילת משבר הקורונה פי 5.5 – מ־4% ל־22%. האבטלה מחמירה מאוד מצוקות כלכליות וכן עלולה להחמיר בעיות כמו אלימות או התמכרויות. תופעה נוספת היא שהבעיה התרחבה מהפריפריה למרכז. כך, למשל, באשכול פריפריאלי 10 הכולל את תל אביב ויישובים סמוכים זינק שיעור האבטלה של מטופלים בלשכות פי 11 מ־2% ל־22%. כך עולה מנתוני משרד העבודה והרווחה ושירות התעסוקה שהגיעו לידי כלכליסט.

הנתונים משווים את נתוני החודשים ינואר–פברואר 2020 לפני משבר הקורונה עם נתוני מרץ–אפריל, כלומר החודשיים הראשונים של המשבר. בתקופה הזו גדל מספר המובטלים מ־164 אלף ל־1.15 מיליון איש. חלק משמעותי מהמטופלים בלשכות הרווחה כלל לא נמצאים בשוק העבודה, כלומר הם אינם עובדים ואינם מחפשים עבודה מסיבות בריאות או חוסר תפקוד. לכן הם אינם נכללים בנתוני האבטלה.

לפני כשלושה שבועות כבר פרסם משרד העבודה והרווחה שבחודש יוני חלה עלייה של 68% במספר הפונים ללשכות הרווחה יחסית לתקופה המקבילה אשתקד. עכשיו מתברר שבמקביל יש גם החמרה במצב המטופלים. אם בשלושת השבועות הראשונים של יוני 2019 היו 2,900 פניות ללשכות, הרי שבתקופה המקבילה ביוני 2019 זינק המספר ל־4,900.

ישראל כץ ואיציק שמולי צילום: אלכס קולומויסקי, עמית שעל

בראשית השנה היו רק 4% מהמטופלים בלשכות מובטלים. באפריל הגיע שיעורם ל־22%. התופעה הבולטת ביותר היא התפשטות תופעת מטופלי הרווחה המובטלים מהפריפריה למרכז. לפני המשבר עמד שיעור מטופלי הרווחה המובטלים בעשירונים הפריפריאליים 4-3 על 7%. זה היה כמעט פי 3 משיעור של 2.5% בעשירונים 10-7, כלומר במרכז הארץ. בחודשיים הראשונים של משבר הקורונה כבר הגיע שיעור המטופלים המובטלים בעשירונים 10-2, כלומר כמעט בכל העשירונים, ל־23%-21% .

זה אומר שבעשירון העשירי שכולל את תל אביב היתה עלייה פי 11, מ־2% ל־22%. זה קרה כנראה בגלל שבני ברק החרדית והענייה, שבה שיעור אבטלה גבוה, נכללת בעשירון זה. חריג מהתמונה הזו הוא העשירון הראשון, כלומר הפריפריה הרחוקה, שבו 32% ממטופלי הרווחה מובטלים, בגלל שהוא כולל את עיר התיירות אילת. עשירונים פריפריאליים מודדים את המרחק ממרכז הארץ ומערים גדולות.

על התרחבות התופעה של מטופלי רווחה מובטלים מהפריפריה למרכז מעידה גם ההשוואה בין ערבים ליהודים. אם אצל הערבים עלה שיעור המובטלים בין מטופלי הרווחה פי 3.3 מ־6% ל־20%, הרי בין היהודים הוא עלה קרוב לפי 8 מ־3% ל־23%.

עלייה באלימות במשפחה

מטרידות מאוד גם התופעות שאליהן מצטרפת האבטלה. בקרב המשפחות המטופלות בשל אלימות עלה שיעור המובטלים פי 5.5 מ־5% ל־27%. בקרב המשפחות המטופלות בשל תפקוד הורי לקוי הוא עלה כמעט פי 6 מ־4% ל־23%. בקרב המשפחות המטופלות בשל התמכרויות ועבריינות עלה שיעור האבטלה פי 3.3 מ־7% ל־23%. קשה שלא לצפות להחמרה קשה גם בסימפטומים המקוריים שבגללם מטופלת המשפחה.

סמנכ"ל מחקר ואסטרטגיה במשרד העבודה והרווחה ניר קידר אמר ש"האוכלוסיות החלשות ביותר נפגעו. מדובר באוכלוסיות שהיו להן מצוקות אחרות כמו אלימות ועכשיו נוספה מצוקת העוני". במקביל, הוא מציין, מגיעות אלפי פניות חדשות ללשכות מדי חודש. קידר אומר ש"מערכת הרווחה נכנסה למשבר בלי שומנים. כדי שהיא תוכל לתת מענה, צריך להוסיף תקנים לעובדות סוציאליות ותקציבים ולתת מענה לשביתת העובדות הסוציאליות".

לדבריו, "מאות אלפי עניים הולכים להישאר במצב הזה לאורך זמן כי אין מקומות עבודה פנויים. אנחנו רק בתחילת הגל החברתי של הקורונה והמספרים שאנחנו רואים זה כלום לעומת מה שעוד נראה. וזה כבר לא עניין של פריפריה אלא בעיה ברמה הארצית".

שר העבודה והרווחה איציק שמולי אמר בתגובה ש"אנו מזהים יותר ויותר עניים חדשים אשר נפגעו מהמשבר ומגיעים לקבל סיוע בלשכות הרווחה. הקורונה החברתית לא פוסחת על אף אחד ולצערנו נראה כי היא כאן לעוד זמן רב".

לדבריו, "המחלקות לשירותים חברתיים והעובדים הסוציאליים הם החזית שמטפלת בשבר החברתי ובמשפחות הקורסות. על מנת שיוכלו לטפל בנפגעי המשבר הכלכלי, על משרד האוצר להתייחס ברצינות לדרישות שעולות מן השטח להגדלת המשאבים. מאות אלפים נפגעים קשה ואנחנו חייבים פתרון מהיר״.