הצעה: לאסור על המשרדים של נציגי הלשכה בוועדה לבחירת שופטים להופיע בבתי משפט

בעוד יומיים יחול המועד האחרון לאיסוף חתימות לצורך הגשת מועמדות לכהן כנציג לשכת עורכי הדין בוועדה לבחירת שופטים, וכעת אל קלחת הלחצים והמתח בה שרויים אלו שרואים עצמם מועמדים, מתווספת "צרה" חדשה: עו"ד אילן בומבך, חבר המועצה בלשכה, דורש לכנס דיון דחוף ולקבל החלטה לפיה נציגי הלשכה בוועדה יידעו מראש שהם וגם כל עובדי משרדם לא יוכלו להופיע בבתי משפט, למשך כל תקופת הכהונה שלהם בוועדה.

ההצעה של עו"ד בומבך באה לתת פתרון למצב בעייתי ביותר בו העו"ד שמשמש נציג בוועדה לא מופיע בעצמו בבית משפט כי החוק אוסר זאת עליו, אולם שותפיו ועובדיו יכולים להופיע בחופשיות. לטענת רבים, בכך ניתן יתרון לא הוגן לאותו משרד, ובפרט כשהדיון המשפטי מתנהל בפני שופט שמעוניין בקידום או ממתין להחלטה בדבר קידום.

עו"ד אילן בומבך צילום: ראובן קפוצ'ינסקי

האם אפשר באמת לצפות משופט שרוצה לדוגמה להתקדם מבית המשפט המחוזי לבית המשפט העליון, שלא יחשוב ולו לרגע, להשלכות שיכולות להיות לפסיקה שלו בתיק רגיש ומורכב, אם יפסוק, למשל, נגד המשרד שאחד השותפים בו הוא נציג הלשכה בוועדה?

זוהי סוגיה שהתעוררה לדיון ציבורי בתקופה בה עו"ד אפי נוה כיהן כנציג הלשכה בוועדה, שכן לנוה יש משרד מצליח מאוד בתחום הביטוח ועורכי דין ממשרדו הופיעו בעשרות תיקים מידי שבוע, ובין היתר בפני שופטים שהיו תלויים בנוה (ובשאר חברי הוועדה) לצורך קידומם.

עד לשעה זו לא התקבלה תגובתו של ראש הלשכה אבי חימי לדרישת בומבך לכנס דיון דחוף בנושא, אולם ההצעה כבר הספיקה לעורר סערה בקרב חברי מועצה, שטוענים כי נורמה מסוג זה עלולה להביא לכך שחלק גדול מהמועמדים לכהן בועדה, יוותרו על התפקיד.

לטענת חבר מועצה, ההצעה של בומבך, גם אם היא נכונה בהיבט העקרוני והערכי, תביא בפועל לכך ש"רק מובטלים ירצו לכהן בועדה לבחירת שופטים". מנגד יש האומרים שישנם גם עורכי דין בכירים ביותר, שיהיו מוכנים לוותר על הופעות שלהם או של אנשי משרדם בבתי משפט למשך מספר שנים, ומי שאינו מוכן לוותר על כך, ממחיש את ניגוד העניינים שצפוי להיווצר.

במסגרת מכתבו, בומבך מפנה לסעיף 53 לחוק לשכת עורכי הדין הקובע שעורך דין שהוא חבר בוועדה לבחירת שופטים "לא ייצג צד בבית משפט, בבית דין דתי, בבית דין לעבודה או בלשכת הוצאה לפועל" שהשופטים או הרשמים המכהנים בו נבחרים או מתמנים על יסוד המלצת הועדה שבה הוא מכהן, כל עוד הוא חבר באותה ועדה.

הטעם להוראה זו טוען בומבך הוא ברור: מצב בו עו"ד שהוא חבר ועדה לבחירת שופטים מייצג צד בפני שופטים מכהנים התלויים בו כדי להתקדם, הוא בעייתו ביותר. אלא שלדברי בומבך במכתב, נוסח הסעיף מאפשר מצב בעייתי, בו שותפיו של אותו עו"ד וכן עובדיו או מעבידיו, יוכלו להופיע בחופשיות בפני בתי המשפט כי "החוק מאפשר זאת".

בומבך פונה לראש הלשכה ולכל חברי המועצה וטוען "חובה עלינו לתקן מצב בעייתי זה, כך שהחוק יאסור גם על שותפיו, עובדיו ו/או מעבידו של אותו עורך דין שהוא חבר ועדה לבחירת שופטים, להופיע בפני בתי המשפט". בומבך טוען שעל הלשכה להתייחס באופן מרחיב ומהותי לעיקרון בדבר מראית פני הצדק ו"צריך לצאת מסר חד משמעי מגרונה (של הלשכה) בדבר ניקיון הליך בחירת השופטים".

לדבריו, אי תיקון המצב הקיים רק יחמיר את חוסר האמון של הציבור בהליך בחירת השופטים ובטוהר כוונותיה ומעשיה של הלשכה. בנוסף מפנה בומבך לכללי ניגוד עניינים החלים על חברי מועצה ותוהה מדוע יש הבדל ביניהם לבין חבר לועדה לבחירת שופטים שאינו כפוף להסדר ניגוד עניינים דומה.

בתוך כך, חברת המועצה עו"ד גליה שמילוביץ גרינגרד פנתה גם היא היום לראש הלשכה חימי וביקשה שהמועצה הארצית תבחר במועד אחד לא רק את נציגיה בועדה לבחירת שופטים אלא גם את הנציגים בשלל ועדות בחירה ומינויים נוספים ולמשל ועדת מינויים לדיינים, לקרדיים, לבחירת יועץ משפטי לממשלה, לבחירת רשמי הוצאה לפועל, למינוי יועצים משפטיים, לועדת סנגוריה צבאית ועוד.

לטענתה נכון יותר לקבוע מועד בחירה אחד מרוכז בו תבחר המועצה הארצית את כל נציגיה וכך יהיה חיסכון בעלויות, צמצום חשש בגין נגיף הקורונה וצמצום באווירת חוסר אמון, קרעים ותככים בין חברי המועצה.

מנגד כמה חברי מועצה אמרו לכלכליסט שלדעתם מהלך מסוג זה בפועל יביא בעיקר לקידום עסקאות ודילים ויצמצם את הסיכוי לבחירה עניינית של מועמדים מתאימים לכל אחד מהתפקידים הללו בנפרד.