איילת נחמיאס ורבין: "לעסוק בסיפוח כעת זה יותר מדי למגזר העסקי ולמדינה בכלל"
הח"כית לשעבר וסגנית נשיא התאחדות התעשיינים אמרה בכנס הסיפוח של כלכליסט, כי "מדובר כרגע במגה תוכניות כלכליות וצריך לדבר על ניו דיל ישראלי. אני מתקשה לראות איך עושים אירוע דרמטי כמו סיפוח במצב הנוכחי". לדבריה, אם הסיפוח יכלול את בקעת הירדן, "אז לפחות צריך להשקיע שם את כל המשאבים על מנת לחזק את היישובים שם, על חשבון המאחזים הבלתי חוקיים"
"אני חושבת שלעסוק כעת בנושא הסיפוח זה יותר מדי לא רק בשביל המגזר העסקי, אלא בשביל מדינת ישראל גם במונחי רווחה ומונחים חברתיים", כך אמר היום (א') הח"כית לשעבר וסגנית נשיא התאחדות התעשיינים איילת נחמיאס ורבין בכנס הסיפוח של כלכליסט. נחמיאס ורבין שוחחה בנושא עם כתב כלכליסט עמרי מילמן.
"קשה מאד להתעסק עם החלת ריבונות/ סיפוח. כל אחד קורא לזה מהפוזיציה שלו בעת הזו", אמרה נחמיאס ורבין. "אנחנו מדברים כרגע על מגה תוכניות כלכליות, צריך לדבר על ניו דיל ישראלי ונראה לי שמאד מסובך לעשות את זה כשבמקביל בונים תוכנית רב שנתית לצה"ל. אני מאד מתקשה לראות איך עושים את זה, כי זה אירוע דרמטי. אני מקווה שככל שהדבר הזה ייעשה, שהוא ייעשה בצורה נכונה".
כח"כית נפגשת עם לא מעט נציגים אירופים בעקבות עתירה של ייקב ישראלי שהוגשה לבית הדין הבינלאומי בהאג, בדרישה שלא לאפשר חרמות נגד מוצרים ישראלים. מה למדת מהאירוע?
"עסקתי כל הזמן בנושא הזה של חרמות וסימון מוצרים ישראליים, התנגדתי בכל דרך. כאזרחית אני צורכת גם מוצרים מיהודה ושומרון וגם מרמת הגולן וכמובן שהיה על זה ויכוח פוליטי גדול. יקב פסגות החליט שהוא עותר בעצמו לבית הדין בהאג על מנת שיקבע שחרם הוא לא דבר שאפשר לעשות על מוצרים ישראליים. לצערנו הרב הפסיקה היתה הפוכה ממה שקווינו, כי במידה רבה זה היה למשוך בצמות של אירופה. הייתי בפרלמנט האירופי ובעוד בהרבה מקומות כדי להגן על העמדה הישראלית, שאסור להחרים מוצרם גם אם הם מיהודה ושומרון. זה אירוע דרמטי כי הוא חידד את העמדה האירופית".
איילת נחמיאס ורבין, סגנית נשיא התאחדות התעשיינים צילום: יריב כץ
מה היה הלך הרוח של הפוליטיקאים האירופים משנפגשת אתם?
"רוב הפוליטיקאים האירופים, להוציא יחידי סגולה שתומכים בישראל, מבקשים להגיע למצב של לפחות סימון מוצרים מיהודה ושומרון, רמת הגולן, בקעת הירדן וכו'. זו עמדת הסף שלהם. כמובן שיש גם עמדה שקוראת לחרם על המוצרים האלה. אני מתנגדת לשתי העמדות האלה, תמיד התנגדתי. אנחנו מבינים שיש פה מורכבות פוליטית שעדיין לא נפתרהואני לא יודעת אם נצליח לפתור אותה. סיפוח בוודאי לא יפתור אותה".
את מדברת על כך שלאקט הפוליטי יהיה מחיר כלכלי. לתאחדות התעשיינים יש עמדה בנושא?
"אני אדם שיש לו פרספקטיבה מלאה יותר של הכלכלה גם כחברת כנסת לשעבר וגם כתעשיינית. יש עמדה מדינית פוליטית של ממשלת ישראל. אלו החלטות שהממשלה מקבלת, אנחנו לא מתערבים בנושאים האלה. אך ודאי שכאדם וכתעשיינית, יש לי עמדה יותר מורכבת ממי שמנסה לפלג אותה לימין ושמאל, באמצע. צריך להסתכל על העמדות הפוליטיות גם סביב הדיון הכלכלי, כי צריכה להיות פה הגינות וגילוי נאות בעניין".
ההערכות של 'מפקדים למען ישראל' מדברות על עלויות של 52 מיליארד שקל למשק. מי שיישא בהן מן הסתם זה המגזר העסקי שתשלומי המסים שלו יעלו.
"אגיד לך יותר מזה. המחקר שהם עשו חשוב, למרות שאלו רק הערכות, כי יש כמובן גם עלויות ביטחוניות שקשה מאד להעריך כמה הן יהיו. אני יודעת כחברת ועדת חוץ וביטחון לשעבר, כמה האיום ביהודה ושמרון נפיץ. גם ראש השב"כ וגם הרמטכ"לים הזהירו ממנו".
גורמי הביטחון שמו תג מחיר על האיום הזה?
"הם לא שמו תג מחיר על הדבר הזה".
שאלתם אותם?
"כן, אבל הבנו שמאד קשה להגיד מה המחיר על הדבר הזה ושוב, צה"ל ממלא אחר הוראות הדרג המדיני ואף פעם לא אהבתי לשים אותו בפוזיציה הפוליטית הזו. אני אומרת דבר אחד שחשוב להבין אותו. כשאתה מדבר על סיפוח של 2.5 עד 3 מיליון פלסטינים, אנחנו יודעים שברגע שאתה לוקח את הרווחה, החינוך, הבריאות, הקצבאות, על עצמך, אנחנו כבר מבינים את העלויות. ואלה לא עלויות שהמגזר העסקי יישא בהן. בסוף השאלה היא של המחיר הכללי, ויש גם עלויות עקיפות. כמו היחסים עם מדינות המפרץ ומדינות ערביות אחרות.
"מה המחיר של העניין הזה בסחר של ישראל? לכאורה בנימין נתניהו כראש ממשלה דווקא הצליח לפתח את היחסים האלה, וגם אנחנו כמגזר עסקי בונים על כך שבעתיד הם יהיו משמעותיים וחזקים. אנחנו לא יודעים מה באמת יקרה אם הסיפוח באמת יקרה.
"תוכנית טראמפ מנקודת המבט של הימין שאומר - כן סיפוח ולא מדינה פלסטינית. והעמדה שאומרת כן סיפוח עם מדינה פלסטינית, כלומר תוכנית טראמפ המלאה. כל אחד מסתכל מהפוזיציה שלו. לכן כשאני מסתכלת כלכלית, אנחנו יודעים לעבוד עם הפלסטינים ואני מדברת גם על התעשיינים שיודעים לעבוד איתם באזור התעשייה בברקן. אנחנו יודעים לעבוד עם הפלסטינים בצורה טובה מאד וגם להם יש מכך ערך רב. יש להם משכורות, זכויות סוציאליות וכו' העובד הפלסטיני מצליח לשלוח את הילדים שלו לאוניברסיטאות טובות וכו'. גם אנחנו נהנים מכח אדם שרוצה לעבוד בתעשייה.
"תמיד האמנתי שזה הדבר שבו צריך להתמקד מרגע שהבנתי שלצערי הדיון הדו צדדי עם הפלסטינים ירד מהפרק כמדיניות של ממשלת ישראל הקודמת. אמרתי לפחות, בואו נבנה את מערכות היחסים הכלכליות. צריך להגיד לזכותו של שר האוצר היוצא משה כחלון שהוט מאד שמר הטיב עם היחסים האלה. אני לא רוצה לדבר במונחים של פרס כמו חזון המזרח התיכון, אבל יש דברים קטנים כמו איל ולדמן שמעסיק מתכנתים ברמאללה ודברים שהם קריטיים לא רק לפלסטינים אלא גם לנו".
.
יכול להיות שיש בסיפוח דווקא פוטנציאל לצמיחה?
"שכשאנחנו מדברים על סיפוח השאלה היא על מה אנחנו מדברים. אם מדברים על ריבונות במעלה אדומים וגוש עציון שהופיעו בכל המפות, וצמודי גדר, אז זה סיפוח עם מחיר כלכלי שניתן לנהל אותו. אבל אם מתחילים להרחיב את זה גם לבקעת הירדן, אז לפחות צריך להשקיע בהם את כל המשאבים על מנת לחזק אותם, על חשבון המאחזים הבלתי חוקיים. אז יכול להיות איזשהו ערך כלכלי לסיפוח, גם בהנחה שהוא חד צדדי.
"אני מזכירה שסודהסטרים נאלצה לצאת מאזור התעשייה במישור אדומים ועברה לאיור התעשייה בבני שמעון. זה היה אירוע קשה ועצוב בהיסטוריה של שיתופי הפעולה בין הפלסטינים לישראלים. עדיין מגיעים פלסטינים למפעל הזה כל יום בגלל ההתעקשות של מי שהיה מנכ"ל סודהסטרים. זה היה הישג חשוב וצריך לראות איך חוזרים לזה. כי התעשיינים רוצים ויודעים לעבוד".
