דעה
מדוע חובה לבטל את הפטור ממע"מ בייבוא אישי
אפליית המע"מ יוצרת שורה של עיוותים, בהם תחרות לא הוגנת, לא שוויונית, ולא מוסרית. העיוותים האלו מחמירים במציאות שבה 850 אלף ישראלים דורשי עבודה והמדינה משוועת להכנסות
- לא לביטול הפטור ממע"מ על יבוא אישי
- ועדת הכספים האריכה את הפטור ממע"מ על דלק לעזה - רק עבור חברה של האו"ם
- ועדת הכספים דחתה הצבעה על פטור ממע"מ לדלק לארגוני סיוע בינ"ל
הדבר משול לתחרות ריצה של 100 מטר בין שני מתחרים, שבה אומרים לאחד מהם: קו המטרה שלך מתחיל 17 מטר אחרי המתחרה השני שלך. האם זו תחרות שוויונית? ובהקבלה, המגזר העסקי בישראל הוא זה שמתבקש, כבר שנים רבות, להתחיל את המרוץ 17 מטר אחרי המתחרים מחו"ל.
במציאות שבה 850 אלף ישראלים דורשי עבודה, לא יעלה על הדעת להמשיך להנציח את חוסר השוויון בין המגזר העסקי בישראל לבין ספקי החוץ. חובה לבטל את הפטור ולייצר מציאות תחרותית שוויונית, ואילו יש כאלה שלא רק שמבקשים לעגן ולהגן על הפסול, אלא אף מביעים שאיפה להרחיב את העיוות הקיים ולהגדיל את הפטור מעל ל-75 דולר.
חשוב להבין שבאיגוד לשכות המסחר איננו מתנגדים לייבוא אישי. הייבוא האישי הוא עובדה מוגמרת והוא איתנו לתמיד. יתרונותיו כמחולל תחרות ידועים. אנו בעד תחרות, אבל תחרות הוגנת. לצערנו, התחרות כיום היא תחרות בלתי הוגנת.
בהחלט ייתכן, שגם אחרי הביטול המוצדק של הפטור ממע"מ, המחירים שיציעו ספקי החוץ יהיו זולים יותר מאשר יהיה מסוגל להציע המגזר העסקי בישראל. הסיבות רבות:יתרון לגודל; קביעת מדיניות מחירים לאזור הגיאוגרפי שבו ישראל נמצאת והעלויות הכבדות שמטילים המונופולים המוחלטים בבעלות המדינה על המגזר העסקי כמו חשמל, מים, ארנונה ועוד. אבל אז, המס לא יהווה פקטור בהחלטת הרכישה. הוא יהיה ניטראלי ופער המחירים יצטמצם.
גם בהמלצות דו"ח וועדת טרכטנברג נרשמה התנגדות להחלת מע"מ דיפרנציאלי: "נדגיש גם כי העובדה כי מערכת המס בכללותה הינה פרוגרסיבית איננה מחייבת שכל מס ספציפי ייועד לצמצום האי שוויון. כל מטרה אותה רוצה לקדם מערכת המס, ובפרט מטרה חשובה כגון הגדלת השוויון, צריכה להיעשות בכלים המתאימים. המע"מ איננו הכלי המתאים למטרה זו, בניגוד למגוון כלים מיסויים אחרים כגון מס ההכנסה ומענק ההכנסה (מס ההכנסה השלילי). לאור השיקולים לעיל, החליט הצוות שאין מקום להחלת מע"מ דיפרנציאלי בישראל".
אפליית המע"מ, שגם המלצות דו"ח וועדת טרטנברג ביקשו למנוע, יוצרת שורת עיוותים:
ראשית, היא מכווצת את הפעילות העסקית בשל התחרות הלא שוויונית ופוגעת בעובדים, שעלולים לאבד את מקום עבודתם.
שנית, היא מוותרת, בקלות מקוממת, על הכנסות נחוצות לאוצר המדינה. בנובמבר 2018, במסגרת חגיגת הקניות של הבלאק פריידי, איבדה מדינת ישראל 272 מיליון שקל עקב אפליית המס הפסולה הזו ומדובר בימים בודדים. על פי הודעת דואר ישראל, בשנת 2019 היו צפויים להיכנס לישראל 68 מיליון חבילות בייבוא אישי. האם לא ניתן היה למצוא שימושים טובים לכסף שעליו מוותרת המדינה? למשל, לעזור יותר לעצמאים ולעסקים אחרים שכבר ארבעהחודשים המדינה לא מאפשרת להם לפתוח את עסקיהם?
כמו כן, לפני התפרצות הקורונה דיברו על בור תקציבי של 40 מיליארד שקל. מתישהו יצטרכו למלא את הבור הזה. כיצד תעז המדינה להטיל גזרות כלכליות קשות על הציבור על מנת לכסות את הגירעון, כשהיא מוותרת בקלות מרגיזה על הכנסה כה משמעותית? לא מטילים גזרות לפני שממצים פוטנציאל הכנסות.
שלישית, אפליית המע"מ היא לא מוסרית. כיצד ניתן להצדיק פטור ממע"מ בגין רכישה של מטען למכשיר הנייד, או חולצה ממותגת, או שאר פינוקים שחלקם בגדר מותרות, כשבישראל ממשיכים לגבות מע"מ מהשקל הראשון על תרופות? להיכן הידרדרו סדרי העדיפויות שלנו?
ישראל היא אולי המדינה היחידה בעולם שמתמרצת את הציבור שלה להסיט את רכישותיו לספקי חוץ. באוסטרליה היה נהוג פטור ממע"מ בגובה 1,000 דולר אוסטרלי. שם הבינו את השגיאה החמורה במצב זה ואת השפעותיו המזיקות על המגזר העסקי בדגש גם על עסקים קטנים ובינוניים, ומיולי 2018 בוטל הפטור לחלוטין. גם באיחוד האירופי תיקנו גם כן את השגיאה והחל משנת 2021 תחול גביית מע"מ בגין רכישות מחו"ל לתוך האיחוד.
השורה התחתונה היא ברורה: בשלו התנאים לחיסול האפליה וליצירת תנאי תחרות שוויוניים. את הפטור הלא מוצדק והלא מוסרי הזה חובה לבטל.
עו"ד שלומי לויה, סמנכ"ל משפט, איגוד לשכות המסחר