בכל מקרה זה יהיה ה"ערבי" נגד ה"דתי": מי יהיו נציגי הלשכה בוועדה לבחירת שופטים
מתחמם הקרב על נציג לשכת עורכי הדין בוועדה לבחירת משפטים. מוחמד נעאמנה או מאיר מזרחי ויש עוד אפשרויות שכולן נצבעות בפוליטיקה הארצית והברנז'אית שבוחשת בכל הכוח בעוד מאבק על דמותה של מערכת המשפט
כמו לתיבת נוח, גם לוועדה לבחירת שופטים יש להכניס זכר ונקבה. כך קובע תיקון החוק מ-2014. זכר ונקבה מכל מרכיב בוועדה – הממשלה, הכנסת, לשכת עורכי הדין ובית המשפט העליון שמיוצג כבר בידי אישה אחת ושני גברים, הנשיאה אסתר חיות והשופטים חנן מלצר וניל הנדל. הזוגות הם השרים אבי ניסנקורן (יו"ר הוועדה, שר המשפטים) ומירי רגב, חברי הכנסת צבי האוזר ואסנת הילה מארק. כל הארבעה הם חברי קואליציה לאחר שנגזל מקומו של נציג מהאופוזיציה. ועכשיו תור הלשכה לשלוח את נציגיה. על הפרק, מינוי הגבר שיחליף את עו"ד אפי נווה. בסוף השנה תיבחר מחליפתה של עו"ד אילנה סאקר. לכס הנשי יש כרגע שתי מועמדות. האחת, עו"ד ברוריה לקנר והשנייה סאקר עצמה המקווה שמינוייה כזוגתו (בוועדה) של נווה לא יפגע בסיכוייה.
ומי יחליף את נווה? מהומת המועמדים כעת בעיצומה והיא לא רק שמית אלא גם "מוסדית": האם ירוץ מועמד "פנימי" מול חיצוני, כלומר, חבר מועצה ארצית מול עו"ד שאינו "עסקן". או שהתחרות תהיה בין שני "עסקנים", חברי מועצה. בציר הראשון זה מוחמד נעאמנה (פנימי) מול מאיר מזרחי (חיצוני). בציר השני זה נעאמנה מול יצחק גורדון/יצחק נטוביץ. בכל מקרה ובשני הצירים זה ערבי מול חובש כיפה. התיוג הזה אולי עושה עוול למתמודדים, אבל משבץ אותם באופן טבעי ליהודי-ערבי, ימין-שמאל. וזהו אכן חלק מהשיח שצובע את המרוץ.
עד כה, נציגי הלשכה בוועדה היו חברי מועצה, כלומר, "עסקני" לשכה. בדרך כלל ראשי לשכה או ראשי מחוזות כמו יורי גיא-רון, רחל בן-ארי, חאלד זועבי וכמובן אפי נווה. ראש הלשכה החדש אבי חימי, במאמציו להתנער ממורשת נווה, הודיע לראשונה על מועמד חיצוני – שופט בית המשפט העליון בדימוס ד"ר יורם דנציגר. האם ניפנף בשם יוקרתי רק כדי להיבחר? האם חזר בו מדנציגר בגלל שהבין שיש לבחור עסקן מהמועצה? לא ברור. מכל מקום להתמודדות נעאמנה-מזרחי תתלווה ההכרעה בין מועמד פנימי לחיצוני. מועמד חיצוני נוסף ששקל להתמודד הוא ד"ר יובל קרניאל.
הטענה לעדיפות המועמד הפנימי היא שחבר מועצה, כנבחר ציבור, קשוב וער יותר לצרכי הגילדה. "נציג הלשכה בוועדה צריך לבחור במועמד שישמור על שלטון החוק וזכויות אדם, אבל גם על האינטרס של עורכי הדין בשופטים קשובים וטובי מזג", אומר חבר מועצה, "ואת שתי התכונות האלה מגלם טוב יותר מועמד פנימי מאשר חיצוני".
שאלה נוספת היא מעמדו המקצועי של הנציג. מזרחי היה מועמד לבית המשפט העליון, ונחשב לאחד מטובי עורכי הדין בתחום המסים. נעאמנה, 37, יו"ר ועד מחוז הוא צעיר עדיין וטרם הספיק להותיר חותם משמעותי על מפת המשפט הישראלי.
"הגיוני שלגמר יגיעו רק מועמדים פנימיים", מבטל חבר מועצה אחר את סיכויי מזרחי, "ובכל זאת אני מאמין שזה יהיה ערבי מול חובש כיפה - נעאמנה מול גורדון או נטוביץ. ואם שני הדתיים יתמודדו, השלישי, נעאמנה, ייקח. אז כנראה שאחד מהם יסיר את המועמדות". לנעאמנה מובטחים קולות של תשעת חברי המועצה הערבים וזהו בסיס טוב להשגת רוב מתוך 44 חברי הגוף הבוחר, המועצה הארצית.
שש שנים כיהן עו"ד חאלד זועבי יו"ר ועד מחוז צפון כנציג הלשכה בוועדה. חלק מהן אפילו בקדנציה של נווה. זועבי נבחר לוועדה כאשר קואליציית ה"שמאל" בראשות שלמה כהן ויורי גיא-רון שלטה בלשכה ופינקה את תומכיה במגזר בכיסא היוקרתי זה. שימורו היום, אל מול ההסתה וההדרה של הציבור הערבי, אינו דבר של מה בכך. וכאן מתמשקת הבחירה לפוליטיקה: הפוליטיקה של הבחירה, והפוליטיקה של הוועדה. כבר עתה בוחשים בבחירה חברי כנסת ופוליטיקאים מכל גווני הקשת – ערבים, דתיים, ימין ושמאל, כשהשסעים הפוליטיים האלה הם משחק מקדים לשסעים שצפויים בוועדה עצמה.
החלק הפוליטי בוועדה נמנה כולו על הקואליציה, אבל לא בהכרח על החלק שעויין למערכת המשפט. הנשים הן האגרסיביות יותר. ח"כ מארק כבר הצהירה שתחפש שופטים שתואמים את השקפת העולם הליכודית. השרה רגב לא צריכה להצהיר. במשפט האלמותי שהנפיקה פעם "למה לנו תאגיד אם אנחנו לא שולטים בו", צריך רק להחליף את התאגיד בוועדה לבחירת שופטים, ההתאחדות לכדורגל, מועצת הלול או מה שלא יהיה. הגברים מהאגף הפוליטי מתונים יותר. ניסנקורן והאוזר אינם נמנים על מחרבי המערכת, אם כי בחלוקת שבין בחירת שופטים ליברלים ושמרנים, האוזר צפוי לצדד בשמרנים וניסנקורן בליברלים.
בחלוקה הזו, ה'ערבי' צפוי לתמוך בליברלים וה'דתי' בשמרנים. לכן, התמודדות הזו מלהיטה ומתסיסה את המערכת הפוליטית. הקרב על זהות נציג הלשכה בוועדה, לפחות בעולם התיוגים והדימויים, מתכנס לקרב על דמותה של מערכת המשפט ואף מגביה לקרב על הדמוקרטיה. כמו במלים של מאיר אריאל "בסוף כל משפט שאתם אומרים בעברית יושב ערבי עם נרגילה", כך גם כאן - בסוף כל משפט שאתם מספרים על התמודדות פוליטית ומקצועית יושב ביבי עם להביור.