בשורה לחברות כרטיסי האשראי: תקרת הגיוס של גופים חוץ בנקאיים תוגדל פי שלושה

בטיוטת חוק ההסדרים שפורסמה בסוף השבוע האחרון מוצעים לא מעט תיקוני חקיקה הקשורים לעולם הפיננסים. המשותף להם הוא הניסיון להגדיל את התחרות במערכת הפיננסית ולנסות להכניס אליה חדשנות. חוק ההסדרים יאושר במסגרת תקציב המדינה, והמועד קשור ללוח הזמנים הפוליטי.

חוק ההסדרים מנסה בין היתר לשפר את יכולת התחרות של הגופים החוץ בנקאיים. במסגרת טיוטת החוק מוצעות הקלות לגיוס האג"ח של אותם גופים, שאמור לשמש למקור במתן ההלוואות. ההקלה המשמעותית ביותר היא שהחברות הללו יוכלו לגייס אג"ח בהיקף של עד 15 מיליארד שקל. כיום החוק מאפשר לגוף שאינו בעל רישיון בנקאי לגייס אג"ח שמטרתו מתן אשראי בהיקף של עד 5 מיליארד שקל.

ההקלות המוצעות בחוק ההסדרים מאפשרות לגופים החוץ בנקאיים להרחיב את סוג הפעילות. הם יוכלו להעניק מהאג"ח שגויס אשראי לצורך משכנתאות. כמו כן היום קובע החוק כי ניתן לגייס אג"ח בשוק ההון למתן אשראי למשקי בית ולעסקים עם מחזור מכירות של עד 400 מיליון שקל.

מגבלה זו רוככה, ונקבע כי רק 60% מהאשראי יצטרך להיות מפונה לגורמים אלה, ויתרת הסכומים תתאפשר גם למתן אשראי לעסקים גדולים יותר. כמו כן מוצע לבטל את המצב הנוכחי בחוק בו על האג"ח שמגייסות החברות יהיה דירוג של לפחות BBB.

משה ברקת, הממונה על רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון צילום: עמית שעל

"גיוון והרחבת אפשרויות המימון של נותני אשראי חוץ בנקאיים עשוי להוזיל את עלויות האשראי לגופים אלו, לצמצם את הפער המבני הקיים בינם לבין הבנקים, שיכולים להשתמש בפקדונות הציבור לצורך מתן אשראי, ולהגביר את התחרות בשוק האשראי למשקי בית ועסקים קטנים", נכתב בטיוטת חוק ההסדרים שפורסמה.

ההקלות בגיוס האג"ח הן רק אחד מסדרה של מהלכים שמוביל משרד האוצר בשנים האחרונות כדי לפתח את שוק האשראי החוץ בנקאי, שאמנם התפתח בשנים האחרונות, אך עדיין לא מהווה תחרות דרמטית לבנקים, ובוודאי לא הביא בשורה של ירידת מחירים.

ענת גואטה, יו"ר רשות ניירות ערך צילום: אוראל כהן, טל אזולאי, דור מנואל

בעבר לחברות האשראי החוץ בנקאי אסור היה לגייס אג"ח שמטרתו מתן אשראי, היות ומדובר בעצם בגיוס כספים מהציבור לצורך מתן הלוואות, מה שמזכיר במובן מסוים פעילות של בנק. איסור זה בוטל במסגרת חוק נאווי, ובהמשך תקרת הגיוס הורחבה ל5 מיליארד שקל, וכעת עשויה להתרחב שוב דרמטית.

מדובר בבשורה משמעותית לגופי האשראי החוץ בנקאיים ובראשם חברות כרטיסי האשראי - הגדלה דרמטית של תקרת גיוס מקורות למתן אשראי. עם זאת, בפועל גופי האשראי החוץ בנקאיים רחוקים היום מהתקרה הנוכחית של 5 מיליארד שקל. כך שלא ברור עד כמה ההרחבה הזו אכן אפקטיבית.

זאת ועוד, במשבר הקורונה רובם נכנסו לקיפאון, והתקשו לגייס חוב בשוק ההון היות ותשואות האג"ח שלהן עלו באופן משמעותי. בשוק האשראי החוץ בנקאי מציינים כי השנה הקרובה אינה שנה מייצגת לפעילות של אותם גופים: הביקוש לאשראי מלקוחות טובים יורד בתקופה זו, ועולה בעיקר מצד הלקוחות שברמת סיכון גבוהה.

"הרחבת מסגרות הגיוס תהיה רלבנטית בעיקר אחרי המשבר, כשהשוק יחזור לפעילות תקינה", מעריך גורם בשוק. עוד מוסיף הגורם כי מתן האפשרות להרחיב את גיוס האג"ח הוא בשורה טובה מעצם קיומה, שכן כעת יש להן אלטרנטיבה בה יוכלו לנופף כאשר הם מתמקחים עם הבנקים, שהם ספק האשראי המרכזי שלהן כיום.

חשוב להדגיש כי צעד זה לבדו לא יביא לצמיחה משמעותית בפעילות שוק האשראי החוץ בנקאי. אם רוצים להפוך את גופי האשראי החוץ בנקאיים לשחקן משמעותי בשוק, בעיקר בעיתות משבר, יש לחשוב על דרכים נוספות מלבד מתן אפשרות לגיוס אג"ח.

יש לשים יותר משקל על מדיניות ניהול הסיכונים שלהם והממשל התאגידי, שלא מספיק מפותחים אצל רבים מהם, ולשתף אותן במהירות וביעילות ביוזמות שונות של המדינה כמו הקרן בערבות מדינה לעסקים קטנים.

סוכני הביטוח נגד הבנקים

עוד לא הסתיים הקרב של סוכני הביטוח נגד הכוונה להעניק לחברות כרטיסי האשראי רישיון להקמת סוכנות ביטוח, ונראה כי הם עומדים בפתחו של מאבק חדש, והפעם מול הבנקים ופעילותם בייעוץ הפנסיוני.

טיוטת חוק ההסדרים מציעה לאפשר לבנקים לתת ייעוץ פנסיוני ללקוחותיהם טלפונית או באמצעים דיגיטליים אחרים, ולא רק במפגש פיזי בין הלקוח ליועץ. המערכת הבנקאית התקדמה בצורה ניכרת בשנים האחרונות במתן שירותים בנקאיים באמצעים דיגיטליים, אולם בכל הקשור לייעוץ הפנסיוני, היא לא יכלה להתקדם לאמצעים דיגיטליים בשל מגבלה בחוק.

הטריגר להקלה הזו הגיע ממשבר הקורונה: "התפרצות נגיף הקורונה המחישה הלכה למעשה את הצורך הקיים בשוק לקבלת שירותי ייעוץ פנסיוני דיגיטלי", נכתב בטיוטת החוק. כבר בעת המשבר ביקשו הבנקים שבמסגרת התקנות לשעת חירום יתאפשר להם להעניק ייעוץ פנסיוני בטלפון, היות והרוב המוחלט של סניפי הבנקים היו סגורים. אולם בסופו של דבר הדבר לא הוכנס לתקנות, ובמקום זאת יוכנס בחוק ההסדרים באופן קבוע, ולא רק לתקופת המשבר.

מי שצפויים להתנגד להקלה הזו הם סוכני הביטוח. ל"כלכליסט" נודע כי גם בעת הסגר התנגדה לשכת סוכני הביטוח להקלה זו של מתן שירות טלפוני ללקוחות הייעוץ הפנסיוני של הבנקים. "הלשכה מתנגדת לכל הקלה שתינתן לבנקים שתאפשר להם להעניק ייעוץ לציבור לקוחותיהם בניגוד לחוק", נכתב במכתב של הלשכה לממונה על רשות שוק ההון משה ברקת באפריל האחרון.

הייעוץ הפנסיוני בבנקים לא מפותח במיוחד, בעיקר כי מוטלות עליו שורת מגבלות בהם איסור על התקשרות עם מעבידים ואיסור על קבלת עמלה בחלק מהמוצרים הפנסיוניים כמו ביטוח מנהלים. נתח השוק של הבנקים בתחום הייעוץ הפנסיוני זניח ומוערך בכ־3%. ההקלה המוצעת בחוק ההסדרים היא לכאורה טכנית, אולם היא עשויה להוות פתח להקלות נוספות בהמשך, שיאפשרו לבנקים להגדיל את פעילותם בתחום זה.

סוכני הביטוח שנמצאים כיום במלחמה למנוע מחברות כרטיסי האשראי להיכנס לתחום שיווק הביטוח, עשויים לצאת במלחמה קשה עוד יותר כאשר זה יגיע להסרת חלק מהמגבלות על הבנקים בפעילות זו. לאור הלובי החזק של הסוכנים בכנסת, יהיה מעניין לראות האם אכן סעיף זה, שהוא לכאורה טכני ולא דרמטי יצליח לעבור במסגרת החוק.

בתגובה לפניית "כלכליסט" נמסר מנשיא לשכת סוכני ביטוח ליאור רוזנפלד כי "מדובר על מהלך מבית היוצר של הבנקים הגדולים אשר מבקשים לשלוח זרועות שיווקיות לעולם הביטוח הפנסיוני באופן קבוע. אנו סמוכים ובטוחים שגם ברשות שוק ההון לא יאפשרו לתת יד למצב זה".

ישראל בדרך לעוד בורסות?

טיוטת חוק ההסדרים גם מבקשת להסמיך את רשות ניירות ערך לפקח על מוצרים פיננסיים מתקדמים, ולאפשר הקמת בורסות משנה שיתמחו בנושאים שונים, כך שייהנו מהקלות בדרישות לעומת הדרישות החלות על הבורסה המרכזית בתל אביב.

בטיוטת החוק מוסבר כי " פלטפורמות מסחר אלה יאפשרו להרחיב את אפשרויות ההשקעה בשוק ההון. פתיחתם של אפיקי מימון נוספים היא בעלת חשיבות למשק, ובפרט בימים אלו נוכח משבר הקורונה שיצר צורך במציאת פתרונות מימון לעסקים המנסים לחזור לפעילות לאחר השבתת המשק".

יחד עם זאת, החוק מחדד כי האפשרות למתן הקלות אינו יוצר שינוי גורף בדיני ניירות ערך, אלא נועד לטפל במספר מוצרים ותחומים ספציפיים כמו סטארטאפים, אשר נדרשת לגביהם גמישות בהתאמתן לשוק המקומי.