היכונו לשובה של שרה
ועדת ההיתרים לא אישרה את בקשת בנימין נתניהו לקבל 10 מיליון שקל מספנסר פרטריץ' למימון משפטו. אבל היא פטרה את ראש הממשלה מהשבת 270 אלף הדולרים שכבר קיבל שלא כדין, ופתחה פתח לתרגיל משפטי חדש שבו תככב רעיית ראש הממשלה
1. סטארט־אפ זוגי: הכסף? זה בכלל הלך לשרה! וכעת תשאלו מי ביקש מתנות
ועדת ההיתרים של מבקר המדינה החליטה לאמץ את חוות דעת היועמ"ש אביחי מנדלבליט שסירב לבקשת ראש הממשלה לקבל 10 מיליון שקל מספנסר פרטריץ' למימון הגנתו המשפטית. הקורונה מתגברת, הסיפוח מתרחק, והגרוע מכל: הדרך מידו של בנימין נתניהו לארנקו מתקצרת.
- ועדת ההיתרים: נתניהו לא יוכל לקבל 10 מיליון ש' להגנה, וצריך להחזיר כסף
- ועדת ההיתרים ליועמ"ש: העבר חוות דעת על ניגודי העניינים של פרטריץ', מקורבו של נתניהו
- עוקף את ועדת ההיתרים: אנגלמן אישר לנתניהו לקחת הלוואה של 300 אלף דולר מספנסר פרטריץ'
על הדרך למדנו פרט מעניין. הוועדה החליטה לפטור את נתניהו מהחזרת 270 אלף דולר מה־300 אלף שכבר קיבל שלא כדין מבן דודו נתן מיליקובסקי. הסיבה: הכסף הלך להגנת רעייתו שרה, שהיא אדם פרטי ורשאית לקבל מתנות.
זה שווה כמה הערות: ראשית, כדאי לשים לב לסטארט אפ הזוגי הזה. השניים מסתבכים משפטית. לו אסור לגייס תרומות להגנתו, לה מותר. בהחלטה המקורית שחייבה את נתניהו להחזיר את כל ה־300 אלף לבן הדוד, לא עלה כלל עניין הגנתה המשפטית של שרה. נדמה שרעיון איגום וערבוב המשאבים צץ רק במעלה הדרך. אגב, גם בתיק המתנות, תיק 1000, הטיעון הזה יככב בענק: את המתנות דרשה וקיבלה שרה כאדם פרטי, אז מה רוצים מביבי שלא ממש אוהב שמפניות ורודות, שהסיגרים מחבלים בסינוסים שלו, ועל התכשיטים אין בכלל ויכוח למי יועדו.
ההערה השנייה מגבירה את החשד לקומבינה: 270 אלף דולר כשכר טרחה בתיק הארוחות? נתניהו עצמו עשה זבוב מהפיל הזה כשביטל וזלזל ב"תיק החמגשיות". והנה, התיק זבוב ושכר הטרחה פיל שאינו תואם את המאמץ המשפטי הנדרש. והערה אחרונה – נתניהו עדיין נדרש להחזיר 30 אלף דולר. רק עשרה אחוז מהסכום המקורי. ובכל זאת, יש להושיט יד לארנק.
2. הקרב על הנרטיב: נתניהו לא משלם כדי להדגיש שמדובר בניסיון הפיכה נגדו
למה נתניהו לא רוצה לשלם ולמה ועדות ההיתרים והיועץ מסרבים לאשר לו לקושש מימון? נתניהו מסרב בגלל הנרטיב, בגלל יחסי הכוחות, ובעיקר בגלל מנדלבליט. הנרטיב - תפרו לי כתב אישום מופרך כדי להשליך אותי מהשלטון, ואני עוד צריך להוציא מכיסי הפרטי מיליונים כדי להתגונן מהאישומים ההזויים האלה.
יחסי כוחות – נתניהו מרבה להתלונן על חוסר הסימטריה בין המשאבים האדירים שהמדינה משקיעה נגדו, שמאלצים אותו להציב הגנה הולמת בסכום שמגיע לדו ספרתי במיליונים. על כך השיבה לו בעבר ועדת ההיתרים: "היעדר הסימטריה מוצדק כיוון שרשויות המדינה פועלות למען האינטרס של הציבור בכללותו, וכדי להגן על הרבים מפני פגיעה בערכים מוגנים שיש לגבי חשיבותם הסכמה חברתית רחבה".
היועץ מנדלבליט, טוען בכיר לשעבר במשרד מבקר המדינה, קבע בעבר שחוק המתנות לא חל על התרומות ממיליקובסקי ופרטריץ', ולכן עוברת הסמכות לוועדת ההיתרים, שבכוחה לאשר חריגה מכללי ועדת אשר למניעת ניגוד עניינים. עכשיו הוא כביכול חוזר בו ומחליט במקום הוועדה.
מנדלבליט מדגיש את גובה הבקשה, 10 מיליון שקל, כבעייתי במיוחד. וגם זו בעיה. הבקשה הקודמת שהגיש בשמו עו"ד נבות תל־צור ב־2018 הייתה לשני מיליון דולר, כך שהיועץ אמור להכיר את סדרי הגודל. ההערכה שזהו בערך הסכום הנדרש נלמדת מתיקי אולמרט שהתמודד, כמו נתניהו, מול שלושה תיקים, ושילם כארבעה מיליון דולר לשלושה משרדים. אולמרט חילק תיק לכל משרד, ולא בטוח שזו תהיה גם האסטרטגיה של נתניהו. כרגע האסטרטגיה שלו היא לחסל את המשפט או לדחותו ככל שניתן. אסטרטגיית גיוס הכספים של אולמרט - להתפטר ולגייס מימון כאדם פרטי - כלל לא עולה בדעתו.
3. הכיס נשאר נעול: נתניהו דורש קודם לקבל תרומות, ורק אז יסכים לשקול לשלם מכספו
סירובו של מנדלבליט הצית ובענק את אש השטנה וההסתה נגדו מצד נתניהו ושופריו בממשלה, במפלגה ובתקשורת. כשקמה ועדת ההיתרים החדשה שמינה המבקר מתניהו אנגלמן, עתרו לבג"ץ התנועות לאיכות ולטוהר השלטון נגד אישור המימון לנתניהו. בג"ץ קבע שהעתירה מוקדמת מדי. הוועדה, בהיעדר הדרכה, ביקשה את חוות דעתו של מנדלבליט, שאסר על קבלת הכסף מפרטריץ'.
החלטת הוועדה להסתפק בעמדת היועץ ולא לדון בבקשה איכזבה את נתניהו וכנראה גם את המבקר אנגלמן. שניהם ציפו ממנה לתוצאה אחרת. החלטתה מבטאת את המשטר המשפטי המסורתי, שבו גופים וטריבונלים מנהליים מצייתים ליועץ המשפטי לממשלה, בניגוד מוחלט לעמדה השלטונית שהציעו שרי המשפטים דניאל פרידמן ואיילת שקד לשחרר את המשילות מה"פקידות" המשפטית.
הסירוב לאשר לנתניהו מימון נשען על מספר רב של נימוקים. עקרוניים וגם פרסונליים. על הכלל שאוסר ניגוד עניינים, על הבעיה במימון שנדרש בכתב אישום שקשור במתנות מבעלי הון. וגם על התנהלות נתניהו, שמסרב להעביר לוועדה מידע מדויק על מצבו הכלכלי, על התחמקותו מהחזרת 300 אלף הדולר שכבר קיבל שלא כדין (והוכשרו כעת בעזרתה האדיבה של שרה). על סירובו להשתתפות עצמית. בעבר הודיע סניגורו שנתניהו ישתתף אחרי שיאושר לו מימון, והוועדה דחתה זאת. "אין אנו יכולים לקבל מודל של 'תרומות תחילה' ואח"כ השתתפות", נכתב בהחלטתה, "הוועדה קבעה בעבר עיקרון הפוך: בטרם יפנה שר לנדבת תרומתם של בעלי הון, עליו למצות את יכולותיו ממשאביו והונו העצמי". ויש גם את 16 מיליון השקלים ממכירת מניות הפלדה שנחשפו בוועדת ההיתרים הקודמת. האם הסכום הזה דווח, האם צלח את הסדרי המס האמריקאיים או הישראליים? אין לאף אחד מושג. ותודה גם למנדלבליט שלא מורה על פתיחה בחקירה. בכל מקרה, מי שמבקש תרומות ומתנות, חייב בגילוי מלא. בהיעדרו מותר לחשוד.
4. בינתיים משתלחים: למי אכפת מדמוקרטיה כשאפשר לגרור את היועמ"ש לקרבות בוץ
להתמקדות בסירוב מנדלבליט יש תוצרים נוספים, שמשרתים את הקו של נתניהו. למשל "חשיפת" מזימת הפלתו מהשלטון באמצעות הפניית ראש הממשלה לגיוס תרומות כאדם פרטי. למשל, ניגוד העניינים של מנדלבליט, שחתום גם על כתב האישום וגם על סירוב המימון שמונע מנתניהו את ההגנה המיטבית מפני האישומים. והכל חוזר לעמדת המוצא – ההגנה הטובה ביותר של נתניהו היא ההתקפה על מערכת המשפט, שזוממת להפילו באמצעות כתב אישום מופרך. זו התזה שגם מזכה את נתניהו בעיני הבייס שלו וגם מלכדת אותו לאגרוף פוליטי וחברתי, שינתץ עבורו לא רק כל התנגדות פוליטית אלא גם את מערכת המשפט ואת הדמוקרטיה הישראלית.
ההתקפה המרוכזת הזו עלתה כעת על שולחנו של מנדלבליט בדרישות לחקור את נתניהו בהמרדה (ארבעת הפרופסורים באמצעות עו"ד דפנה הולץ־לכנר) ובהסתה לאלימות (התנועה לאיכות השלטון). הסיכוי שמנדלבליט ייעתר - והנה הוא שוב בניגוד עניינים - נמוך מהסיכוי שיורה לחקור את מעורבות נתניהו בפרשת הצוללות.
נתניהו מרוויח מגרירת היועץ המשפטי ומערכת המשפט לעימות האישי הזה. הוא גם מתחזק בקורבנותו וגם מצטייד בתירוצים לדחיית משפטו. רק מבחינה זו חבל שהוועדה לא אישרה לו את המימון. נכון, אסור שבריונות תכתיב כניעה, אבל אפשר היה למסגר כאן את החריג ולהסיר עוד מכשול ותירוץ, כדי לקדם את התאריך לפתיחת ההוכחות במשפט.