במינוי קרופיק הודיע דב קוטלר: אני הבוס

1

בראשון בערב הפתיע בנק הפועלים כשהודיע כי הדירקטוריון החליט למנות באופן קבוע את ראובן קרופיק לתפקיד יו"ר הבנק במקומו של עודד ערן שהלך בשבוע שעבר לעולמו. ההודעה הפתיעה שכן ההערכות היו כי התפקיד ייפתח גם למועמדים חיצוניים דרך הוועדה למינוי דירקטורים של בנק ישראל.

אלא שבסופו של דבר הבחירה אם למנות יו"ר מתוך הבנק או להמתין להגעת דירקטורים חדשים היתה של הדירקטוריון, שרק עדכן את בנק ישראל בעניין. באופן לא מפתיע, הדירקטוריון העדיף לשמור על מאזן הכוחות הנוכחי ולמנות פה אחד את קרופיק, שמונה באחרונה ליו"ר זמני, לאחר שערן יצא לחופשת מחלה. 

ראובן קרופיק. לא הגיע מעולם הפיננסים, דעתן אך לא כוחני צילום: אביב גוטליב

זו היתה למעשה הפעם הראשונה שבה בנק ללא גרעין שליטה מתמודד עם מינוי יו"ר לאחר שהיו"ר הקודם נפטר במהלך הקדנציה שלו. בבנק עם גרעין שליטה הסיטואציה הרבה יותר פשוטה והיו"ר ממונה על ידי הבעלים, בכפוף לאישור בנק ישראל כמובן.

אלא שבבנק ללא גרעין שליטה התהליך סבוך הרבה יותר. ראשית, הוועדה למינוי דירקטורים של בנק ישראל בוחרת בכמה מועמדים, לאחר מכן שמותיהם עוברים לבדיקת הבנק כדי לראות שאין להם ניגוד עניינים מובהק בפעילות מול הבנק. בעבר, אגב, היו מקרים שמועמדים ששמם כבר פורסם, נפסלו בשל כך. בהמשך בוחרת אסיפת בעלי המניות את הדירקטורים, ורק לאחר מכן הדירקטוריון בוחר את יו"ר הבנק.

תהליך זה אורך חודשים ארוכים ובסביבת בנק הפועלים הסבירו כי העדיפו תהליך מהיר של בחירת יו"ר מהדירקטוריון הקיים שיסיר את אי־הוודאות בנוגע לזהות היו"ר, ויאפשר המשך התנהלות רציפה של הבנק, בוודאי בתקופה של משבר כלכלי, על פני המתנה למועמדים חיצוניים.

עם זאת, היו גם כאלה שהרימו גבה לנוכח ההחלטה המהירה בעניין, וגרסו כי ראוי היה שבבנק הגדול בישראל יהיה תהליך ארוך יותר לבחירת יו"ר, שיאפשר גם למועמדים חיצוניים להתמודד על התפקיד. בכל אופן, בבנק ישראל עודכנו במהלך ואפשרו לדירקטוריון הבנק לבחור באפשרות שאותה ראה לנכון.

2

ראובן קרופיק אינה דמות מוכרת בעולם הפיננסים וקשה לומר שסומן לתפקיד היו"ר. קרופיק (69), יליד ארגנטינה שעלה לבדו לישראל, הוא סא"ל במילואים. הוא כיהן כמנכ"ל חברת כלל תעשיות ביוטכנולוגיה - שידעה ימים טובים אך גם פחות מוצלחים בתקופתו - במשך 12 שנים עד 2015. הוא בעל רקע עסקי אך אינו מגיע מהמערכת הבנקאית או מעולמות הרגולציה, ולכן מינויו אינו טריוויאלי. גורמים שעבדו עמו מציינים כי הוא נלהב ודעתן, אך אינו איש כוחני. גורמים בסביבת הדירקטוריון מספרים כי בתקופה הקצרה שבה כיהן כיו"ר זמני, השתלט בצורה נאה על ניהולו. מדובר במשימה לא פשוטה היות שמדובר בבנק ללא גרעין שליטה, כך שכל דירקטור מנסה להתבלט ויש לא אחת ריבוי קולות ודעות בישיבות.

נראה שקרופיק היה במקום הנכון ובזמן הנכון. בהרכב הנוכחי של דירקטוריון בנק הפועלים שכולל שמונה דירקטורים, הוא נחשב למועמד המרכזי לתפקיד: חלק גדול מהדירקטורים מונו לפני פחות משנתיים. ואם מנטרלים את העובדה כי הדח"צים לא יכולים להתמודד על תפקיד היו"ר, הרי שהוא סומן כמועמד הרלבנטי ביותר, לאחר שכיהן במשך ארבע שנים בדירקטוריון הבנק, בכמה ועדות של הדירקטוריון, ובהן הוועדה החשובה שעסקה בחקירה של הרשויות בארה"ב את הבנק.

דב קוטלר צילום: מקס מורון

3

המשמעות המרכזית במינויו של קרופיק היא שמנכ"ל הבנק דב קוטלר הופך רשמית לאיש החזק ביותר בבנק הגדול בישראל, היות שכאמור אין לבנק בעל שליטה.

גם בתקופת ערן ז"ל היה קוטלר דומיננטי, אולם עדיין היתה לו יותר מחויבות לערן שהביא אותו לכס המנכ"ל. ההערכות הן שקרופיק ייתן לקוטלר להוביל את האסטרטגיה והניהול, ואילו הוא יתמקד בניהול הדירקטוריון, זאת בניגוד ליו"רים אחרים בעבר בבנק, דוגמת שלמה נחמה ודני דנקנר, שנחשבו לאנשים החזקים בבנק.

4

בעוד בבנק הפועלים סגרו בתוך ימים את תהליך מינוי היו"ר החדש, הרי שישנו בנק נוסף שזה כארבעה חודשים פועל ללא יו"ר קבוע - הבנק הבינלאומי שבשליטת צדיק בינו. בסוף פברואר עזבה היו"רית אירית איזקסון את תפקידה אחרי קדנציה אחת בלבד. במקומה מונה כמ"מ קובי סיט, אלא שמאז לא מונה מחליף קבוע.

ככל הנראה מדובר במשימה מאתגרת למצוא דמות שתהיה בעלת הבנה במערכת הבנקאית, כפי שבינו ככל הנראה מעדיף, ועל הדרך גם תצליח להסתדר בין בעל שליטה דומיננטי למנכ"לית ותיקה ודומיננטית - סמדר ברבר־צדיק. בנוסף, ניתן להעריך כי גם מגפת הקורונה פגעה בתהליך הבחירה. ועדיין קשה שלא לתהות איך ייתכן שבבנק אחד נסגר התהליך בצורה זריזה, ואולי אף מהירה מדי - בתוך ימים ספורים, ובבנק אחר כבר כמה חודשים לא אוישה המשרה באופן קבוע.