אחרי שנים של השקעה בתכנון: ליצמן גונז את התוכנית להקים עיר חרדית בנגב

שר הבינוי והשיכון יעקב ליצמן קובר את התוכנית להקמת העיר החרדית כסיף, על כביש 31 מצפון לכסייפה וכ־10 ק”מ מערבית לערד.

בכירים בממשלה אמרו ל”כלכליסט” כי כבר כמה שנים שהחרדים, ובראשם ליצמן, לא רואים בכסיף פתרון מתאים לצורכי הציבור החרדי משום שהיא רחוקה מדי מיישובים עירוניים אחרים, ואף על פי כן כסף ציבורי רב ממשיך משום מה לזרום לתכנון גם בימים אלה. במקביל, בשבועות האחרונים משרד השיכון מגביר את המשאבים שהוא מקצה לפיתוח העיר החרדית החדשה ממערב לקריית גת, בשטח השייך כיום למועצה האזורית שפיר. 

בקעת הנגב. התכנון התקדם עד לרמת שכונות ורחובות, בניגוד להחלטת ממשלה צילום: החברה להגנת הטבע

משרד השיכון חתום על הסכמי תכנון מפורטים להקמת כסיף בהיקף של כ־30 מיליון שקל, ושילם בפועל כבר יותר ממחצית הסכום. המשאבים לתכנון כסיף הוקצו בתקופה שיואב גלנט כיהן כשר השיכון, והתכנון התקדם (ועדיין מתקדם בימים אלו) לרמה מפורטת של שכונות ורחובות. זאת בניגוד להחלטת ממשלה, שלפיה לא יקודם תכנון לפני שתאושר הקמת העיר, ולפני שהקמת העיר תאושר במועצה הארצית לתכנון ובנייה. ב־2015 הבהיר מינהל התכנון, במכתב שנשלח למשרד הבינוי ותוכנו הגיע לידי “כלכליסט”, כי אי אפשר לאשר את הקמת העיר בלי החלטת ממשלה מפורשת.

הבדואים זקוקים לשטח

לדעת מינהל התכנון והנהגת כסייפה, השטח שעליו תוכננה כסיף נחוץ לתושבי הסביבה ולא לאוכלוסייה מבחוץ. חאלד אבו עגאג, סגן וממלא מקום ראש מועצת כסייפה: "יש בכסייפה יותר מ־3,000 זוגות צעירים שמחכים למגרשים לבניית בית. כ־20 שנה אנחנו מבקשים את השטח שבו מתוכננת כסיף, אך גלנט התנגד”.

אדריכלית דפנה ספורטה מעמותת “במקום” אומרת כי “במרחב דרום קיימת מצוקת דיור קשה ביותר, במיוחד בקרב האוכלוסייה הבדואית, ולכן את הקרקעות הפנויות והזמינות, כגון זו של כסיף, יש להקצות לאוכלוסיית האזור, בדואים ויהודים”.

הרעיון להקמת כסיף נולד כבר ב־2007. המתחם הומלץ לבנייה משום שכולו בבעלות המדינה ואין עליו תביעת בעלות של בדואים. ב־2013 הורתה הממשלה למשרד השיכון לקדם את הקמת כסיף, אך שהתכנון והאכלוס יחלו רק אחרי שתושלם הפרוצדורה של אישור ההקמה. נוהל הקמת יישוב מחייב החלטת ממשלה מפורשת והחלטת המועצה הארצית לתכנון ובנייה. בפברואר 2016 משרד השיכון בעצמו פרסם את התוכנית האסטרטגית לדיור לאוכלוסייה החרדית ובה כתב ש“קיים ספק רב באשר להתאמת היישוב לאוכלוסייה החרדית”.

בינואר 2017 הצהיר גלנט כי כל עוד זה תלוי בו, כסיף תקום, גם אם לא תהיה חרדית. הוא הבהיר שהקמת היישוב חשובה כדי "להגביר את האחיזה בכל אזור בקעת ערד". למרות התנגדות מינהל התכנון, ובניגוד לחוות הדעת שפרסם משרד השיכון בעצמו, בדצמבר 2016 חתם משרד השיכון על הסכם עם משרד שפירא הלרמן בהיקף של 247 אלף שקל; במאי 2017 התקשר עם משרד יהל מהנדסים, ועד סוף 2018 התחייב לשלם לו 27 מיליון שקל; ובאוקטובר 2018 מונה ד"ר משה ליבוביץ' ליועץ חברתי, כדי שיפעל להתאמת התוכנית לצורכי החרדים, תמורת 567 אלף שקל. 

מימין: יעקב ליצמן ויואב גלנט. אחד מתכנן, שני מבטל צילומים: שאול גולן, נמרוד גליקמן

“בהתאם להחלטת ממשלה”

ממשרד השיכון נמסר: "בהחלטת ממשלה 877 נכתב בפירוש 'להמשיך בהליכים להקמת יישוב חדש בנגב – כסיף'. בהתאם לכך משרד השיכון, עם כלל המשרדים, פועל להשלמת כל ההליכים שנדרש, ובין השאר קידם תוכנית בעוד משרד האוצר ערך חוות דעת. ההחלטה היא בהליכי ביצוע כנדרש. משרד ממשלתי אינו נדרש לאישור הממשלה טרם עבודת תכנון. עבודת תכנון מקיפה נעשית על ידי המשרד בכל שנה במסגרת תוכנית העבודה השנתית, ועל סמך הרשאת תכנון מרשות מקרקעי ישראל.

“אין כל מניעה, מבחינת מוסדות התכנון/מינהל התכנון, לקדם תכנון לכסיף על רקע שתי החלטות ממשלה ואישור המלצת המועצה הארצית לממשלה להקמת היישוב. כמובן שמתן תוקף לתוכניות מותנה בקבלת החלטת ממשלה שלישית וסופית בדבר הקמת העיר כסיף".

השר גלנט מסר בתגובה: "ההחלטה בדבר הקמת ישוב עירוני חרדי בנגב התקבלה על ידי ממשלת ישראל עוד באפריל 2007. בשנת 2010 אישרה הולנת"ע (הוועדה לנושאים תכנוניים עקרוניים) את הקמת העיר כסיף בתל ערד שבנגב, ואף המליצה בשנת 2015 לאשר את תוכנית המתאר של העיר. מכאן שטענתכם משוללת כל יסוד. בניגוד לנכתב בפנייתכם, השר גלנט פעל בהתאם למדיניות הממשלה לאור החלטות קודמות - ממשלתיות ותכנוניות - להקמת עיר בבקעת ערד. השר גלנט גאה בפעילותו למען יישוב הנגב ורואה בהתיישבות ובבניית הארץ אבן דרך מרכזית למימוש החזון הציוני".