לא לביטול הפטור ממע"מ על יבוא אישי

לרגל "חגיגות" חוק ההסדרים, שוב עולה וחוזרת ההצעה לבטל תשלום מע"מ עד לסך של 75 דולר על יבוא אישי. הטענה המרכזית של אלו המבקשים לבטלו היא שהפטור יוצר אפלייה, לא מוצדקת, בין יצרן או יבואן המוכר בישראל לבין יצרן או משווק המוכרים את אותו מוצר בדיוק – בחו"ל.

אולם, מערכת המס בישראל (בדומה לעולם) מלאה באפליות והסדרים שונים המבטאים את שאיפותיה של הממשלה לעודד או לתמרץ פעילויות שונות – אין בכך דבר פסול. ההפך, מערכת המס יכולה להיות כלי רב עוצמה לשינוי כלכלי וחברתי.

כך, חוק עידוד השקעות הון מחלק מענקים וקובע הפחתה בשיעורי מס הכנסה לחברות העומדות בקריטריונים שונים התואמים את יעדיה של הממשלה – עסקים בפריון גבוה, בפריפריה, עסקי תיירות וכו'. האם זו אינה אפליה בין חברות?

מודל המיסוי הירוק של כלי רכב מתמרץ את האוכלוסייה לרכוש רכבים שאינם מזהמים ובכך מסייע להפחית את הנזק הסביבתי והבריאותי הנובע משריפת דלקים. האם זו עילה ליבואני הרכב לזעוק חמס?

גם התחרות היא כלי חשוב בארגז הכלים של הממשלה בבואה להשיג מטרות כגון הפחתת יוקר מחיה, יעילות כלכלית וגיוון היצע המוצרים לצרכן והממשלה משקיעה כספי ציבור בקידומה. כך, משרד הכלכלה מציע מענקים מכספי המדינה לחברות שתחלנה לפעול לקידום תחרות בתחומים שונים וביניהם: שיווק בשר בקר טרי כשר מפורק (הוראת מנכ"ל 4.36), שיווק מזון ללא גלוטן (הוראת מנכ"ל 4.37), שיווק לחם מקמח מלא (הוראת מנכ"ל 4.48) וכן הלאה.

קניות ברשת צילום: שאטרסטוק

האם הגיוני שחברות הפועלות כיום בתחום הבקר, המזון ללא גלוטן או שיווק הלחם מקמח מלא יגישו עתירה לבג" בטענה שהמדינה מפלה בינן לבין חברות שמקבלות מענק על מנת להיכנס לשוק שהן כבר פועלות בו? ברור שלא. הרי זו בדיוק מטרת מדיניות הממשלה! מערכת המס והמענקים הם רק הכלי להגשמת אותו יעד מדיניות.

קידום תחרות במשק המקומי

יבוא אישי באינטרנט מסייע לקידום תחרות במשק המקומי ולכן קבע צוות מיוחד בראשות הכלכלנית הראשית במשרד האוצר תקרת פטור ממכס של 1,000 דולר ליבוא אישי ולכן נקבעה גם תקרת הפטור ממע"מ על 75 דולר (והלוואי שהיתה עולה!).

המטרה היא ברורה – יבוא אישי מסייע לקידום התחרות ולהפחתת מחירים שהן מטרות ציבוריות בעלות חשיבות רבה. לכן, ראוי וצריך לתמרץ אותו בדיוק כפי שמתמרצים מפעלים בפריפריה, רכבים חשמליים וקידום תחרות בענפי ייצור שונים. יבוא אישי כרוך באי וודאות (לגבי איכות המוצר, התאמתו לצרכי הצרכן), בהמתנה

למשלוח שיגיע, ודורש השקעה של זמן לגשת ולאסוף את החבילה מסניף הדואר הקרוב (מבצע שיכול לעיתים להסתבך ולהתארך). ללא תמריץ ממשלתי – צרכנים רבים היו מוותרים על התענוג ופשוט קונים בקניון.

לבסוף, חשוב לזכור כי תקרת הפטור העומדת כיום על 75 דולר עמדה על 50 דולר לפני תיקון החקיקה ב-2012. השינוי בתקרה לפיכך לא היה דרמטי והדבר המרכזי שהשתנה הוא התנהגות הצרכנים שהפכו מודעים יותר ליכולות הרכישה באינטרנט ולמגוון המוצרים הנרחב המוצע בעולם, בהשוואה להיצע המקומי.

בימי משבר הקורונה, כאשר הטיסות לחו"ל נעצרו לחלוטין, היבוא האישי הוא בתחומים רבים הצוהר האחרון של הצרכן הישראלי למחירים מוזלים ולמגוון הרחב של מוצרים המוצע באתרי האינטרנט השונים – הממשלה חייבת להשאיר את הצוהר הזה פתוח, ואף להרחיבו.

ד"ר שלומי פריזט היה ראש צוות יוקר המחיה והתחרותיות בוועדת טרכטנברג, הוועדה לשינוי חברתי כלכלי, בשנת 2011