שיחת ועידה
פרופ' אקשטיין: "הבעיה העיקרית היא שלממשלה אין מדיניות עם ודאות ארוכת טווח"
המשנה לשעבר לנגיד בנק ישראל, פרופ' צבי אקשטיין, אמר בוועידה המקוונת של כלכליסט בשיתוף בלאקרוק ואופנהיימר, כי "הדרך למזער את ההשפעה של המשבר הגדול היא באמצעות חובות - לעזור למובטלים ולעסקים, ובכך ליצור גשר מעל המשבר"
"כשהממשלה לא מנהלת מדיניות עם ודאות ארכות טווח, היכולת של העסקים ושל הפרטים להגיב חיובית נמוכה", כך סבור פרופ' צבי אקשטיין, דיקן ביה"ס טיומקין לכלכלה וראש מכון אהרן למדיניות כלכלית במרכז הבינתחומי הרצליה ולשעבר המשנה לנגיד בנק ישראל.
אקשטיין אמר את הדברים בשיחה עם כתב כלכליסט אדריאן פילוט, במסגרת הוועידה המקוונת של כלכליסט בשיתוף בלאקרוק ואופנהיימר שעסקה בחובות ממשלתיים בזמנים של חוסר ודאות ושווקים תנודתיים.
"כמו שלא מסבירים לנו מספיק טוב על התנהלות עם מסכות ומרחקים כך גם בכלכלה. צריכים להסביר לעסקים מה אפשר ומה לא. היום אין הסברה מספיק טובה לצעדי הממשלה ואין התחייבויות ארוכות טווח", אמר.
פרופ' צבי אקשטיין, דיקן ביה"ס טיומקין לכלכלה וראש מכון אהרן למדיניות כלכלית במרכז הבינתחומי הרצליה צילום: אלדד רפאלי
איפה היית משקיע את החוב?
"בענפים המרכזיים של המשק שהולכים להתקיים בוודאות – הבינוי, התשתיות, כל הפעילות המקומית בתוך המשק, השירותים הפיננסיים, שירותי הממשלה, מערכת החינוך, הבריאות. למדנו בקורונה שהדיגיטציה היא כלי דרמטי לשיפור ויעילות הפיריון. אז אני אומר - תשקיעו בדיגיטציה ממשלתית, שכל מערכות הממשלה יתפקדו במערכות דיגיטליות. יש לזה תרומה מיידית כבר בהתמודדות עם הסגר. תשקיעו במערכות שהולכות להתפתח. בכלל, בוא נביא את הסטארט-אפ ניישן לציבור הרחב, שהממשלה תשקיע ב-5G ובסיבים אופטיים ולא תחכה לסקטור הפרטי, זו הזדמנות להקפיץ את המשק".
אנחנו מתמודדים עם משבר לא קונבנציונאלי שמצריך כלים לא קונבנציונאלים?
"אנחנו במשבר הכלכלי העולמי החמור ביותר מאז מלחמת העולם השנייה. לפי מה שלמדנו בכלכלה ב-100 שנים האחרונות, אנחנו מבינים שאנחנו צריכים להתמודד איתו בצורה אחרת, זה דורש התמודדות אגרסיבית. יש לציין, כי ישראל נכנסה למשבר הזה במצב טוב יחסית, בתנאים הכי טובים אי פעם שהיא נכנסה לאיזשהו משבר".
לכן צריך להשתמש בין השאר במכשיר של הגדלת יחס חוב-תוצר? זה משהו שלימדו אותנו להיות מאוד זהירים לגביו.
"ברור שצריכים להיות זהירים כשלוקחים הלוואות, זה נכון לפרט וזה נכון לממשלה. אבל אנחנו נמצאים במשבר שלא היה כמוהו. התחזיות האופטימיות מדברות על ירידה של 6%-7% בתוצר, והפסימיות יותר מדברות גם על 10% ויותר. הממשלה יכולה לקחת הלוואות מהציבור ומחו"ל ולהחזיר אותן בעתיד כדי לתמוך כיום באוכלוסייה. כשיש לך משבר כזה אתה רוצה למזער את ההשפעה שלו והדרך המרכזית זה טיפול פיסקאלי באמצעות חובות, לעזור למובטלים ולעסקים, ובכך למעשה ליצור גשר מעל המשבר. אחת הבעיות היא שאנחנו לא יודעים כמה זמן זה יימשך עד שיהיה לנו חיסון, אבל הגשר הזה צריך להיות יציב, צריכה להיות בו ודאות והמשכיות.
"כשהייתי משנה לנגיד ב-2009-2008 היו משלמים 2% ביטוח על חוב ישראלי, היום משלמים 0.6%. אנחנו כמעט כמו המדינות היציבות ביותר באירופה, המרווחים שלנו אפסיים וזה נותן לנו הזדמנות ללוות בסדרי גודל גדולים יותר".
האם בנק ישראל ורשות שוק ההון יצטרכו להיכנס לשוק האג"ח הקונצרני?
"זו צריכה להיות החלטה מוניטרית. ראינו שלמרות ההתערבות הגדולה, תשואות האג"ח נשארו גבוהות. ההמלצה שלי היא שישקלו בצורה רצינית לקנות באופן ישיר סלים של אג"ח קונצרני של חבורת ישראליות שמשקיעות בארץ ובצורה כזו להוריד להן את הריביות כדי שיהיה להן הרבה יותר קל. הן מגייסות כסף אבל עדיין הריבית גבוהה.
"בנוסף, צריך לשקול לקנות אג"ח של הבנקים ובצורה כזו עלות המימון של הבנקים תרד. הבנקים הם בסופו של דבר מנוע ההלוואות העיקרי לעסקים הקטנים והבינוניים. הקרנות מהאוצר מימנו 40 מיליארד שקל מתוך שוק של 800 מיליארד שקל. אחת הבעיות המרכזיות בארץ של עסקים קטנים היא יש להם קושי גדול לגייס חוב והמשבר זו הזדמנות להתייעלות בריבית נמוכה. לאפשר להם לרכוש מכונות ולהעלות את הפריון של העובדים".
