המנכ"ל לשעבר שהוכר כנפגע עבודה בעקבות חטיפת שלושת הנערים בגוש עציון

בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קיבל את התביעה של פרופסור ארנון אפק (57), המנהל בפועל של בית חולים תל השומר ומי שהיה במהלך מבצע "צוק איתן" בשנת 2014 מנכ"ל משרד הבריאות, והכיר בו כנפגע עבודה. זאת, לאחר שנקבע כי קיים קשר סיבתי בין מחלת הסוכרת שהתפרצה אצלו לבין זיהוי גופות שלושת הנערים החטופים ושביתת האסירים הביטחוניים שאירעו באותה תקופה אשר גרמו לו לדחק (סטרס) חריג.

רצח שלושת הנערים, גיל-עד מיכאל שער, יעקב נפתלי פרנקל ואיל יפרח, בוצע ביוני 2014 בידי מחבלי חמאס, לאחר שחטפו אותם בגוש עציון. גופותיהם נמצאו כשבועיים וחצי לאחר מכן במסגרת מבצע "שובו בנים". בהמשך התחולל מבצע צוק איתן שנמשך 50 ימים בהם התנהלה לחימה בין צה"ל לחמאס וארגוני המחבלים ברצועת עזה. 

מבצע צוק איתן צילום: דובר צהל

 במסגרת מאבקו בבית הדין לעבודה בתל אביב ביקש אפק באמצעות עו"ד ענת גינזבורג , מומחית בדיני נזיקין, להכיר בו כמי שלקה בסוכרת נעורים בעקבות מצבי לחץ וקיצון שנגרמו לו כתוצאה מזיהוי גופות שלושת הנערים וכן בשל הצורך לקבוע אם החיילים נמצאים בין החיים או לא.

אפק נחשב לאחד האנשים המוערכים ביותר במערכת הבריאות. הוא רופא ומומחה לפתולוגיה ולמנהל רפואי וזוכה אות יקיר שירות המדינה.

ארנון אפק צילום: נמרוד גליקמן

אפק אף טען בתביעתו כי גם שביתת הרעב הגדולה של האסירים הביטחוניים שבה נאלץ לטפל בראשית דרכו בתור מנכ"ל משרד הבריאות בשנת 2014 גרמה לו ללחץ חריג עקב החשש שמוות של אסירים יביא למלחמה.

למרות זאת, ביטוח לאומי דחה את התביעה של אפק להכרה במחלת הסוכרת והחרפתה כקשורה בקשר סיבתי לאירועי הלחץ שחווה, ואף טען כי לחץ הוא חלק מתפקידו כמנכ"ל.

עו"ד ענת גינזבורג צילום: אמיר יהל

השופטת רוית צדיק, שמינתה בתיק מומחה רפואי מטעם בית המשפט, קבעה בפסק הדין שמתפרסם עתה לראשונה כי המומחה הרפואי "קבע מפורשות בחוות דעתו כי קיים סיכוי סביר שהאירועים המיוחדים החמירו את הסוכרת משעה שמקובל שדחק חזק, פיזי או נפשי, מסוגל להוות הדק להתפרצות המחלה והחמרתה. בהערת אגב אציין כי המומחה הבהיר כי מבחינה רפואית עצם מינויו של התובע למנכ"ל משרד הבריאות (טרם פרוץ המחלה) הוא כשלעצמו יכול להיחשב לאירוע הגורם ללחץ נפשי וכתוצאה מכך לפרוץ המחלה. עם זאת, משלא נקבע כי התפקיד הניהולי הוא לכשעצמו אירוע חריג, לא מצאתי מקום להתייחס לקביעת המומחה בעניין זה".

עוד קבעה השופטת כי "בענייניינו, נוכח האירועים הקשים והסבוכים עמם נדרש התובע להתמודד קבע המומחה כי די בהם כדי 'לגרום לפרוץ המחלה במלוא חומרתה בחודש יולי'. בית הדין קבע לבסוף כי הוכח קיום קשר סיבתי משפטי בין מחלת הסוכרת ממנה סובל התובע ובין האירועים החריגים בעבודתו". משמעות ההכרה הינה מתן קצבה חודשית וטיפולים הנדרשים למחלת הסוכרת.

אפק מסר כי "לא הרגשתי בשום שלב חמלה מצד הביטוח הלאומי וזה מאוד פגע בי אישי,ת ולכן אמרתי שלא אוותר. רציתי להראות שאפשר להיות מנכ"ל משרד הבריאות עם מחלת הסוכרת. לא הסתרתי את המחלה והתראיינתי על כך כדי שאנשים יידעו על הקשר. מקווה שגם ביחס של הביטוח לאומי דבר מה ישתנה. מה יעשה אדם שלא מלווה על ידי עורכת דין כמו שהיתה לי ותמכה בי ולא בקיא בנושא".

גינזבורג מסרה בתגובה: "נוכח האירועים החריגים אשר חווה אפק, על המוסד לביטוח לאומי היה להכיר מלכתחילה בקשר הסיבתי בינם לבין הסוכרת והחלטתו לדחות את התביעה היתה מוטעית. בית הדין לעבודה קיבל בצדק את טענותינו ודחה את עמדת הביטוח הלאומי".