שטיח כחול לבן: כשבני גנץ שוב חוטף

כחול לבן סיפקה אתמול (ג') הוכחה נוספת לתחושה ההולכת ומשתרשת מאז הקמת ממשלת החירום: רה”מ בנימין נתניהו לא רואה בה שותפה אמיתית, אלא יותר שטיח ריצפה לניגוב רגליים שמשמש אותו בדרך להשגת מטרותיו, וחמור מכך - הכחולים לבנים שמחים למלא את התפקיד.

אחרת - אין שום הסבר להתנהלותם בהצבעה בוועדת הכספים במהלכה אושרו החזרי וגילומי מס לנתניהו בהיקף מאות אלפי שקלים ונדונו מימון מעון לראש ממשלה חליפי שממנו יהנה רק נתניהו, לאחר שבני גנץ ויתר על המימון; שיפור תנאי המחייה במעון רה”מ בבלפור; והעברת הסמכות לאישור הוצאות שנויות במחלוקת במעון לידי הפוליטיקאים, הרחק מעין הציבור. 3 הסעיפים האחרונים יאושרו בהצבעה נפרדת.

נתניהו וגנץ צילום: איי פי

שלשום בערב, לאחר שטף של ביקורת ציבורית, כינסה סיעת כחול לבן התייעצות. מכאן ואילך דרוש מתורגמן צמוד כדי לנסות להבין את מהלכיה, אבל בשורה התחתונה היא ביקשה לנתק את ההצבעה על גילום המס מיתר הסעיפים.

ההגיון הבריא סבר שאם כך, יתכן שכחול לבן מתנגדת לגילומים ותצביע נגדם - מה שהיה, בשילוב האופוזיציה, מייצר רוב נגד מימון תשלומי המס של נתניהו מקופת המדינה. אבל ההגיון כבר מזמן לא שוכן במסדרונות הפוליטיים. וכך, בסופו של דבר, כחול לבן לא הגיעה לדיון על גילומי המס, אפשרה באי־הגעתה להצעה לעבור (וגם לא מתחה עליה בקורת כי לא נכחה באולם) כשההצבעות על יתר הסעיפים נדחו כאמור לשבוע הבא.

אין צורך לנסות להבין את ההגיון מאחורי מהלכים פוליטיים אלה, ככל שיש כזה. בשורה התחתונה כחול לבן הכשירה החזרי מס שנויים במחלוקת לרה”מ ותתמוך במישרין או בעקיפין בהטבות נוספות לנתניהו ובעוד רמיסה של שומרי הסף. גנץ מצטייר שוב כנטול חוט שדרה, והכל תמורת רכב נוסף בשיירה לאחר שוויתר כאמור על מימון מעון חליפי. שיקום מי שראה את הרכב שמצדיק תג מחיר ציבורי ופוליטי כפי שגנץ הסכים לשלם.