רגע לפני ההכרעה: "האם ניתן להכריז על רכס לבן כגן לאומי?"

ועדת הפנים והגנת הסביבה דנה היום (ג') בתוכניות הבנייה ברכס לבן סמוך לירושלים, וזאת יומיים לפני שהיא עולה להכרעה בוועדת הערר של המועצה הארצית לתכנון ובנייה. מדובר בניסיון האחרון של פעילי הסביבה, פעילים ירושלמים וגורמים רבים נוספים אשר חברו יחד כדי למנוע מהתוכנית לצאת אל הפועל. הטיעון המרכזי נגד התוכנית הוא בכך שתגרום לנזק בלתי ניתן לתיקון לערכי הטבע ברכס לבן כולל המעיינות שבו. אחד הרעיונות שהוצעו ביחס לעתיד השטח היה של יו"רית הוועדה, ח"כית מיקי חיימוביץ', שקראה לבדוק את האפשרות להכריז עליו כגן לאומי.

עד כה התוכנית לא פסחה על כל שלב שבו ניתן להתנגד במסגרת החוק, אך קודמה למרות הכל ביוזמת גופי התכנון הארציים ועיריית ירושלים. לפני כשנה ביולי 2019 היא אושרה בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה ירושלים. אך במקור נקבעה הבנייה במקום כבר בתוכנית ספדיה שאושרה בתחילת שנות ה-2000 אך זו נגנזה בשל ביקורת מצד ארגוני סביבה.

רכס לבן צילום: דב גרינבלט

מתחם רכס לבן, הממוקם בדרום-מערב העיר, מהווה חלק מהמרקם העירוני של ירושלים והוא למעשה אחת מעתודות הקרקע האחרונות בעיר. התוכנית גובלת בשכונת קרית מנחם, כביש אורה-משואה, שולי מושב אורה והפארק הלאומי עמק רפאים. שטח התוכנית שאושרה כעת הוא 840 דונם, והיא כוללת הקמת שכונת מגורים חדשה ובה כ-5,000 יחידות דיור וכ-300 יחידות דיור מוגן. זאת, באמצעות תמהיל מגוון של יחידות דיור שייבנו במבנים של 12-5 קומות. נגד תוכנית זו מביעים הארגונים הירוקים התנגדות גורפת, שלה היתה שותפה עד לפני מספר שנים גם עיריית ירושלים. אלא שבשנים האחרונות השתנתה עמדת העירייה שרואה בשטח קרקע משלימה לתוכניות בנייה, מה שפתח את הפתח לאישור התוכנית.

"הטבע הוא בגדר נס"

במהלך הדיון בוועדה אמרה היו"רית חיימוביץ', שמזוהה כחכ"ית סביבתית, כי "חובתנו כלפי הדורות הבאים, שיישאר להם טבע לטייל בו, שדות לסייר בהם, מעיינות לטבול בהם, פריחות אביב ושלכת סתיו, אינה נופלת מחובתנו להכין מלאי דירות מספיק לאוכלוסייה הגדלה".

מיקי חיימוביץ' צילום: עמית שעל

מיה סטאר מארגון "מצילים את הרי ירושלים" אמרה כי "הטבע הוא בגדר נס. כשהסתכלתי על מפת האיומים על הרי ירושלים הבנתי שרכס לבן הוא רק יריית הפתיחה. תוכניות הפיתוח יושבות לי על החיים שלי כצעירה בירושלים. המעיינות זו התרבות שלי. ההרים הירוקים זה מה שגורם לצעירים להתאהב בארץ הזו. התרבות הירושלמית מורכבת מהמקומות הקדושים ומהטבע שעוטף אותנו".

יניב גולדשטיין, תושב העיר ואיש נדל"ן: "עיריית ירושלים התחילה לזוז בעניין התחלות בנייה, מה שלא קרה עד 2018. יש המון פרויקטים, עשרות אלפי יחידות דיור שכבר הופקדו. מעולם לא נהרסה שכונה כדי לנטוע יער. כשלא תהיה ברירה, נגיע גם לרכס לבן, אבל כרגע יש סדר גודל של 15,000-20,000 יחידות דיור לביצוע. בשום מקום בתוכניות אלה לא רשום שזו הקרקע המשלימה".

במהלך הדיון שאלה חיימוביץ האם יש אופציות אחרות שעדיין לא מוצו ותהתה למה להציע קרקע משלימה דווקא במקום בעל ערך סביבתי. על כך השיב אמנון ארבל, סגן מנהל אגף התכנון בעיריית ירושלים: "החיים מורכבים. התוכנית קודמה בתמיכת העירייה. זה ניצול יותר טוב של השטח. זו קרקע משלימה ראויה. אין מחלוקת ששטחים פתוחים הם נכס. אף אחד לא מזלזל. היו ימים שלמים של דיונים והנושא נבדק מכל כיוון. אף אחד לא חושב שאין מחיר לפגיעה בשטחים פתוחים. מה לעשות, זה חלק מהמענה. זו שאלה של איזון".

לסיכום אמרה חיימוביץ' כי "הוועדה מבקשת ממשרדי הפנים והגנת הסביבה לבחון אפשרות להכרזה על שטחי הרי ירושלים כגן לאומי ובכך להגן עליהם מפני פגיעה בנכסי הטבע. הוועדה תמשיך ותבחן מודלים אחרים לקידום הכדאיות הכלכלית של התחדשות עירונית שאינם בגדר פגיעה בשטחים פתוחים. בעידן שבו משבר האקלים נותן את אותותיו המוחשיים, הוועדה מביעה דאגה רבה מהתפרסות בנייה אל שטחים פתוחים עם ערכי טבע ייחודיים ומפגיעה במערכות אקולוגיות תומכות חיים. הוועדה תפעל לקידום ואישור חוק שיקבע חובת עריכת תזכירי השפעה על הבריאות בכל פרויקט בנייה או תשתית".