הלמ"ס: הממוצע הפסיכומטרי לקבלה לאוניברסיטאות גבוה ב-108 נקודות מאשר למכללות

ממוצע הפסיכומטרי של המועמדים (בעדיפות ראשונה) לאוניברסיטאות גבוה ב-108 נקודות משל המכללות האקדמיות, 625 לעומת 517 נקודות. פערים גבוהים במיוחד נמצאו בתחומים משפטים (פער של 140 נקודות) וחינוך והכשרה להוראה (130). כך עולה מנתונים שמפרסמת היום (ה') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בנושא מועמדים לתואר ראשון בשנת הלימודים תשע"ט (2018-2019). הנתונים כוללים מכללות פרטיות אבל אינם כוללים מכללות להוראה.

עוד עולה, כי התחדשה העלייה במספר המועמדים ללימודים האקדמיים לאחר שנים של ירידה. ממוצע הקבלה של ערבים לאוניברסיטאות עומד על 51% בלבד לעומת 71% אצל היהודים.

בשנים האחרונות חלה ירידה מתמשכת באחוז הנבחנים בבחינות הפסיכומטריות בקרב מועמדים לתואר ראשון והמגמה נמשכת. באוניברסיטאות ירד אחוז הנבחנים מ-82% בתשע"ח (2017-2018) ל-81% בתשע"ט. במכללות הוא ירד מ-50% ל-47%. כלומר אפשר להניח שאם דרישת הפסיכומטרי היתה נשמרת הפער בין האוניברסיטאות למכללות היה גדול עוד יותר.

סטודנטים צילום: שטארסטוק

כמו כן, התחדשה העלייה במספר המועמדים ללימודים אקדמיים. זאת כבר בשנת הלימודים תשע"ט ועוד לפני משבר הקורונה, שגרם לכך שצעירים רבים נרשמים ללימודים משום שאינם יכולים לנסוע לחו"ל ובשל העלייה ביוקרת המדע במהלך המשבר. בשנת תשע"ט עלה מספר המועמדים לאוניברסיטאות ב- 4.2% לעומת תשע"ח והוא עומד על 32.2 אלף ובמכללות האקדמיות הוא עלה ב-8% ל-46 אלף.

כאמור זהו שינוי מגמה. משנת תשע"ו (2015-2016) ועד תשע"ח, לעומת זאת, חלה ירידה של 6% במספר המועמדים לאוניברסיטאות ומספר המועמדים למכללות דרך במקום. הדבר נובע בין היתר מהגידול בחלקם של חרדים וערבים במחזורים, משום שבאוכלוסיות אלה נמוך יותר מספר המועמדים לאוניברסיטאות. יתכן שסיבה נוספת היא התחושה שרווחת בקרב חלק מהצעירים שלימודים אקדמיים פחות חיוניים לקריירה.

אחוזי הקבלה בעדיפות ראשונה של המועמדים הערבים נמוכים מאחוזי הקבלה של היהודים והאחרים. לאוניברסיטאות מתקבלים 51% מהמועמדים הערבים לעומת 71% מהיהודים ולמכללות 67% מהערבים לעומת 75% מהיהודים. נשים היו 54% מהמועמדים לאוניברסיטאות ו-51% מהמועמדים למכללות האקדמיות. היתרון הקל בלבד של הנשים נובע מכך שהנתונים אינן כוללים מכללות להוראה. כאשר מחשבים גם אותן הפער עולה דרמטית.

נשמרים הפערים המגדריים בתחומי העניין המקצועיים: מקצועות שבהם עיקר הביקוש היה של נשים (90% ומעלה) היו: ריפוי בעיסוק, ייעוץ חינוכי, הפרעות בתקשורת, הכשרה להוראה, בריאות הציבור, עיצוב פנים ותולדות האמנות. מקצועות שבהם עיקר הביקוש היה של גברים (יותר מ-85%) היו: הנדסת אלקטרוניקה והנדסת מכונות.

אחוזי הקבלה הנמוכים ביותר באוניברסיטאות היו בתחומי הרפואה (26%), כלומר אחד מארבעה ובמקצועות העזר הרפואיים (52%, כלומר אחד משניים). במכללות אחוזי הקבלה הנמוכים ביותר היו בתחומי האמנויות (55%) וההנדסה השימושית (61%).