ביהמ"ש ביטל העברת דירה מסבתא לנכדתה לאחר שהתברר שהנכדה הפרה את הסכם המתנה

שופטת בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב אסתר ז'יטניצקי רקובר ביטלה העברת דירה מסבתא לנכדתה לאחר שקבעה שהנכדה לא עמדה בהסכם התמורה שנחתם בינה לבין סבתה.

הדירה ממוקמת בתל אביב ושוויה מוערך ב-4 מיליון שקל. כעת תמורתה תחולק בין 2 בניה של הסבתא שהלכה לעולמה ב-2011, בהיותה בת 88. מפסק הדין עולה כי הסבתא הסכימה למכור לנכדתה את הדירה תמורת סכום מופחת של 350 אלף שקל בלבד, אולם הנכדה לא שילמה את הסכום הזה.

לאחר שהסבתא הלכה לעולמה, הנכדה החליפה צילינדר, נכנסה להתגורר בדירה ועורך דינה הגדיל לעשות ורשם את הדירה על שמה בטאבו, תוך שימוש בשטרי המכר שנחתמו בעת החתימה על ההסכם, שהיה במקור הסכם בתשלום.

אילוסטרציה צילום: bigstock

על פי הפירוט בפסק הדין, הדירה נרכשה ע"י הסבתא בתחילת 2009, כאשר קודם לכן התגוררה בה כדיירת מוגנת בדמי מפתח. מספר חודשים לאחר מכן חתמה הסבתא על הסכם בינה לבין נכדתה ובעלה של הנכדה למכירת הזכויות בדירה תמורת 1 מיליון שקל. בהמשך הוצג מסמך "תוספת להסכם" בו לכאורה הסכום הופחת ל-400 אלף שקל.

בסוף 2010 חתמה המנוחה על תצהירי העברה ללא תמורה של זכויותיה בדירה, ולפי פסק הדין עו"ד ארדון פרידמן אימת את חתימות הסבתא והנכדה על תצהיריהן. יחד עם זאת, באותו מועד נחתם מסמך נוסף ובו התחייבו הנכדה ובעלה לשלם 350 אלף שקל תמורת הדירה וזאת בתוך 4 חודשים.

למעשה הטענה שהועלתה ע"י הבן שביקש לבטל את ההעברה, היתה כי תצהיר המתנה נוסח משיקולי מס בלבד, והעסקה היתה מיועדת להיות עסקה בתמורה.

עורך הדין העביר את הדירה על שם הנכדה, מבלי ששילמה תמורתה.

8 חודשים לאחר החתימה נפטרה הסבתא, כאשר אין מחלוקת שעד לאותו מועד הנכדה לא שילמה לה 350 אלף שקל או כל סכום אחר תמורת הדירה. עוד מספר חודשים חלפו והנכדה העבירה את הזכויות בדירה על שמה בטאבו.

בפסק הדין כתבה השופטת כי מעיון בתיק הטאבו עולה שרישום הזכויות על שם הנכדה נרשם כהעברה ללא תמורה, כאשר שטר המכר על פיו הועברו הזכויות נחתם ע"י עו"ד פרידמן מכוח יפוי הכוח הבלתי חוזר שהופקד בידיו בנאמנות.

השופטת הוסיפה כי לפי הסכם המכר, עורך הדין רשאי לחתום על שטרי המכר מכוח יפוי הכוח "רק לאחר שתשולם למוכר מלוא התמורה בגין הדירה, תנאי אשר אין חולק שלא קוים". השופטת קבעה כי למרות טענת הנכדה שמדובר בהעברה ללא תמורה "השתמש עורך דינה ביפוי כוח שנחתם במסגרת מכירת הדירה כנגד קבלת תמורה, למרות שלא שולמה כל תמורה גם לפי הודאת (הנכדה) עצמה".

עו"ד עינבר לב צילום: משה רון איילון

לפי השופטת מדובר בהפרה קשה של תנאי הסכם המכר כשהותר לעו"ד להשתמש ביפוי הכוח רק לאחר תשלום מלוא התמורה. "די במעשה זה כדי לקבוע שלהעברת זכויות זו אין כל תוקף ודינה להתבטל".

הנכדה טענה שדובר במתנה שקיבלה בסבתה, וטענה אך לא באופן מפורש שהסכמי המכר הם מסמכים מזויפים. השופטת דחתה את טענת הזיוף לאחר שקבעה כי הטענה לא נטענה במפורש בכתב ההגנה כפי שהיה מצופה שתעשה ושהנכדה גם לא ביקשה לזמן את עו"ד ארדון פרידמן למתן עדות, על אף שעולה מההסכם וממסמך ההתחייבות שעו"ד פרידמן לקח חלק בעריכת מסמכים אלה וחתימתו מופיעה על אחד מהם, כמי שאימת את חתימת הנכדה ובעלה.

השופטת כתבה בפסק הדין כי ההתחייבות לשלם 350 אלף שקל עבור זכויותיה בדירה מלמדת שהמנוחה לא התכוונה להעניק לנכדה את זכויותיה ללא תמורה כספית, וכי תצהיר המתנה נחתמו משיקולי מס בלבד. עוד כתבה השופטת כי הנכדה לא הוכיחה שהקשר שלה עם המנוחה היה טוב יותר וקרוב יותר מאשר עם שאר נכדיה, באופן שיכול להסביר את העברת הזכויות במתנה.

השופטת קבעה כי לאור החלטתה זו, הרי עולה שהדירה היא חלק מעזבון המנוחה ותחולק בין שני בניה.

את בנה של המנוחה שהגיש את התביעה נגד אחייניתו ייצגה עו"ד עינבר לב. לדברי עו"ד לב, במהלך השנים בהן השתלטה הנכדה על הדירה היא השכירה אותה בשכר דירה חודשי המוערך בכ-8,000 שקל לחודש, וכעת תוגש נגדה תביעה להשיב את כספי השכירות. את הנכדה ייצג עו"ד רן רייכמן.